גם אני שמעתי את השמועה הזו
צריך להבין כמה דברים:
1. מה שקרה בנווה יעקב לא דומה למה שקורה בהוסטלים של מערך השיקום, מאחר ומדובר במעון או ליתר דיוק בי"ח פרטי. בעבר היו המון בתי"ח כאלו, כיום יש רק שלוש.
2. אם כבר מדברים על החזרה למדינה מדובר רק בבתי"ח האלו, שכן כאשר הוסטל נסגר (משמונים סיבות אפשרייות) המערכת יודעת לספוג את זה, וקרו מקרים מעולם. כאשר בי"ח נסגר אחרי מאה אלף התלבטויות על חשבון החוסים (לא בכדי כתבתי חוסים ולא מתמודדים), המערכת נמצאת עכשיו בקטסטרופה. שמעתי שמחוז ת"א התגייסו לסייע לבארדק שיש בבי"ח וכל בתי"ח הקיימים באיזור נותנים יד.
3. מערך השיקום בניגוד למערך האשפוז הציבורי או הפרטי(מופרט), תמיד היה מופרט, חלקו היה מופרט לפני החוק שיקום וחלקו קיבל גושפנקא להפרטה לאחר החוק. מה שקרה במהלך השנים שבתוך בריאות הנפש, התקציבים בכללי יובשו ועל הדרך גם של הבקרה. כשיש פאדיחות הבקרה חוטפת ראשונה, אבל לצערי זה קצת להאשים את הש.ג., שכן הבקרה יכולה להגיד מה לא בסדר, להציף קשיים, ההחלטות הן של הפסיכיאטר המחוזי, ולצערי יש מחוזות (לא קשור לפסיכיאטר מחוזי כזה או אחר) שקבלת ההחלטות אינה מקצועית אלא תקציבית, פוליטית ולעתים נשלטת על ידי קבוצות אינטרס ממש כמו בכל חלקה טובה של המדינה, לעתים קרובות, הפסיכיאטר המחוזי חושב כמו הבקרית, אך ידיו כבולות כי מונחתות עליו הוראות מלמעלה במטה משרד הבריאות בירושלים.
4.מזכיר לי מאמר שקראתי לא מזמן, שאומר כשמפריטים יותר מידי מסגרות לא ירחק היום שהמדינה תפריט גם את הפיקוח כי, המדינה לא יכולה לפקח על כל כך הרבה מסגרות בייחוד שמייבשים את הפיקוח , וכך לא מן הנמנע להפריטו, ואז המצב לפונים גרוע יותר.
מצד שני לאחרונה קרה משהו מוזר , ההוסטלים לניצולי שואה חזרו למדינה, אך מדובר בהוסטלים שמכתחילה היו שייכים למדינה, פעלו בתוך בתי"ח פסיכיאטרים של המדינה, עברו לפני כמה שנים לידיים חצי פרטיות וחלקם לידיים פרטיות, ועתה חזרו למדינה, לאחר מאבק ממושך של העובדים ויש גם חשד שאם זה לא היה משתלם לאוצר לא היו מחזירים אותם למדינה, כנראה שבסוף עם כל ההפרטה , למדינה עולה יותר זול כשהיא מפעילה את ההוסטלים של ניצולי השואה.
מדובר כיום בארבע סוגי מוסדות קיימים : מערך ההוסטלים של חוק שיקום , שיש שם פיקוח כפול -בקרה+ צוות שיקום מחוזי, מערך בריאות הנפש האמבולטורית והאשפוזית הציבורית שנמצאת בפיקוח כלשהו (ובעתיד הלא רחוק גם של קופות החולים), מערך המעונות לחולים ממושכים וגם בתי החולים הפסיכיאטרים הפרטיים שהם הכי פחות מפוקחים וההוסטלים של ניצולי השואה שכאמור חזרו למדינה. אותי מדאיג המסגרת החדשה שהיא ילד יתום נוסף של משרד הבריאות- מערך האוטיזם שלא ממש ברור לאן יתפתח, שימו לב שיש כל מיני אוכלוסיות שמערך השיקום ברווחה לא מסוגלים ולא רוצים להתמודד איתם והם נופלים על מערכת רפואית בעיקרה ולא חברתית של משרד הבריאות, לדעתי הפתרון הוא מה שהציעו בעבר, להקים אגף שיקום בינמשרדי , שרק הוא יהיה אחראי על כל אוכלוסיות השיקום והנכויות ולא שמונים מדורים בארבעה משרדי ממשלה, ככה יהיה מעקב טיפול רפואי, שיקומי, סוציאלי בפרט ומשפחתו מאז הלידה/גילוי האבחנה ועד לסיום מעגל החיים בכל תחומי החיים- עבודה, לימודים, בריאות ועוד.
