האם זה נכון שאין בכלל אוזנייה

[ללה3]

האם זה נכון שאין בכלל אוזנייה

ושיש לומר אזנית (עם קמץ קטן)?

 

[אִיתַי]

כן

זה נכון. חיפוש במילון אבן שושן מעלה כי "אזנייה" כלל אינה קיימת, אלא יש "אָזְנִית". השגיאה נובעת, כנראה, מצורת הרבים: "אָזְנִיּוֹת".

 

[ללה3]

האם כל העם שוגה?

ובבואנו לכתוב זאת (בספר למשל), נכתוב אזנית? ואם כבר אז שאלה נוספת: מה ההבדל (אם יש) בין מבנה ציבור למבנה ציבורי

 

[אִיתַי]

על אוזניות ומבני ציבור

המילה הנכונה היא, כאמור, "אזנית". באשר למילה "אזנייה" - מוטב שנחכה לידידנו, עובד האקדמיה, על מנת שיודיע האם האקדמיה החליטה לקבל גם את צורה זו. לדעתי, אין הבדל משמעותי בין "מבנה ציבור" ל"מבנה ציבורי", למעט העובדה שהראשון הוא צירוף סמיכות ואילו השני הוא מילה ושם תואר. "ציבורי" פירושו שייך לציבור או למען הציבור, ובמקרה הנ"ל ברור ש"מבנה ציבורי" הוא מבנה השייך לציבור - פירוש שיכול להתאים גם ל"מבנה ציבור", שגם הוא "מבנה של הציבור".

 

[ללה3]

../images/Emo51.gif ואני אמתין לעובד האקדמיה.

 

[עובד האקדמיה]

הנה באתי, וגם תשובה בפי:

אילו קיבלה האקדמיה גם את הצורה "אזנייה", הדבר היה בא לידי ביטוי במאגר המונחים שלה. הצורה "אזנייה" אינה מופיעה במאגר המונחים, ומכאן שהאקדמיה לא קיבלה אותה.

 

[אִיתַי]

../images/Emo45.gif תודה רבה לך

 

[friend9]

ציבור לעומת ציבורי

במערכת המשפט מבחינים (לצורך קביעה אם להעמיד אדם לדין, וגם בדיון במשפטי דיבה) בין עניין ציבורי לבין עניין לציבור. אינני יודע להסביר את הדקויות האלה. אולי פנייה לפורום "חוק ומשפט" תועיל.

 

[ראפ תימני]

האם כל העם אינו יכול לטעות?

העובדה שמשהו מושרש בפי כל לא הופכת אותו לנכון. דוגמה קטנה: הביטוי "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" משמש לצורך אמירה שההרס והחורבן נובעים מתוכנו. הפסוק המקורי מדבר על כך במובן אחר לגמרי "מיהרו בנייך, מהריסייך ומחריבייך ממך יצאו". אז לקחו את הסיפא של הפסוק וזה ביטוי שגור שלגמרי איננו מבטא את הרעיון המקורי שלאורו נכתב הפסוק הזה.

 

[זקנמוךקרח]

זה קורה גם בשפות אחרות

ידועה האימרה הערבית "אלעג'לה מין אלשיטאן" שהמון העם משתמש בה, ובתרגום לעברית - "החיפזון מהשטן". בקוראן מופיעה האימרה, אבל כתוב שם - "אלעג'לה מין אלשיטאן ברכה" כלומר "החיפזון מהשטן ברכה" שמשמעותו - זה טוב לברוח בחיפזון מהשטן...

ובעברית - בזמן האחרון נוהגים לומר אצלנו "איש באמונתו יחיה" ואילו במקור נאמר "צדיק באמונתו יחיה" שמשמעותו "קצת" שונה ממה שאומרים כיום ברחוב.