יש נוהגים שלא
שלא לספר על מעשיהם הטובים, ועל ההישגים שלהם, כדי להתרחק מהגאווה והכבוד, וגם כדי שלא לצער אנשים שלא הגיעו לדרגה הזאת.
לספר על תכונות טובות שהאדם נולד אתם, אין זו גאווה.
ודאי שבמקום שיש הכרח או תועלת מספרים כפי הצורך.
ומאוד מומלץ לכל אדם שיצטנע ברכושו ובהופעתו, ולא יתבלט יותר מדי, ולא יספר על רוב עושרו ובניו המוצלחים וכו' היות וזה מצער את מי שאין לו, ולא פעם האדם מקבל את עונשו בעולם הזה, שחל עליו עין רעה.
ובמיוחד יש להזהר מאנשים שברור שיש להם עין רעה.
בשורות טובות
