שוב ,לא נעשו שום צפיות מדעיות על היווצרותה של
מחשבה(במסגרת מה שנהוג לקרא המדע המודרני לפחות). אלא אם כן מדבר אתה על דבר אחר ולא על חשיבה,שהרי כשאתה חושב ,אכן יתכנו דברים רבים המתרחשים במוחך ,אך אלו הם לא החשיבה עצמה. ואתה נראה לי כמי שמיטיב לחשוב ושמסוגל להבין מערכת של רעיונות וליצור ניסוחים טובים של רעיונותיך ומחשבותיך,לכן לדעתי טוב יהיה כאן לנסות להסתכל בממוקד על מוסג החשיבה,לפני נושא המוח,כדי להבין על מה מדברים . החשיבה שיש לך על תפוח למשל היא לא התהליך המקביל המתרחש במוחך(ולצורך העניין נשים כרגע בצד את השקפתך לגבי כיצד נוצרת המחשבה וכ"ו) אלא המחשבה עצמה היא דבר שמחוץ לזה. חשיבתך על מוסג התפוח היא לא הנוזל והתאים המסויימים במוח . החשיבה עצמה שלך,היא זו שרק אתה מסוגל להיתנסות בה באופן אישי לחלוטין והיא מתרחשת באופן שאתה בעצמיותך יכול להתנסות בה . המדען,חוקר המוח למשל ,לא יכול לצפות בהיווצרותה או התרחשותה של זו אלא רק בביוטיים והביטים שלה , לא בהתנסות שלך שבה מופיע מוסג התפוח והמחשבה עליו ,כשבד"כ לצורך חקירתו והשלמתה הוא,המדען יצטרך לדעת -ממך- (אם נניח שאתה הנחקר במעבדתו) על התנסותך שלך במחשבותיך ואז תבוא משמעות להצלבתה של ידיעה זו עם ההתרשמות מהמידע המוחי והגופני הנחקר וכ"ו. מוסג התפוח המופיע בחשיבתך,הוא דבר שאתה בלבד מסוגל לפגוש ולהכיר באפן ספציפי ואישי כי זהו איננו חומר של נוזל מוחי או דבר אחר. המוסג שמופיע בחשיבתך ,והחשיבה על התפוח היא לחלוטין לא הפעילות המוחית כשלעצמה,או במלים אחרות -אין היא כשלעצמה חומר או אנרגיה ולכן לא יוכל שום מדען החוקר את תופעות החומר והאנרגיה בלבד להתחקות אחריה. קשה לדעתי בימינו לתפוס את מוסג החשיבה בטהרתו,ולצורך כך חייבים לעשות איזושהי התבוננות במוסג באופן נקי ,לפני שדנים בו . הכרח הוא לדעתי ,כדי לנסות לתפוס במידה כלשהיא מהיא בכלל חשיבה,לדעת שאפשר לדון בנושא החשיבה בלי להתנגש עם מדע הנוירולוגיה ופיזיולוגית המוח. אם מציבים מול כל ניסיון כזה של דיון את הרעיון הקבני שבערך המוח "מפריש מחשבות" כפי שאברים פנימיים אחרים מפרישים מיצים למיניהם,כמיצי עיקול ע"י הכבד וכ"ו אז פשוט לא מבינים על מה מדברים. חייבים להתעלות מעל הרעיונות המטריליסטים המורגלים כדי ליצור התבוננות שתביאנו להכרה כלשהי של המוסג החשיבה והחשיבה שלנו. דוגמא נוספת : יש לך התרשמות מצבעו האדום של התפוח. ניתן כמדען לנסות לאתר את מקום הימצאו של הצבע האדום,אך בחקירה חומרית בלבד לא נאתרו, זוהי התרחשות בה נפגשים גורמים שונים כגלי אור חומר מוח אנחנו וכ"ו ,אך היכן הצבע האדום ?אם נחפשו על גבי התפוח -בלבד- לשווא, בגלי האור בלבד-לשווא,במוח- לשווא . היכן הוא ? בהתנסות הפנימית שלנו ,בנפש. יתכן והמילה נפש העלתה בך תרעומת אך דע שלא ניסיתי להחדירה כביכול למוסג ממוסגי המדע המודרני של חקר המוח,אלא רק באה מתוך נסיוני להסביר את הרעיון ומתוך זה לשאול האם אכן זה מה שאנו מוצאים במוח ומה בעצם אנו מוצאים שם ? .ואם אני נשמע לך נאיווי או פשטני אנסה לבטא זאת כך : היכן במוחנו נמצא דבר אחד שהוא הצבע עצמו ?המוסג תפוח עצמו?היווצרות מחשבה כלשהיא כשלעצמה, זה לא שם ,לפחות לא מונח שם כאפשרי לתצפית ,ולגבי חשיבה כפי שאני מבין את המוסג,אין למדען החוקר בדרך הרגילה שום יכולת לצפות על החשיבה(לפחות לא של אדם אחר מלבדו) .כמובן שלדברים שאמרתי לגבי נפש וכ"ו לא יתכן שום ביסוס במדע המודרני, אך חשוב רק להבין שבאותן -התנסויות-(אשלייתיות או לא-זה כבר נושא נוסף) של מחשבה או חווית צבע וכ"ו, לא ניתן לצפות,לא בהיווצרותן ולא בהתרחשותם,לפחות בתנאי מעבדה של חקר המוח או המדע המודרני או המקובל . ד"א לגבי אי קיום מוח ואי קיום חשיבה או היפגעות חלק במוח.דווקא לגבי זה ידוע לי שכן נעשו צעדים,ונמצא שלמשל חלק שנחשב בעבר לאחסונו של זיכרון מסוים,משנפגע וא"כ השתקם נמצא כי הזיכרון שווא אל אותו האדם בלי שיהיה ניתן להסביר איך הזיכרון שב ומניין שב ואיך לא נעלם לעד כאשר נהרס(זמנית) החלק המדובר במוח. לגבי עצמיותך, הרי נאמר לי כאן שהמוח יוצר -לי- חוויות כאלה וכלה,או עבורך . אותו –אני- שלך שאתה מכיר בו ורק אתה יכול להכירו ולומר למשל-זהו העצמי שלי שהמוח(לצורך העניין-) מייצר עבורו מחשבות כאלו וכאלו,אותו עצמי הוא דבר שאתה בלבד יכול להתנסות בו. האם אין אתה סבור שיש לך עצמי כזה (שמתנסה בכל מחשבותיך על נושא המוח או כל התנסויות חייך) שהוא איננו נוזל מוח ? שהוא משהו שמעבר לזה ? אני סבור שלטענתך יתכן ו-גם העצמיות שלך ,אותו חלק זה שבו אתה אומר לעצמך –אני- ומתנסה בעצמיותך שלך בלבד,סבור אני שיתכן ולדעתך חלק זה לא רק שנוצר ע"י המוח אלא שהוא כשלעצמו המוח או חומר מוחי . אם צדקתי ואם אכן כך אתה סובר כך באמונה שלימה, אבקשך לשאול ולבחון האם באמת אתה סבור שכך הוא. שכל מה שקרוי עולם הנפש והעצמיות וכל עולם ההתנסות, של האדם ושלך באופן הכי פרטי ואישי,שכל זה הוא למעשה חומר מוחי או נוזלי מוח ? שמה שקוראים -מישהו-,נפש של מישהו , זה למעשה נוזל מוח או תאי מוח ? האם כך אתה סבור ? ובמידה ובאמת כך אתה סבור ,האם תחוש בנוח אם תיקרא בשם -נוזלי מוח-? , כלומר אם לדוגמא כך היה מקובל ושמך למשל היה ירון, האם היית חש נוח ושלם אם כך ששמך בפני אחרים יהיה "נוזל המוח של הגוף ששמו ירון" ?(אם נניח שזה לא נאמר בזלזול אלא בכבוד וכ"ו) האם היית חש נכון אם כך היה נהוג בין כל בני האדם ובייחוד כלפיך ? ואני שואל זאת ברצינות ולא בציניות או סרקאזם בכלל זה פשוט כדי לתת יותר דיוק לאופן שבו אתה רואה את הדברים
