עוד יוסף פנדריך
Member
האם חוק הלאום חוקתי?
חוק הלאום קובע שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. הוא מדבר על העם היהודי אבל לא מזכיר מיעוטים.
לב החוק הוא היות המדינה ביתו של העם היהודי. בצד ההצהרה ניתנו גם זכויות ליהודים כמו עליה לארץ , וזכות להתיישב (אם כי לא נאמר היכן. בגבולות הקו הירוק או מעבר לו, ויתכן שנשמרה בכוונה עמימות בנושא).
הבקורת המרכזית המופנית נגד החוק היא שהוא לא מדבר על שיויון. זכויות האזרחים הלא יהודים כמעט ולא קיימות. מקריאת החוק מתקבלת תמונה מסולפת כאילו ישראל מורכבת רק מאזרחים יהודים והאוכלוסיה הלא יהודית היא חלק זניח שלא שווה בכלל להתייחס אליו.
האם כל אלה הופכים את החוק ללא חוקתי?
את חוקתיות החוק יש לבחון לפי פיסקת ההגבלה קרי ס' 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. וזאת לשון הסעיף- "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו."
השאלה אם כך היא האם החוק פוגע בזכויות יסוד.
האמת שאינני רואה שנפגעה זכות יסוד כלשהי.
החוק לא שולל זכויות של מיעוטים. הוא לא מזכיר אותן אבל זה לא אומר שהוא שולל אותן. אי אפשר להשוותו לחוקי גזע ששוללים זכויות של מיעוטים על רקע דתי או אחר, כמו למשל חוקים דרום אפריקאים בתקופת האפרטהייד או חוקי נירנברג ששללו זכויות מיהודים בצורה הכי מפורשת שאפשר.
במלים אחרות כדי שחוק לא יהיה חוקתי עליו לפגוע בזכויות יסוד ולא מצאתי פגיעה כזאת בחוק הלאום.
זכויות היסוד של המיעוטים בישראל קבועות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. החוק לא מבחין בין דת גזע ומין. הזכויות נתונות לכל אדם באשר הוא אדם.
אפשר אם כך לומר שחוק הלאום הוא חוק משלים שבא לתת למדינה את צביונה היהודי אך לא לשלול זכויות מאזרחיה הלא יהודים.
לכן מבחינה משפטית צרופה החוק עומד בסטנדרטים חוקתיים. יחד עם זאת החוק לא נקי מבקורת. חוק יסוד הוא חוק בעל משקל עצום ובסיס להקניית ערכים. החוק לא מנחיל את ערך השיויון. לכן הוא לוקה בחסר.הוא לא פסול אבל הוא לקוי ולכן צריך לתקן אותו.
חוק הלאום קובע שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. הוא מדבר על העם היהודי אבל לא מזכיר מיעוטים.
לב החוק הוא היות המדינה ביתו של העם היהודי. בצד ההצהרה ניתנו גם זכויות ליהודים כמו עליה לארץ , וזכות להתיישב (אם כי לא נאמר היכן. בגבולות הקו הירוק או מעבר לו, ויתכן שנשמרה בכוונה עמימות בנושא).
הבקורת המרכזית המופנית נגד החוק היא שהוא לא מדבר על שיויון. זכויות האזרחים הלא יהודים כמעט ולא קיימות. מקריאת החוק מתקבלת תמונה מסולפת כאילו ישראל מורכבת רק מאזרחים יהודים והאוכלוסיה הלא יהודית היא חלק זניח שלא שווה בכלל להתייחס אליו.
האם כל אלה הופכים את החוק ללא חוקתי?
את חוקתיות החוק יש לבחון לפי פיסקת ההגבלה קרי ס' 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. וזאת לשון הסעיף- "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו."
השאלה אם כך היא האם החוק פוגע בזכויות יסוד.
האמת שאינני רואה שנפגעה זכות יסוד כלשהי.
החוק לא שולל זכויות של מיעוטים. הוא לא מזכיר אותן אבל זה לא אומר שהוא שולל אותן. אי אפשר להשוותו לחוקי גזע ששוללים זכויות של מיעוטים על רקע דתי או אחר, כמו למשל חוקים דרום אפריקאים בתקופת האפרטהייד או חוקי נירנברג ששללו זכויות מיהודים בצורה הכי מפורשת שאפשר.
במלים אחרות כדי שחוק לא יהיה חוקתי עליו לפגוע בזכויות יסוד ולא מצאתי פגיעה כזאת בחוק הלאום.
זכויות היסוד של המיעוטים בישראל קבועות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. החוק לא מבחין בין דת גזע ומין. הזכויות נתונות לכל אדם באשר הוא אדם.
אפשר אם כך לומר שחוק הלאום הוא חוק משלים שבא לתת למדינה את צביונה היהודי אך לא לשלול זכויות מאזרחיה הלא יהודים.
לכן מבחינה משפטית צרופה החוק עומד בסטנדרטים חוקתיים. יחד עם זאת החוק לא נקי מבקורת. חוק יסוד הוא חוק בעל משקל עצום ובסיס להקניית ערכים. החוק לא מנחיל את ערך השיויון. לכן הוא לוקה בחסר.הוא לא פסול אבל הוא לקוי ולכן צריך לתקן אותו.