האם חייבים לטפל בילד?

האם חייבים לטפל בילד?

לקחנו את הקטן לאבחון. אין אוטיזם, יש כמה בעיות "קטנות": הפרעת ויסות מובהקת וקצב עיבוד מידע איטי. נראה לכם זה יכול לעבור בלי טיפול?
אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל אני פשוט לא מסוגלת למצוא זמן לטיפול. רוב הימים יש לי טיפול או שניים / חוג ספורט לשני הגדולים. שכרגע נראה שהם זקוקים לזה יותר.
ההמלצה היא ריפוי בעיסוק ופסיכולוג בשלב זה, ואחרי תקופה גם קלינאית תקשורת.
 

TikvaBonneh

New member
הניסיון שלי

בבעיות ויסות חושי ראיתי אצל יותם שיפור שהגיע עם הגיל, ללא טיפול של ריפוי בעיסוק
לגבי קצב עיבוד מידע איטי, אני מבינה שממליצים לך פסיכולוג, כלומר הם מצאו שזה נובע מקושי רגשי\חרדות. לא בטוח שהפסיכולוג יוכל לעזור. יתכן מאוד שהקושי של הקטן נובע מהקושי שלך, ומה שהכי יעזור לו זה אם תמצאי דרך להוריד מעצמך עומס ודאגות, וגם תפני לך זמן להנות יחד איתו, וגם בלעדיו.
 
לא חושבת שראו חרדות

אפילו בטוחה שלא. הם אמרו שצריך פסיכולוג התפתחותי כדי לעקוב אחרי כל הקשיים במבט כוללני. ודווקא קלינאית תקשורת רק תקופה אחרי כל השאר, לא ברור למה. הרי הילד לא מדבר.
 
היא יכולה

לשחק איתו בצורה שמקדמת התפתחות/חשיבה/פתרון בעיות
יחד איתך בחדר וללמד גם אותך איך לשחק אתו.
אבל אולי תשוחחי עם פסיכולוגית כזאת ותשמעי בעצמך.
אנחנו אישית עבדנו בגישת פלורטיים בגלל הספקטרום,
אבל זה לא נראה לי צריך להיות דווקא פלורטיים אם לילד יש קשיים אחרים.
 

grayart

New member
הקלינאית שלנו לפני הגן

אמרה לנו שהרבה רופאים חושבים שאין טעם בגיל כל כך מוקדם לקחת את הילד לקלינאית.
היא אמרה שהרבה שני זו הייתה התפיסה, ועל אף שהרבה השתנה , חלק גדול מהרופאים לא עדכנו את הידע שלהם.
לדבריה היום יודעים שאפילו לפני גיל שנה קלינאית תקשורת טובה יכולה מאוד לקדם את הילד.
אולי ההמלצה שנתנה לכם לא עדכנית מספיק לידע והנסיון הקליני בתחום ?
אני הייתי מתייעץ לפחות עם קלינאית מעולה בלי קשר אם לטפל בשלב זה או לא.

לגבי הטיפול עצמו...
לא תמיד צריך לטפל, לא תמיד נכון לטפל (לדעתי) אתם עם ההבנה שלכם ואיך שאתם מכירים את הילד צריכים לקבל החלטה לטובת הילד.
לא נכון להגיד שהאחים צריכים יותר ולכן לוותר על הצרכים שלו.
אם לדעתכם יש צורך טיפולי , חשוב לא להזניח.
אני מתאר לעצמי שאתם כבר גמורים, ובכל זאת בהחלט יכול להיות שאתם יכולים לטפל בו בעצמכם מבלי לגשת למטפל כל שהוא. אתם כבר למודי ניסיון , בטח שמתם לב שיש הרבה שחוזר על עצמו גם בכל טיפול וגם בכל מטפל.
קחו את מה שלמדתם ותייסמו את זה על האח הצעיר בבית בלי קשר לכן טיפול או לא טיפול, תשתמשו באותם הכיילים שמקדמים תקשורת הדדיות ושפה, לא חייבים תמיד ליווי של איש מקצוע.

לי מרגיש, (גם מהקרות של כל סוגי הטיפולים בגן התקשורתי), שהמקום של הקלינאית הוא הכי חשוב בטיפול.
אחריה כניראה זו מנתחת ההתנהגות, אבל אפשר להתקדם בלי מנתחת התנהגות, בלי קלינאית אין באמת קידום.
 
ההמלצה הייתה קודם כל ריפוי בעיסוק ופסיכולוג

ורק אחרי זה השלמה של קלינאית. אין לנו נסיון בגילאים האלה.
זה היה אבחון פרטי עם צוות רב תחומי שכלל גם שתי קלינאיות תקשורת.
 
לא חושבת שהייתי מוותרת על טיפול לילד שזקוק לו

אולי יעבור עם הזמן ואולי לא. ואם לא? ואם עד שיעבור הילד יחווה קושי שאפשר היה לחסוך ממנו אם היה מתחיל טיפול קודם? לא יודעת.
אם זאת בעיה לוגיסטית אז למה שלא תזמיני מרפאה בעיסוק אלייך הביתה במקום להיטרטר לאנשהו? אני מאוד מתחברת לקושי לנסוע ממקום למקום, בטח עם פעוטה עם צרכים מיוחדים. אז התעקשתי לקבל חלק מהטיפולים במקום שהוא ממש במרחק 5 דקות *הליכה* מהבית (מין הסתם לא לכולם יש מזל כזה) והשאר הגיעו הביתה.
 
זה לא יעזור

יש בבית עוד ילדים שיפריעו ושאי אפשר להשאיר לבד אפילו מול הטלויזיה יותר מכמה דקות.
 
אל תכעסי אבל זה נשמע קצת כמו תירוצים...

אלא אם כן את חיה בבית של חדר אחד, קשה לי להאמין שאי אפשר ליצור מצב שמרפאה בעיסוק יושבת עם ילד אחד בעוד שהאחרים עושים משהו אחר.
הילדים בסלון מול הטלויזיה? אז היא תשב איתו בחדר שלו מאחורי דלת סגורה. אין חדר ילדים שאפשר להשתמש בו? אז היא תשב איתו בחדר השינה שלכם.
זתביני שאני לא מעבירה עלייך ביקורת, פשוט מדברת מנסיון. זה נשמע מלחיץ או מסובך אבל זה לא. מטפלות שבאות הביתה יודעות איך להסתדר עם זה שיש עוד אנשים בבית.
 
הבנתי שאני אמורה להיות איתם כל הזמן

שאמורים גם להראות לי מה עושים איתו. וכן, אחד הילדים, בן ה 4 בפירוש ינסה להיכנס גם אם אסגור את הדלת. ואני גם אמורה להביא את הילדים האחרים לטיפולים שלהם.
 
אוקיי, ברשותך, אני אנסח אחרת

אני חושבת שאם הסיבה לכך שאת לא רוצה לטפל בילד היא הסיבה הלוגיסטית בלבד אז יש דרכים לפתור את זה. יש לי קצת נסיון בנושא כי הבת שלי מקבלת טיפולים בבית כבר שנתיים. זה לא בהכרח קל ופשוט, אבל זה אפשרי. אם תרצי להתייעץ או לשקול - מוזמנת לדבר איתי.

אם יש לך סיבות אחרות למה לא לטפל מלבד העניין הלוגיסטי אז את כמובן יודעת יותר טוב מה מתאים לבן שלך.
 
שיקול לוגיסטי בלבד

וגם שפשוט אין לי כוח יותר.
אני יודעת שאני יכולה לקחת מטפלת שהיא תקח את בן ה- 4 ותסיע את הגדולים לטיפולים כי שם אין צורך בנוכחות שלי. בלי קשר, אני מנסה למצוא מטפלת לכמה ימים בשבוע לשנה הבאה כי בן 4 הולך לצהרון. אולי אוכל לשלב אותה בפתרון הלוגיסטי.
אני יכולה גם לקבוע טיפולים מוקדם בבוקר. אבל לא אוכל לאחר על בסיס קבוע כי הרבה פעמים יש לי ישיבות שאני חייבת להשתתף.
אני מניחה שאני סתם מקטרת. כי יש לי 3 ילדים שצריך לקחת לטיפולים שונים והרביעי נראה לי גם זקוק לאבחון (בהתפתחות הילד היא אמרה שהכל בסדר, אבל זה גם מה שהיא אמרה על התינוק והאבחון הפרטי הראה אחרת).
&nbsp
 
זה באמת ממש מתיש :(

היה לי שלב שלקחתי שלושה ילדים לשלושה טיפולים שונים כל אחד, כמובן במקומות שונים ובשעות שונות, וזה בתוספת חוגים, אירוח חברים, עבודה ותחזוק בית.
מאוד מאוד מתיש.
הייתי מציעה פשוט להגדיר שאת לוקחת פסק זמן מסוים נגיד עד לתחילת השנה הבאה כדי להתאפס ולהתארגן. זה לא אומר שאת לא מתכוונת לטפל בילד בכלל אלא שאת דוחה את זה קצת. זה נשמע לי הגיוני לחלוטין. בהחלט הייתי מנסה לעשות קצת מיקור חוץ לחלק מהדברים.
אצלנו חלק מהטיפולים הם ביום שישי. זה אומר שהילד לא הולך לגן באותו יום (או הולך מאוחר יותר) וההורים לא מקבלים שישי חופשי אבל זה פותר בעיות לוגיסטיות אחרות. גם משהו לשקול.
בהצלחה!
 
נתחיל מזה שכל מי שמומלץ תפוס

אלא אם אני יכולה להביא אותו באמצע השבוע ב- 12 בצהריים.
אז אם אמצה מישהי פנויה, אני זאת שאצטרך להתגמש.
ובטח אם זה יהיה דרך הקופה
ולהמתין זה בעייתי כי הוא בן שנתיים אז כן יש חשיבות למועד הטיפול.
אבל כרגע הוא שוב נכשל בבדיקת שמיעה, אז קודם צריך לקבוע לו תור לניתוח כפתורים (שביטלתי באפריל כי הצליח בבדיקה אחת)..
איכשהו תוך חופשת קיץ בה לשני הגדולים אין פתרון מסוף יולי ו- 4 ילדים ללא מסגרת או פתרון מאמצע אוגוסט. בתנאי שהמנתחת בכלל פנויה.
 
את שואלת אותי?

אז לי יש שלושה ילדים מהם הקטנה מטופלת בבית.
לא ממש מבינה את כוונתך בהשוואות האלה. לאנה אין חמישה ילדים, אז מה זה משנה שלך יש (שיהיו בריאים)?
אנחנו עושים לקטנה טיפולים בבית בשישי כשהגדולים במסגרות. גם אם הם היו עשרה הם עדיין היו במסגרות בימי שישי והייתי יכולה לעשות את זה. כן, המחיר הוא ויתור על ימי שישי חופשיים עם בן זוגי. נכון, לא קל לגדל ילד עם צרכים מיוחדים.
עוד אפשרות שעובדת עבורנו היא טיפול מוקדם בבוקר, ב-7 וחצי למשל, כאשר אחד מפזר את הילדים האחרים והשני נשאר לטיפול. כמובן שגם לזה יש מחיר אבל זה אפשרי.
עוד אפשרות, אם אני רוצה לקבוע טיפול אחר הצהריים אני שולחת את הילדים לגינה או לחברים. שוב, יהיו כמה ילדים שלא יהיו, אני מניחה שלא כולם מפריעים באופן שווה. ילדים בני 3-4-5 בטח יותר קשה להם להתאפק ולא להפריע מאשר ילדים בני 12-13-14. אז או שמפעילים את האחים הגדולים בשמירה על הקטנים יותר או שקובעים טיפול על זמן קבוע של חוג למשל, או שמבקשים עזרה מאמא אחרת ואומרים בכל יום שלישי בשעה 5 יש לקטנה שלי טיפול אז אני צריכה שתשמרי על האמצעי שלי ובתמורה אני אשמח לעזור לך איך שתצטרכי.
אפשרות נוספת היא להביא את המטפלת במקום הביתה לגן. הקטנה שלי לא בגן אז זה לא רלוונטי אבל יש לי לא מעט חברות שעושות את זה. במילא רוב העבודה עם הילדים נעשית בגן כי הם נמצאים שם רוב שעות היממה. אז מגיעה הפיזיותרפיסטית או הקלינאית תקשורת לגן, לוקחת את הילד הצידה, עושה איתו טיפול ועל הדרך מדריכה קצת את הצוות ונותנת דגשים לעבודה יעילה איתו. פעם בחודש עושים פגישה נפרדת להדרכת הורים בערב.

את צריכה עוד רעיונות? מוזמנת לתאר את סדר היום אצלכם ואשתדל לענות. מה שבטוח זה שלמדתי שלגדל ילד עם צרכים מיוחדים משמעותו שאין דבר כזה בלתי אפשרי. תלוי מה המחיר והאם מוכנים לשלם אותו.
 

3מרגו

New member
מנסיוני לא קונה כלום.אז אמרו שאין

גם לנו אמרו הרבה דברים.ובילינו 5 שנים ב"הפרעות נפשיות".שלא להגיד חולי נפש.אין לי כלום נגדם,רק שרוצים למלא כיתות.
 

halev17

New member
טיפול

שלום אנה,
מניסיוני כ 19 שנים כמנהלת מחקרים, טיפול מוקדם עוזר.
2. ויסות חושי ניתן לטפל בשני מוקדים, אחד חוג ספורט כמו שאת עושה ובמקביל מרפאה בעיסוק וכדאי לשאול אותה שאלות קונקרטיות, כיוון שבריפוי בעיסוק יש מגוון רחב של תחומים.
3. לבעיית עיבוד מידע יש שיטות שונות, בעיקר מחו"ל , אבל לא רק זה תלוי מה בעיבוד מידע לא עובר כמו שצריך .
מקווה שעזרתי,
קרן הלוי קרוסקין , מפתחת תכניות ושיטות הוראה
0502077010 [URL]http://www.lev17.co.il[/URL]
 
למעלה