האם חסר מדע?

[aharon5]

האם חסר מדע?

האם יכול להיות שהמדע טועה? מפספס בגדול, בענק? בימינו, בתקופתנו, המדע לא מבחין במשהו אדיר הנמצא לו מתחת לאף? יכול להיות? המדע, הגדול שלנו, האדיר, המופלא. יש המתייחסים אליו כאל אלוהים חיים, קודש קודשים, תורה מסיני. האם מותר בכלל להטיל ספק בגדולתו? מן הסתם תשובה אחראית צריכה להניח שזה אפשרי. הכל אפשרי. זה יפה בתיאוריה, אבל האם כאשר תגיע ביקורת כזו, האם היא תזכה להתייחסות רצינית? האם מעשית איזשהו איש מדע, או איש בכלל יהיה מוכן לקבל את האפשרות שהמדע טועה? במילים אחרות: האם מאז תקופתו של גלילאו השתנה משהו בכל הנוגע לביטחון העצמי של חברה אנושית? בתקופתו של גלילאו לעגו לו. כולם ידעו אז שהעולם שטוח. זה היה ידוע. האם היום האנושות תתנהג אחרת? האם אתם, אתה, את, הקוראים של הודעה זו, תתייחסו ברצינות לביקורת מהותית על המדע? תוכן הנושאים משתנה, אך טבע האדם לא. גם היום אין לגלילאו מודרני סיכוי לקבל התייחסות רצינית! אני משוכנע, כבר עתה לפני תחילת השיחה, שלא אזכה להתייחסות רצינית מכם. אטען טיעונים לא קלים. לא תוכלו להתמודד איתם. לא תוכלו להפריך אותם. יש לכם את הדוגמה של גלילאו, יש לכם את האינטיליגנציה של המדע, יש לכם את הפתיחות של פילוסופים. ולמרות כל זאת בסיכומו של דבר יחסכם אלי יהיה בדיוק כפי שהתייחסה הכנסיה אז אל גלילאו. תעשו הכל כדי להוכיח לי שאני טועה, כי אתם "תדעו" בודאות שאני טועה. בדיוק כפי שאז כולם "ידעו" שגלילאו טועה. הווה אומר: הפילוסופיה היא אשליה. אין הטלת ספק אמיתית. המדע הוא קודש קודשים, תורה מסיני, איש אינו מוכן להטיל בו ספק. === אני עומד לומר שיש תחום עצום, ענק, חשוב ממדרגה ראשונה שהמדע מפקיר והוא בור בו לחלוטין. אומר לכם כבר עתה את התירוצים שאתם צפויים לומר לי כדי לשכנע אותי שאני טועה. (מקרא: "אתה" - במובן של אני, אהרון, כותב ההודעה). להל"ן רשימת התירוצים הצפויה והידועה מראש: 1. יודעים. אתה אולי לא יודע, אבל מי שצריך לדעת יודע. 2. יודעים. גילית את אמריקה, כולם יודעים, זה ברור. 3. לא צריך לדעת. 4. אי אפשר לדעת. 5. זה לא שייך למדע, זה שייך לפוליטיקה או לתקשורת. 6. אתה לא מנומס, בוטה, טרחן, מייגע, יש לך ראיה של שחור לבן, אתה תקוע בפרספקטיבה מגוחכת, לוקה בבעיות נפשיות. אני מוכן לקבל כל ביקורת, אבל שתהיה רלוונטית. תהיה לי תשובה לכל טענה, התיאוריה שלי חזקה ובלתי ניתנת להפרכה. אתם מוזמנים לנסות. לא תוכלו, בסוף תתיאשו, אבל במקום לחשוב: הי, אולי באמת הוא צודק? תניחו שאני עקשן שלא השתכנעתי שאני טועה, ותלכו לדרככם. לא תצליחו להפריך את טענתי המהפכנית, אבל לרגע לא תעלו על דעתכם שיתכן ויש בה משהו והמדע אכן שוגה. והסיבה: האנושות אטומה היום לא פחות מכפי שהיא היתה בתקופתו של גלילאו. מוכנים לאתגר?

 

[aharon5]

פילוסופיה מעשית

תודה לכל מי שהתייחס, במקרה הזה לאף אחד. בהודעה הזו אסביר את הרקע לתיאוריה ואציג אותה. בהודעה הבאה אתן בעצם המחשה בעזרת שאלות רבות. שאלות מהותיות שאיש אינו יכול לתת תשובה מוסמכת על אף אחת מהן. הן אמורות להמחיש את העלטה שבה אנו חיים. יש שאלות רבות אז אשים אותן בהודעה נפרדת. לפני הצגת התיאוריה - הרקע. אני מאמין שחסר מדע. חסר תחום מדעי. לפני שהיה מדע הסוציולוגיה, יכול להיות שלא כל כך הרגישו שהתחום הזה חסר. ברגע שהתחום הזה החל להתקיים - נפתח צוהר נוסף לתמונת עולם מלאה יותר. לטענתי: עדיין חסר תחום שאותו המדע לא חוקר. אנחנו לא יודעים ולא מרגישים בחסרונו. אני מאמין שחסר תחום מדעי שנמצא בין הפילוסופיה לסוציולוגיה. לתחום הזה אני קורא: פילוסופיה מעשית. פילוסופיה - משום שמדובר בהטלת ספק. מעשית - משום שמדובר בנורמות מהותיות מן המעלה הראשונה לקיום החברתי של האנושות בתקופתנו. הגדרות: נורמה - תפיסה קולקטיבית. לחלק מן הנורמות החשובות אפשר להתייחס כערכים. אבל ערכים בפועל. חייבים להבחין בין נורמה ואתיקה. קיים בלבול עצום בנושא. מקובל לומר "נורמות ראויות" זה בלבול. הכוונה לאתיקה ראויה. הנורמה היא מה שקורה בפועל. האתיקה היא הרצוי, הנורמה היא המצוי. לא קשה להבין את ההבדל: רצוי ומצוי - הבדל של שמיים וארץ. למשל: על פי האתיקה אנחנו מדינה מוסרית, על פי הנורמות סדום ועמורה... יחי ההבדל הקטן. תרבות - אוסף של מאפיינים, כללים בלתי כתובים, דפוסים, מוסכמות, נורמות. איכות - נמדד על פי טיב. איכות שלטון - טיב השלטון. תרבות שלטון - דפוסי השלטון ללא קשר לטיב. הטענה שלי: את הנורמות אנחנו לא יודעים. אין לנו מושג מי אנחנו, אז אנחנו מסתפקים במה שהיינו רוצים להיות (האתיקה). בהדלקת המשואות ביום העצמאות אנחנו מספרים לעצמנו כמה אנחנו מוסריים, והגאווה פורחת. אבל זה לא מבוסס על מחקר מדעי, אלא על הנורמות אליהן כביכול אנו שואפים. אין לנו מושג מי אנחנו באמת. === אוקיי, התיאוריה: תחום "תרבות השלטון" הוא חור שחור אחד ענק! אף אחד לא יודע כלום בשום דבר, כולם רצים קדימה בלי לדעת לאן, וכולם המומים לגלות שהם מגיעים בדיוק לשם: לשומקום. אפשר לסכם את המידע המוסמך בתחום תרבות השלטון בספרה אחת עגלגלה: שום, כלום, מאום, נאדה, גורנישט, אפס (בריבוע). אפילו המושג "תרבות השלטון" עצמו נשמע אניגמה לרבים. אין עובדות מדעיות, אין הערכות אינטלקטואליות, אין דיון ציבורי, אין כלום. מת. תחום שחור - נדגיש: מבחינה פורמאלית. מבחינה פרטית - לכל אחד מותר להאמין במה שמתחשק לו. יש הטעיה. כולנו בטוחים שהכל ידוע, משום שיש דעות. הדעות קיימות ברמת ביטחון של ידע. למשל: האם השלטון בישראל תקין, או שמא הוא רקוב ומושחת מיסודו? שאלה טיפשית, כולם יודעים: תקין. יש רשויות שלטון מתפקדות. ברור שהוא תקין. "ברור" זה לא מספיק טוב, בשביל זה יש פילוסופיה שתטיל ספק. למרבה הצער הפילוסופים בתקופתנו נמצאים בכל מיני יקומים מקבילים... את הרקיע השביעי הם כבר לא רואים עם טלסקופ... איש אינו מעלה על דעתו להטיל ספק בנורמות. נורמות היסוד עליהן מושתת הקיום החברתי שלנו. לכן דיברתי על תחום "הפילוסופיה המעשית" החבוי בין הפילוסופיה לסוציולוגיה. נכון, יש רשויות, אבל מי לידינו יתקע שהן פועלות כפי שהיו אמורות? מהי מידת היעילות שלהן? אולי הן משקיעות 90% ממרצן לשוד המדינה? 9% לתדמית כאילו הם פועלים למען המדינה, ורק אחוז אחד הן משקיעות לטובת מה שהן היו באמת אמורות לעשות? מי בודק? מבקר המדינה? הוא לא בודק נורמות. אף אחד לא יודע מה הנורמות. הוא מבקר דברים ספציפיים. במקרה הטוב הוא מבקר תהליכים. לאף אחד אין מושג מה אחוז היעילות של מנגנוני המדינה, או לחילופין מהו שיעור השחיתות במערכת? את רשימת השאלות הארוכה (שגם היא חלקית בהחלט), כפי שאמרתי אתן בהמשך. === אני טוען שיש קריסה חברתית כוללת. אני צודק? לא צודק? לא יודעים. יש כאלו ה"יודעים" שאין. מה העובדות? אין. אין? יש המון. אבל מהי השורה התחתונה? יש קריסה חברתית כוללת או אין? לא יודעים. תמיד נשארים ברמת הפרטים. עצים - בשפע. אף פעם לא בונים מהם יער. יש הצועקים: "כולם מושחתים". יש הנוזפים בהם: "אל תכלילו". נו, אז מה הכלל? לא יודעים. מופקר לשיחות סלון. כל אחד יצעק מה שנדמה לו. זה בהחלט נחמד, יש עם זה רק בעיה אחת קטנה: ככה לא בונים חברה!

 

[mormorto3]

תגובתי

אני מסכים איתך במאה אחוזים שהאנושות היום אטומה לא פחות ואולי אף יותר מתקופת גלילאו ("מודרניות"). נגעת בשאלות מאוד עמוקות של זהות קולקטיבית, בתור עם חברה ומדינה. יש פה איזשהוא מעשה של פישוט שכן אתה לא יכול "למדוד" את כל הנתונים שמרכיבים עם ולהתחיל לשפוט מה נעשה ומה לא נעשה. עלייך להבין את היסטוריית העם ולשקלל את מצבו האקונומי, חברתי, עמדותיו, אוייביו וכדומה לפני שאתה קופץ לטענות. בין השאר עלייך להבין שהמדינה/שלטון הוא כלי לשליטה בהמונים ובתור אחד כזה על מנת שיפעל על הפרטים בחברה לבחור "לוותר" על אחוז כלשהו מהשליטה העצמית שלהם בחייהם. מכאן ואילך מתרחש כמעין דו-קרב/ריקוד שבו תמיד נמתחים הגבולות של השלטון אל מול זכויות הפרט. ובהתייחסות עניינית לדבריך: אני לא רואה אף אחד שמביע בקולי קולות שיש רשויות תקינות ע"פ סטנדרט דמוקרטי הוגן ושיוויוני. להיפך, יש קונצנזוס שחוטא לעיתים בקבלה מסוכנת של המצב הקיים כעובדה נתונה ועל פיה האנשים מוסיפים למעגל "הרוע" הזה ובוחרים להתמודד עם הבעייתיות הקיימת עם עוד בעייתיות מצידם (ניצול למשל של שירותי המדינה). חלק מהבעייה בכך טמונה בהוויי של החברה הישראלית שהיא בעצם "קיבוץ גלויות" ורבים מן האנשים כאן אינם חשים היזדהות עם המדינה (גם אם הם משרתים בצבא), התגובת-נגד שלהם לשחיתויות וריקבון השלטון מובילות בעצם לניכור יותר גדול של הפרט מן המדינה ובכך מוסיפות לשסע הקיים שמחרב את המדינה. קריסה חברתית יכולה להתבטא במספר רב של תחומים - האם אתה מדבר על הפער בין העניים לעשירים? ייצוא המוחות לחו"ל? או שאולי ההתנוונות והחוסר תקווה שמישתרשת בנו יותר ויותר לנוכח המצבים הטראומטיים שאנו בתור עם מתמודדים איתם בתדירות שלא קיימת בהרבה מקומות בעולם. יש עוד הרבה מקום להכנס ולחדד את ה"פילוסופיה המעשית" שלך אך אני חייב לומר שכל עוד זאת פילוסופיה היא לעולם לא תהיה במובנה השלם מעשית. האם תקח את הרעיונות שלך ותלך להלחם עליהם? כיצד? האם באמת תרצה להשפיע או שגם אתה בסופו של יום חלק מאותו המון מדוכא וחסר תקווה שיודע "לבכות בשיחות סלון" שלו אך באופן יותר מפולפל וססגוני?

 

[aharon5]

תודה רבה על תגובתך

תגובה מאוד עניינית ומעניינת. אתייחס לכל הנקודות שהעלית. אני מסכים שיש כאן מעשה של "פישוט". הרי זאת בדיוק הבעיה, או אחת הבעיות: נקודת המבט הכללית איננה נחשבת. היא נחותה, היא פשוטה, היא ילדותית. הרי מה נחשב היום? ככל שאתה מבין יותר בפחות - אתה מומחה יותר גדול. נקודת המבט הפרטנית נחשבת מרשימה ומוערכת. אני בא ומציג נקודת מבט כללית, פשוטה, פשטנית, אף אחד לא רוצה אותה. קיבלנו כאן אין סוף עצים, כבר יש יותר מדי עד כדי כך שהם מסתירים את היער... צריך לזכור שהפרטים חשובים, אבל לא רק בפני עצמם אלא גם ובעיקר כדי לסייע לנו להגיע בסוף בעזרתם לתמונה הכללית. אתה צודק שלא ניתן למדוד. למשל, מה שיעור השחיתות במערכת? כמה השחיתות עולה לנו? אי אפשר למדוד. לכן אני מדבר על סדרי גודל. הטענה שלי היא: לא יתכן שבמאה העשרים ואחת לאנושות לא יהיה שמץ של מושג היכן היא נמצאת על הסקאלה בתחום תרבות השלטון? האם רק אחוז אחד מן המערכת מושחת? אולי 99%? האם השחיתות עולה לנו עשרות מיליוני שקלים בשנה? אולי עשרות מיליארדים? אז נכון שאי אפשר למדוד. אבל בהחלט אפשר לתת הערכות אינטלקטואליות. איש אינו עושה זאת. התחום מופקר לחלוטין. יש הצורחים: "כולם מושחתים", יש הגוערים בהם: "אל תכלילו". וכך חברה שלמה מתנהלת. יש עם זה בעיה אחת קטנה: ככה לא בונים חברה! אני חולק על דעתך שיש להביא בחשבון את היסטוריית העם ולשקלל את מצבו האקונומי וכך הלאה. אני מדבר על עובדות, אתה מדבר על פרשנות! אוקיי? זה הבדל עצום. זה השלב הבא. קודם נדע, אחר כך נפרש, בסדר הזה. אצלנו יש תופעה שאני מכנה: לרוץ קדימה בלי לדעת לאן. יש אינסוף פרשנים, כולם יודעים מה צריך, אף אחד לא יודע מה הבעיה. לכן קודם כל עובדות. תמונת מצב. כמובן שהיא צריכה להיות בסדרי גודל ולא בדיוק על אלפית האגורה. השלטון הוא כלי לשליטה בהמונים, אבל עבור מי? עבורם. הוא שולט בהם למען מטרה אחת: למענם. בוא נקרא לילד בשמו: משרתי ציבור. ביבי הוא המשרת שלי. כל המערכת כולה קיימת רק עקב סיבה אחת: כדי לשרת את אזרחיה. גם המדינה קיימת עבורם. הטענה שלי, שבמהלך השנים המערכת הסתאבה, "שכחה" מדוע היא קיימת, ולפתע מצאנו את עצמנו במצב בו הגולם קם על יוצרו, משרתי הציבור רתמו את הציבור לשירותם, ואיש אינו יכול לדעת זאת משום שאיש אינו בודק ותמונת המצב הכללית אינה ידועה. אני לא נכנס בכלל לתחום של הגבולות בין סמכויות השלטון לזכויות הפרט. אני לא רוצה לקחת פרנסה מאחרים. יש המון תחומים שאפשר לדון בהם, הנקודה הזו לא רלוונטית מבחינתי. נקודת המבט שלי היא פרספקטיבה כללית ביותר, תמונת מצב ברמה הרחבה ביותר האפשרית. לדעת מי נגד מי. עוד מעט אפרט את רשימת השאלות, אז התחום הזה המכונה "תרבות השלטון" יהיה יותר ברור. אני מסכים איתך, יש בהחלט מצב של השלמה. כל אחד שאני מדבר איתו על רמות השחיתות מיד אומר לי: כל העולם מושחת. זאת אומרת: יש נכונות להשלים עם רמה מסויימת של שחיתות. נדמה לי שבית המשפט אפילו אמר זאת במפורש. מאחר ואין מדד, הדרך מנכונות להשלמה עם "קצת" שחיתות למצב בו המערכת כולה רקובה ומושחתת מן היסוד - קצרה ביותר. משום שאף פעם לא נדע שהגענו לשם. שוב אתה חוזר לסיבות. אני חוזר ואומר: הווי החברה הישראלית, קיבוץ גלויות, תחושת הזדהות וכו' לא רלוונטי מבחינתי. משום שמדובר בנסיון לפרש את המצב. אבל אני קודם רוצה לדעת מהו המצב. והטענה שלי היא שהוא לא ידוע. והטענה העוד יותר עגומה והמדהימה שלי: אינני יכול לשכנע שהוא לא ידוע. זה כל כך מדהים אותי שאי אפשר לשכנע אנשים שהם לא יודעים, שאני מכנה את התופעה: הפלא העשירי מתוך שבעת פלאי עולם. מיד אתן רשימת שאלות, לא קצרה, איש לא יוכל לספק תשובה מוסמכת לאחת מהן (דגש על מוסמכת), ולמרות זאת עוד לא מצאתי אדם אחד שהצלחתי לשכנע אותו בטענה שהתחום הזה הוא חור שחור, מופקר, אין מידע עליו. נתתי את רשימת התירוצים בהודעה הראשונה, בשלב מסויים תמיד מגיעים אליהם. עוד לא קרה מקרה שמישהו אמר לי: תשמע, אתה צודק, התחום מופקר, אין מידע. למרות שאין מידע. לא יאומן, בלתי אפשרי לשכנע אנשים שהם לא יודעים. פלא עשירי. מישהו אמר לי שתיאוריה טובה צריכה להיות קלה להפרכה אבל למרות זאת זה יהיה בלתי אפשרי (פופר). כך בדיוק התיאוריה שלי: מצאת תשובה מוסמכת לאחת מן השאלות הרבות שלי - הפרכת אותה. כי התיאוריה אומרת שאין תשובות, התחום מופקר. קריסה חברתית כוללת: פערים חברתיים נכון, אבל לא רק. יש קריסה חברתית כוללת, שאנחנו לא מודעים אליה, שוב בגלל חוסר הבנת תמונת המצב הכללית. יש המון פרטים, המון כתבות, המון מידע פרטני, אף אחד לא מחבר אותם ביחד. הכל קורס: חינוך, בריאות, כלכלה, תעסוקה, פערים, בטחון פנים, איכות סביבה, איכות שלטון, ערכים. אם תרצה אפנה אותך ל"נאום לאומה" שלי, שם מצורפים כל מיני קישורים מהם ניתן להתרשם בנוגע לתמונת המצב החברתית-כלכלית. מכל מקום המדינה מתרסקת, אף אחד לא יודע שהיא מתרסקת, וכולנו מחכים ליום שבו נופתע להתעורר ולגלות שנגיד הבנק, או היועץ המשפטי לממשלה יכריז שמדינת ישראל היא מדינת עולם שלישי באופן רשמי על פי כל הקריטריונים. כי כמו שאמרתי: אין תמונת מצב. יש הרבה כתבות חדשותיות קשות, התרגלנו, ואנחנו פשוט לא יודעים לחבר אותן לכדי תמונה אחת שלמה. הנה דוגמה עדכנית מלפני יומיים. וכך יש אינספור. הפעילים החברתיים: התרענו על כך אני עושה כל מה שאני חושב שאני יכול לעשות. רציתי לעשות מהפכה חברתית במדינה בבחירות הקודמות. לא הצלחתי למצוא מפלגה שתרצה אותי. דיברתי עם מיקי רוזנטל, לא שכנעתי אותו. אני מנסה בכל האפיקים: פוליטיקה, תקשורת, מדע. אני עוסק בכך כעשור וזה מספיק זמן כדי להכריז על כשלון. נכשלתי, אני די בשלב של חוסר אונים נלמד, ואני אמשיך לנסות ככל יכולתי. אני לא דון קישוט, ואין בכוונתי להפסיד בריאות, או כסף, או כל דבר אחר כדי "להכריח" את הציבור להקשיב לי. אני אומר, מי שירצה ישמע. תודה על התייחסותך.

 

[mormorto3]

את האמת.

ניסיתי לכתוב לך תגובה עניינית אך כשניסיתי לחשוב בעצם מה אתה מנסה לומר- לא הבנתי. אתה נשאר בעולם של מושגים ורעיונות אבל לא אומר תכלס מה הבעייה, מה הגורמים שלה ומה אתה מציע לעשות. אפשר להתפלסף הלאה והלאה על הרעיונות שלך אך כל עוד אתה לא מציע משהו קונקרטי בעיניי זה נראה בזבוז של זמן ואנרגיות יקרות. תאורייה חברתית (ובכלל כל תאורייה מורכבת) בונים אבן על גבי אבן ללא קפיצות חדות מנושא לנושא. עלייך לחדד כל "אבן" כי ברגע שמישהו יגלה חוסר היגיון או פגם בהנחת יסוד מאוד בסיסית שלך, אזי שהוא לא ירצה להמשיך לשמוע את שאר התאורייה שלך כי היא מראש מבוססת על קרקע שמיטה. בשביל שיהיה קל יותר לעקוב אחרי הטענות שלך אני מציע לך לנסות לשכתב מחדש את איך שאתה מציג את התורה שלך, בצורה כזאת: 1) הבעייה 2) מה הגורמים לבעייה לטענתך 3)מה אתה מציע כדי לפתור את הבעייה. יכול להיות שאתה אומר דברים נכונים אך עצם ההצגה שלך אותם הוא מבולבל מאוד ודורש למידה ושינון של כל מיני מושגים שאולי מובנים לך אבל במוחם של אחרים הם שונים לגמרי (כמו למשל ה"מילון" שכתבת בתחילת ההודעה הראשונה שלך, ההגדרה שלך מחדש למילה נורמה ואתיקה היא קצת מבלבלת). לכן, אני מציע שתעבוד באופן יותר ממוקד ולא תתפזר ותירה לאלף כיוונים ככה קשה לענות לך בצורה עניינית ואז אתה חש שלא רוצים לשמוע אותך וכנראה שאתה מחזיק באיזו תורה מיוחדת שמעבר לבינתם של שאר האנשים (ככה אני מרגיש שאני קורא את דברייך).

 

[aharon5]

יש לי גם היבט כזה

1) הבעייה 2) מה הגורמים לבעייה לטענתך 3)מה אתה מציע כדי לפתור את הבעייה. אבל זה היבט פוליטי. יש לי נאומים פוליטיים, אין לי בעיה לתת לך את הנאום הרלוונטי עכשיו. פשוט כרגע אני מתייחס לכך מן ההיבט המדעי - פילוסופי, ולכן אני טוען שחסר מדע. ואני מנסה להוכיח זאת על ידי טענה שיש תחום שלם שהוא נעלם מעינינו. כשם שלפני שהיה מדע הסוציולוגיה יתכן ולא חשנו שהוא חסר. כך גם כעת אנחנו מתקשים להבין שהתחום הזה חסר. כדי להמחיש את חסרונו הבאתי שאלות שאין עליהן תשובות מוסמכות. ואתה צודק, אני לא מצליח לשכנע איש שאין מידע, וזה מותיר אותי בהלם. לכן אני קורא לכך פלא. הפלא העשירי: לא ניתן לשכנע אנשים שהם לא יודעים. אני לא יודע מה לעשות, אני חסר עונים, ואני פשוט מניח שיבינו אותי רק בעוד כמה מאות שנים. אבל אולי אתה צודק, צריך לנסח זאת אחרת, אז בוא ננסה: ==== 1) הבעיה: מדינת ישראל נמצאת בקריסה חברתית כוללת. הכל קורס: חינוך, בריאות, כלכלה, תעסוקה, פערים, ביטחון פנים, איכות סביבה, איכות שלטון, ערכים. בתקופת המנדט לא היה כסף, המעפילים היו תחת שלטון בריטי מאיים, ולמרות זאת הגיעו להישגים אדירים. היום מדינה מפוארת, עם גופים מנוסים, בידיהם מיטב הכלים שהאנושות ידעה מאז ומעולם לניהול חברה: חוק, דמוקרטיה, כלכלה, תקשורת, אקדמיה. והתוצאה: כישלון קולוסאלי. זה לא יתכן. הפער הזה בין היכולת המדהימה ובין הכשלון המדהים פשוט בלתי אפשרי. לכן נכנה אותו פלא: הפלא התשיעי. (הפלא העשירי, כאמור, הוא שאינך יכול לשכנע איש בקיומו של הפלא התשיעי). 2) הסיבות לבעיה: יש שתי אסטרטגיות לאיתור הסיבות: 1. לחפש סיבה אחת כוללת, 2. לחפש אינספור סיבות בכל תחום בנפרד. אנחנו נבחר את האפשרות הראשונה מכמה סיבות: א. היא טריביאלית ומתבקשת, אם הכל קורס דבר ראשון נבדוק אם יש קשר. ב. האפשרות השניה תפוסה, המון מומחים עוסקים בה. ג. היא הכי קלה. אוקיי, קריסה חברתית כוללת, אם יש סיבה מרכזית, היכן היא יכולה להיות? מן הסתם זו תהיה סיבה ברמה הכוללנית. נחפש אותה אם כן בתרבות שלנו. בזאת בעצם סיימנו, משום שברגע שנבין מהי התרבות שלנו הכל יהיה ברור. השאלה כבר לא תהיה: מדוע הכל קורס, אלא איך בכלל העלינו על דעתנו שלא הכל יקרוס?... ובכן, מהי התרבות שלנו? מנקודת המבט השגרתית הרי שמדובר בתרבות הנאורות. (יש הרבה מה לומר עליה אך נעשה זאת בנפרד). מנקודת מבט כלכלית הרי שמדובר בתרבות הקפיטליזם החזירי. מה זה? למרבה הצער נפלה טעות, אנשים בטוחים ש"קפיטליזם חזירי" היא כינוי גנאי לקפיטליזם. סוג של נונונו קפיטליזם, אתה חזיר, פויה לך. זו טעות. קפיטליזם היא שיטת כלכלה, אגב שיטה מוצלחת. אין שום מקום להשוואה בין העולם המערבי לשלישי. קפיטליזם חזירי היא תרבות. זהו משהו אחר לגמרי. (הסברתי בהודעה הראשונה מהי תרבות: אוסף של כללים, נורמות, וכו'). זו התרבות שמגיעים אליה כאשר מתנהלים על פי שיטת הכלכלה הקפיטליסטית ללא איזונים ובלמים. נפרצים הגבולות (או שאין גבולות, אז בכלל לא מרגישים שמשהו נפרץ), ומגיעים להפקרות טוטאלית. קפיטליזם חזירי (להל"ן חזיריזם) היא תרבות שהיא בדיוק ההפך מן המושג חברה. אם האנושות החליטה לאחד כוחות כדי להקים חברה, הרי שהחזיריזם היא בדיוק ההפך. זו תרבות שמטרתה לרסק את הכלל, לפורר אותו. חברה חזירית היא חברה המורכבת מהמון פרטים שרובם ככולם עוסקים במלחמת קודש אחת: לפרק את החברה. כולם מנסים לפורר את המדינה ולהכניסה לכיס הפרטי שלהם, ואיש לא מצליח להבין מדוע היא מתפוררת. במקום עם הפכנו בעצם להיות אוסף של אגואיסטים. לחזיריזם אין ערכים למעט שלושה: אני, עוד, כסף. חברה כזו לא תוכל לשרוד והיא תפרק את עצמה. בקצרה: תרבות הקפיטליזם החזירי מבוססת על סגידה לכסף. אתה עשיר? לא חשוב איך - אתה בן אלוהים. אתה עני? אתה אשפה אנושית. חברה כזו אינה בוחלת במאום, גם לא בהפקרת זקנים ובשוד ניצולי השואה. זו תרבות שאין לה זכות קיום, אין לה יכולת קיום, והיא תעשוק את עצמה לדעת. === עכשיו הכל ברור. אבל כדי להבין זאת היינו קודם חייבים להבין היכן אנו חיים, מהי התרבות שלנו. למזלנו אין לנו מושג. כך אנחנו יכולים להיות נורא מרוצים מעצמנו ולהמשיך לרוץ קדימה. נשאלת השאלה: איך יתכן שאין לנו מושג היכן אנו חיים? כאן אני אומר שחסרה לנו נקודת המבט הכללית. (זה מתקשר גם לתרבות הנאורות, אשמח לשוחח גם על זה). לכן הצעתי את מדע "הפילוסופיה המעשית", ואת הכלי "מודעות לנורמות". אבל אני לא מצליח לשכנע אנשים שהם לא יודעים באיזו תרבות הם חיים. אני תקוע כאן. === אוקיי, וכאן נשאלת השאלה הבאה: איך הגענו למצב הזה? או: מה הסיבה לכך שמצאנו את עצמנו פתאום בתוך תרבות של חזיריזם? לצורך כך ניעזר בשתי שאלות: מי רוצה ומי יכול? להפתעתנו הגענו לשלב התשובה הזהה: למי יש אינטרס שהתחרותיות תהיה כה גדולה עד כדי כך שהמנצחים יקבלו הכל פלוס בונוסים והמפסידים ירוסקו ויקבלו עוד מעיכה לקינוח? למי שכבר ניצח בתחרות, כמובן. יפה, ומי יכול? מי בידיו היכולת להשפיע על דמותה של המדינה? הפלא ופלא: אותה תשובה: האליטות. גם רוצות, גם יכולות, מקרי? לא בטוח. ואז אנחנו מתבוננים כה וכה ומגלים להפתעתנו כמה דברים: המדינה הפכה להיות גן עדן של הפקרות לבכירים ועשירים וגהינום של הפקרות לציבור הרחב. המדינה הפכה להיות סוג של עסק פרטי של כמה משפחות הון שלטון. כמאה אחוז מן הנורמות על פיהן פועל המשק פועלות לטובת האליטות על חשבון הציבור הרחב. בקיצור: המדינה התבלבלה. שכחה שתפקידה לדאוג לציבור והיא פועלת במלוא הקיטור למען האליטות. אין מנוס אלא להבין שהגולם קם על יוצרו: משרתי הציבור החליטו שהם מעדיפים שהציבור ישרת אותם. עדר של חזירים קפיטליסטים, לא חייזרים - חזירים, השתלט על המדינה. כמעט מאה אחוז מהנורמות פועלות לטובת האליטות - ואיש אינו מבחין בכך!!!!! אנחנו לא מסוגלים להבחין בכך כי אין לנו את נקודת המבט הכללית. איך נפתור את הבעיה? עובדות ודעות. דרך אחת היא העובדות: המדע יחקור ויתן לנו מידע (זה מה שניסיתי לעשות בדיון הזה). הדרך שניה היא דעות: התקשורת תעלה את הנושא לדיון על סדר היום הציבורי ונתחיל לשמוע הערכות אינטלקטואליות. (וזה מה שאני מנסה לעשות בעזרת החתימה).

 

[mormorto3]

תגובה..

בקשר לפלא העשירי שלך - אתה צודק אי אפשר לשכנע אנשים שהם לא יודעים מה שהם לא יודעים. אבל, אבל. אתה כן יכול לטפטף דברים לאט לאט ובעדינות. בסופו של דבר, אמנם, רק האדם עצמו יוכל להחליט אם הוא רוצה לדעת את שהוא לא יודע. לטעמי, אי אפשר לדון בפוליטיקה בעזרת הפילוסופיה כפי שאתה מציג אותה. לפי מה שאני מבין ממך, ברעיונות שלך הם חייבים להיות מובאים יחד בשביל שיבינו אותם. אך אני לא יודע אם בפורום הזה יש מקום לפוליטיקה ואם גם אני בעצמי ארצה להכנס לדיון פוליטי (שיכול להגרר למקומות משעממים למדי). הפלא התשיעי שלך הוא בעיניי לא ממש "פלא" ויש רעיונות שאומרים שבעצם כל הקידמה הזאת גורמת לניוון ובעצם לתהליכים "לא טבעיים" שמובילים לכשל הגדול הזה (כישלון קולוסאלי כדברייך). אני מסכים איתך לגבי כל טענותייך על "הקפיטליזם החזירי" השולט בכל. ועל העסק הפרטי שנקרא "מדינת ישראל". אם כך, מה אתה מציע במקום? שנקפל את הבאסטה ונחזור כל אחד לארצו ? או שנשאר כאן על סמך רעיונות אוטופיים של המעפילים הראשונים וימי הפלמ"ח? המדע יכול גם להראות שהרעיון האידיאולוגי "מדינת היהודים" הוא כשל ? נאמר שכן, מה אז? אתה חייב להבין כשל חשוב מאוד בפתרון שאתה מנסה לספק - התקשורת ברובה גם היא גוף שפועל כמו עסק לכל דבר ומונעת על ידי בעלי אינטרס שפעמים רבות זהים לאלו שהזכרת בהקשר למדינה. דהיינו, הנושאים האלה הם "טאבו" וכפי שהם הם לא יועלו לסדר היום הציבורי לעולם (לפחות כל עוד בעלי האינטרס עדיין בעמדת שליטה - וכרגע מדינת ישראל היא מילה נרדפת לבעלי שליטה אלו). בסופו של דבר, זה מזכיר לי את סיפורו של חלילן שבעזרת נעימתו היפה משך אנשים אל מותם בנפילה מצוק ובשל מנגינתו הנעימה לא ראו את הצוק גם לא שעה שעמדו בקצהו הדק. כל עוד תהיה משוכנע שאחוז הוגן של צדק מסויים מתקיים, אחוז של חוסר צודק אחר יוכל להתקיים. דרך אגב סגנון כתיבתך זה יותר נהיר ומובן לי. (אולי עומד בסבלנותי)

 

[aharon5]

סוף סוף

הצלחנו קצת להתחבר. למען האמת אני מסכים איתך בהמון דברים. אני ממש מסכים איתך שהתקשורת נמנעת מלעסוק בנושאים אלו בכוונה תחילה. כי היא גם חלק מ"קשר האליטות". היא לא רוצה שמחשבות "כפירה" מן הסוג הזה יעלו על דעתו של הציבור הרחב. טוב לה שהציבור כמו עדר ממשיך עם הראש באדמה ואף פעם לא מטיל ספק בשיטה. ואני מסכים איתך שהאוניה טובעת ושהאליטות מוצצות מן המדינה כמה שיוכלו. אבל בניגוד לחלילן מהמלין ברור שהם יברחו מן הספינה הטובעת ברגע שיבינו שהיא עומדת לטבוע. זה ברור לגמרי. לכולם יש חשבונות בחו"ל, והם יברחו ברגע המתאים, וישאירו אותנו הציבור הרחב להנות מהפרשותיהם. בקיצור, אם אנחנו מדברים פוליטיקה, אז יש הסכמה מסויימת בינינו. אבל כמו שאתה אומר זה א' משעמם, ב', זה לא לעניין הפורום. אני בחרתי פורום פילוסופיה לא כי רציתי להביע דעה פוליטית, אלא רציתי לפקוח עיניים. מהי הפילוסופיה? הטלת הספק. נגמרו לפילוסופים החומרים, אז הם התחילו לקשקש על יקומים מקבילים. אבל מה קורה לנו כאן מתחת לאף? התקשורת מסממת אותנו. לא רוצה שנעלה דברים על הדעת. מי אחראי לקרוא אותה לסדר? מי אחראי על החשיבה? הפילוסופיה. איפה היא? נמה באחד היקומים המקבילים... אני לא רוצה להכנס לדיון פוליטי מה אפשר לעשות במקום קפיטליזם חזירי. אפשר לעשות המון, האמן לי, וזה בלשון המעטה. דבר ראשון צריך לרסן את החזירים. למשל: כל מעסיק שעשק את עובדו ישלם לו פיצויי עתק. כל עבירה הכי קטנה על חוקי ההעסקה. כך גם עבירות של חוסר רגישות לכספי ציבור. קנסות עתק שיגיעו למיליונים מהכיס הפרטי. איך הגענו לחזיריזם? פשיטת רגל של שלטון החוק. זה חלק מהקשר הון שלטון. שלטון החוק מתפקד כשלטון צחוק במקרה הטוב, שלטון חוקן במקרה הרע וכך מאפשר הפקרות. אפשר לעשות המון המון. למשל, משהו שעלה לאחרונה על דעתי: קפיטליזם מוגבל. תהיה חובה לתנאי אנוש מנימליים מצד אחד, מצד שני יהיה גבול לרכוש שאדם או משפחה יוכלו לצבור. נניח לא יותר מחמישים מיליון דולר. עד הסכום הזה יהיה קפיטליזם רגיל על כל יתרונותיו. מכאן והלאה הסכומים ישארו בחברה או יעברו למדינה. זה סכום מספיק גבוה כדי שהקפיטליזם יוכל להתנהל ללא הפרעה. יכול להיות שזה רעיון מעולה שצריך להבחן אצל כלכלנים. אבל זה בסוגריים כי זה גולש לפוליטיקה. === אז אני בא לפורום פילוסופיה וטוען שה"ידיעה" שכולנו יודעים בבטחון שהתחום הזה שייך למישהו אחר - שגויה. כולם יודעים ש... כולם יודעים שהנושא הזה שייך לפוליטיקה, שייך לתקשורת. אז אני בא ואומר: פילוסופיה מעשית מטילה ספק גם באמונות התפלות הללו. עם כל הכבוד שכולם יודעים, זה יפה מאוד מצידם, אבל הפילוסופיה מטילה ספק. בואו נבחן "אמיתות" כביכול, שכולנו בטוחים שהם אמת יצוקה בסלע. למשל: שהשלטון במדינת ישראל תקין. אולי הוא כבר רקוב ומושחת מיסודו? למשל: שהמדינה פועלת למען אזרחיה. אולי היא פועלת למען אליטותיה? למשל: שהשחיתות נסבלת. אולי מדובר בקנה מידה מטורף שמרסק את המדינה? למשל: שהכל קורס, אז צריך להמשיך לנסות שוב כמו גלמים. אולי צריך לעצור רגע ולחשוב: רגע, אולי יש לנו כאן איזו טעות. אתה מלגלגל על "הפלא התשיעי", אבל זה שיש לך הסבר זה לא תירוץ מספיק כדי שנתעלם מהתופעה. כבר עשרות שנים מומחים גדולים שוברים את הראש בכל התחומים. ולמרות זאת כשלונות. אפילו הכלכלה העולמית קרסה! איך יכול להיות? משהו בסיסי בשיטה דפוק. משהו לא עובד. עוצרים בודקים. אולי חסר כלי? אולי דמוקרטיה, חוק, תקשורת, כלכלה - לא מספיקים לצורך ניהול חברה? אולי חסר כלי נוסף? למשל: פילוסופיה מעשית? אבל אף אחד לא עוצר. כולם רצים קדימה. אבל לאן?... וככל שהכל ילך ויתרסק יותר ויותר, כך ינסו יותר ויותר חזק. ואף פעם לא יעלו על הדעת לעצור, ולבדוק. רגע, אולי יש לנו טעות? אולי לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה? נכון, אנחנו מעריצים את הכלים לניהול חברה שיצרנו. מערכת החוק היא מערכת מורכבת ומרשימה, וכך הכלכלה, והדמוקרטיה וכך הלאה. אבל אולי עדיין הכלים הללו לא מושלמים? אולי יש בהם פגמים? מי צריך לשאול את זה? קודם כל הפילוסופיה. אז אני לא רק שואל, אני גם נותן פתרונות. אני מציע כלי נוסף לניהול חברה: הפילוסופיה המעשית. שתטיל ספק בנורמות אותן אנו מקבלים כמובנות מאליהן. והטענה שלי, שברגע שנעשה זאת נגלה את מה שבעצם כולנו יודעים מזמן: האליטות סידרו אותנו. אנחנו יודעים את זה. הכל כאן זה בגדי מלך חדשים. הכל ישראבלוף. כולם עובדים על כולם, אבל עושים זאת כה טוב שהם מאמינים לעצמם. איך חושפים את הבלוף? איך צועקים המלך הוא עירום? מטילים ספק במובן מאליו. על השולחן. במדע או בתקשורת. יש שיר "מיליונים" של אתי אנקרי. שם היא אומרת: "אני יודעת שזה לא צודק, אבל אין לי הוכחה". יודעים. כולם יודעים שמשהו כאן מסריח. אבל לא יכולים לעשות כלום. אז זהו שאני יודע. אבל אף אחד לא מוכן להקשיב לי...

 

[aharon5]

רשימה חלקית בהחלט של השאלות היתומות

זה לא אומר שהיא תהיה קצרה... אני טוען שתמונת המצב החברתית - כלכלית שלנו היא אניגמה, חור שחור. בטעות אנחנו חושבים שמדובר בעוד נושא מרתק לשיחות מאזינים ברדיו. כל אחד יביע את דעתו. אחד יצווח: כולם מושחתים, השני יגער בו: אל תכליל. וכך אנחנו מתקדמים. כך החברה כולה רצה קדימה, ואף אחד בעצם לא עוצר ושואל: לאן... אוקיי, הנה רשימה (חלקית בהחלט) של השאלות המהותיות ממדרגה ראשונה מן ההיבט הכללי של השחיתות כתרבות, כמערכת, כשיטה, שלאיש אין תשובה עליהן. לא רק תשובה מדוייקת, אין אפילו הערכה אינטלקטואלית של סדר גודל, אין מחקר, אין דיון ציבורי. אין קצה קצהו של קמצוץ של מידע, פשוט אין כלום. הנה השאלות: ==== * מה היקף התופעה? כלומר, מהו שיעור השחיתות במערכת? (10% מן המערכת השלטונית במדינה מושחתת? אולי 90%?) * מה מימדיה? כלומר כמה השחיתות עולה לנו? (עשרות מיליוני שקלים בשנה? אולי עשרות מיליארדים?) * היה וחלילה המערכת השלטונית תהיה מושחתת כולה מן היסוד, איך נדע? (מהם הקריטריונים? מי בודק? איך יודיעו לנו? יצלצלו בפעמונים?) * מי לידינו יתקע שהיא לא רקובה ומושחתת כבר היום? (פרט לאמונה תפלה לפיה השלטון תקין, האם יש הוכחה מוסמכת לכך?) * מה עוצמת נזקה של השחיתות למדינה? (עושה קצת צרות? הרבה צרות? גורמת לקריסה מערכתית קולוסאלית?) * מה זה בכלל שחיתות? (שיעור הפקידים שנוטלים שוחד? אולי שוד מאורגן של הקופה הציבורית?) * מי זו בכלל השחיתות? איך יתכן שהמדינה תמיד נכשלת במאבק נגדה? (מדינה זה גוף נורא חזק, איך יתכן שהשחיתות תמיד מנצחת אותה?) * כמה מאמץ עושה המדינה בנסיון להתמודד עם התופעה? (90% מאמץ? אולי 10%? אולי מאמץ שלילי?) * האם יכול להיות שהמדינה לא מצליחה להילחם בשחיתות כי המדינה היא השחיתות? (האם יכול להיות שה"חיידקים" מנסים לרפא את ה"מחלה"?) * איך מסבירים את התופעה לפיה מנהיגי המדינה נורא רוצים לעזור לציבור אך מצליחים לעזור רק לעצמם? (האם זה מקרי?) * המדינה עניה והעשירים עשירים. האם העשירים מוצצים את לשדה? (האם האמונה לפיה העשירים מניעים את המשק איננה יותר מאגדת עם?) * המדינה רצה קדימה, אבל לאן? מהו כיוון ההתקדמות של המדינה? (דואגת לעצמה ולאזרחיה? או שמא לבכיריה ולעשיריה?) * האם יהיה נכון לומר שכמאה אחוז מן הנורמות על פיהן פועל המשק פועלים לטובת האליטות על חשבון הציבור? (אם כן, כיצד יתכן שאיש אינו מבחין בכך?) * האם זה באמת כל כך מקרי שהמדינה מותאמת ככפפה ליד בדיוק לאלו הקובעים את דמותה? (האם יכול להיות שיש כאן יד מכוונת?) * המדינה הפכה להיות גן עדן של הפקרות לבכירים ועשירים וגהינום של הפקרות לציבור הרחב, האם זה מקרי? (או שמא יש כאן יד מכוונת?) * האם יהיה נכון לומר שהמדינה מתנהגת כאילו היא "עסק פרטי" של כמה משפחות הון-שלטון? (או שמא מדובר בהשמצה פרועה וגסה?) * האם יכול להיות שמה שהיה מאז ומעולם קורה גם היום? (כלומר שהחזקים משעבדים את הכלל?) * האם יכול להיות שהגולם קם על יוצרו והמנגנונים שנוצרו כדי לנהל את המדינה, השתלטו עליה ורתמו אותה לשירותם? (זה יכול להיות דבר כזה? מישהו בודק את זה?) * כמה אחוזי מאמץ משקיעים מנגנוני המדינה במטרת קיומם? (האם יכול להיות שהם עובדים "פול טורים על ניוטרל" - משקיעים 90% ממרצם לשוד המדינה, 9% לתדמית "כאילו" הם עושים את מלאכתם, ורק אחוז מזערי כדי באמת לבצע את תפקידם?) * מה זה קפיטליזם חזירי? (האם הפכנו להיות עדר של חזירים, כלומר חברה בה כולם מנסים לפורר את המדינה ולהכניס כמה שיותר ממנה לכיס הקטן שלהם, ואף אחד לא מצליח להבין מדוע היא מתפוררת?) * האם יש קריסה חברתית כוללת? (חינוך, בריאות, כלכלה, תעסוקה, פערים, בטחון פנים, איכות סביבה, איכות שלטון, ערכים?) * האם יודעים מה הגורם לקריסה הכוללת? (מישהו בכלל מנסה לחפש סיבה כוללת, או שכל אחד טרוד בעניינו?) * האם יכול להיות שהמדינה קורסת משום שהכל בעצם "ישראבלוף"? (שום גוף לא עושה את מלאכתו, הכל רקוב ומושחת - בגדי מלך חדשים, זה יכול להיות דבר כזה? מי בודק?) * מה אנחנו יודעים בנושא המכונה הון-שלטון? (איך יתכן שרק עיתונאי אחד חוקר אותו, וכל השאר "משקשקים"?) * האם התקשורת היא עדיין אכן "כלב השמירה של הדמוקרטיה? (או שמא היא הפכה להיות כבר מזמן "כלבלב של האליטות"?) * האם יכול להיות שהפכנו להיות בדיוק כמו במשל עם הפיל? (אחד בודק את הרגל, אחד את הזנב, אחד את החדק, אך אף אחד לא מנסה לבחון את תמונת המצב הכללית?) * האם אנחנו יודעים משהו, מישהו, קמצוצון כלשהו של מידע בנושא תרבות השלטון בישראל? (אם כן, אני אהיה הראשון שאשמח לדעת). כפי שציינתי מדובר ברשימה חלקית בהחלט של שאלות מתחום שאיש אינו עוסק בו. תחום שאני מכנה אותו בשם "פילוסופיה מעשית", שכן מדובר בהטלת ספק בנורמות היסוד שכולם לוקחים אותן כמובנות מאליהן, אך הן חיוניות לחיי החברה המודרניים בתקופתנו. זה לא רק פוליטיקה, זה לא רק תקשורת, זה גם ובעיקר מדע! מידע שייך למדע. מה המידע? היכן אנו חיים? מהי תמונת המצב החברתית-כלכלית? אין מידע. המדע בנופש. כולם רצים קדימה, זה חשוב. אבל לאן?...

 

[mormorto3]

נאמר ויש לך תשובות לכל השאלות הללו.

 

[mormorto3]

נאמר ויש לך תשובות לכל השאלות הללו.

מה הלאה? אתה אולי מצפה שמשרתי הציבור "יבינו" זאת ויפעלו לתקן את המצב? אני אומר לך שרובם מבינים זאת, טוב מאוד, כי זה משרת את האינטרסים שלהם. עד שלא תקום קול זעקה ושבר גדול לפיטוריי כל נציגי הציבור ושינוי יסודי של המערכת שמינתה אותם לא יהיה שינוי ברמה העמוקה כמו שאתה אולי רוצה שיהיה. כאן אפשר אולי לומר שאם כך ה"קריסה החברתית" שעליה אתה מדבר היא רצוייה ומבורכת. מה הלאה אתה רוצה לעשות?

 

[aharon5]

תראה, יש שתי אפשרויות

אני גם בדעה שההתנהלות האנושית היא סינוסית. ז"א נגיע לקריסה כה גדולה שתהיה מהפכה חברתית אלימה. אז אין לנו מה לעשות אלא להמתין שהכל יתרסק כאן. לי אין סבלנות להמתין. הדרך השניה היא לפקוח עיניים ולהבין היכן אנו חיים. כיצד עושים זאת? עובדות ודעות. עובדות: המדע יחקור, ויספק לנו את תמונת המצב החברתית-כלכלית. דעות: התקשורת תעלה לדיון ציבורי את נושא תרבות השלטון. לצערי אינני מצליח לשכנע איש בכלום.