האם חריגות היא פשע?

[new soul777]

האם חריגות היא פשע?

שלום לכולם.. אני בחורה בת 20, ואני יוצאת עם גבר בן 47. מבחינתי זכיתי במה שאף אחד סביבי לא ראה ולא יראה לעולם באהבת נפש. מהיום שהכרנו נהיינו לחברים הכי טובים לידידי נפש ורק אחרי שנה וחצי גם לבני זוג... במשך חצי שנה שמרנו את הקשר שלנו בסוד בגלל ההתנגדות הצפוייה של מישפחתי וכעת, אחרי חצי שנה המשפחה התוודעה לסוד הגדול... המשפחה שלי פשוט זרקה אותי מהבית,בצורה משפילה ביותר, ודאגו גם להרוס כל קשר של הסובבים שלי איתי. אני מבינה את "דאגתם" אך אני יודעת שהם עברו את הגבול. אני יודעת שזו בשורה שלא הייתה משמחת אף אמא בישראל אבל קיויתי שאחרי כמה ימים של מחשבה הם יפנו קצת מקום במחשבות שלהם לגבימה שהבת שלהם רוצה... בין אם הוא נורמאלי או לא.. הם אפילו אמרו לי שהיו מעדיפים שהייתי לסבית כי ללסביות והומואים יש מוח שונה משאר בני האדם משהו שאי אפשר לשלוט בו... אני לעולם לא אוותר על אהוב ליבי בגלל הסצנות שהמשפחה שלי מארגנת, אבלמצד שני אני נורא מתגעגעת לאחותי הקטנה שנורא סובלת מהמצב.. אשמח לקבל תגובות תודה..

 

[hilabarak]

נראה לי שרב הנסתר על הגלוי

אנשים באופן טבעי לא זורקים את הבת בגלל שהיא יוצאת עם גבר מבוגר ומנתקים את כל הסובבים ממנה. לרוב משפחה פשוט תפעיל מכבש לחצים על הילדה, ואולי לא תרצה להכיר בבן זוגה.אבל לא תנתק אותה. תנסי אולי קצת לפרט יותר : 1. האם יש כאן עניין חזק של מנטליות וכבוד משפחה ? 2. האם יש לך סכסכוך רב שנים עם ההורים שאיננו נוגע לעניין ? מה בדיוק גורם להם לנהוג בצורה כזאת ?

 

[new soul777]

תגובה

יש עניין גדול של כבוד ופרימיטביות במשפחה... אבל חשבתי שהרצון שלהם שלילדה שלהם יהיה חיים מאושרים יתגבר על זה....

 

[גיתית77]

שיהיה בהצלחה

מהי אהבה אמיתית?

 

[ישראל שורק]

תגובה אחרת

אני נאלץ לחלוק על עמדת חברתי היקרה גילת (עננית נוצה). אני חושב שאם יש מקום לייעוץ פילוסופי זה בדיוק במקרים כאלה- לבחון "חריגויות" באומץ לב וללא כניעה לנורמות שולטות באשר הן. ובכן, אני בעד אנשים שבמקוריותם ותעוזתם מאתגרים את גבולות "הנורמלי" ומכריחים את כולנו לבחון מחדש את קלישאותינו שלנו אודות האהבה. אכן, לאהבה אמיתית אין גבולות גיל ותחי הרומנטיקה שכבר חשבתי שפסה מן העולם. "הסכנה הגדולה של זמננו היא דווקא בזה שכל כך מעט אנשים מעזים כיום להיות מוזרים" (ג'ון סטיוארט מיל). מי שצריך להיות מאויים מניצול זה בטח לא את אלא חברך המבוגר (יחסית)... שהרי כל החיים לפנייך וגם אם תטעי (ואני לא חושב שאת טועה וגם לא רומז שאת טועה...) אזי תוכלי לתקן זאת וללמוד הרבה מאוד בדרך. אני חושב שצריך לתת לאהבה ללבלב אבל מה לזה ולמיסוד? אלה שתי שאלות שונות. המלתי המפורשת לך היא זו: לכי בעקבות ליבך. לכי עם אהבתך. זה מקסים, זה אמיץ, זה נכון יותר מכל הטפה שנשענת על פחד מפריצת גבולות. אל תתפתי לעצור ולבדוק. אני ממליץ שתעשי ככה מפני שאיש מבין יועצייך לא חי את חייך ולא השיג את המתכון האולטימטיבי לאושר. מה הסיכוי שתתחרטי יום אחד בעתיד על המהלך שאת עושה היום? אולי הוא גדול. אז מה? הלוואי שנחייה פה מחדש את המיתוסים הנפלאים של האהבה מן הימים שבהם הלב הניע את בני האדם הלכה למעשה (ולא תחשיבים למיניהם).

 

[עננית נוצה]

ישראל, חברי הרומנטי... ../images/Emo140.gif

דבריך העלו חיוך רחב על פני

מאד (מאד!) אהבתי את קריאתך הנלהבת ללכת בעקבות הלב ולאפשר לאהבה ללבלב... מי יתן ואכן יותר ויותר אנשים יאפשרו זאת לעצמם... כנון-קונפורמיסטית במהותי (ולא רק כמשנה סדורה) אני מוצאת את עצמי מרבה לקרוא עם המונחים/מתאמנים שלי את דבריו של ניטשה: "אדם שאינו חפץ להימנות עם ההמון, עליו לחדול מלהרגיש עצמו בנוח; שילך אחר מצפונו [ /לבו], הקורא לו: 'הייה אתה עצמך!'...". יחד עם זאת, אני מעודדת אותם גם להטיל ספק, ובדיוק במקרים כפי שציינת, בהם יש מקום לייעוץ (הנחיה) פילוסופית: "לבחון "חריגויות" באומץ לב" ובהחלט "ללא כניעה לנורמות שולטות באשר הן". במקרה של חברתנו המתלבטת, אני מרגישה כי נכון יהיה ללכת אחר צו הלב, אך יחד עם זאת גם לבחון... ולסיום, בהשראת הרוח הרומנטית שנחה עלי ככה על הבוקר (אתה אשם! נדבקתי מההתלהבות הרומנטית שלך

), הנה כמה שורות מדבריו של ג'ובראן ח'ליל ג'בראן על האהבה: כאשר רומזת לך האהבה, לך אחריה אף שדרכיה קשות ומכבידות. ואם כנפיה מרחפות מעליך, התכנס תחתן, אף שהחרב הנחבאת בין נוצותיה עלולה לפגוע... האהבה תכתיר גם תוקיע, תרומם אף תשפיל. היא אשר תרום למלוא גובהך ותחבק אמיריך העורגים לשמש, גם תשפיל רדת אל שורשיך הנאחזים בקרקע ותזעזעם... אך אם מפחד תחתור רק להנאה ולשלווה שבאהבה, מוטב תכסה מערומיך ותצא ממפתן האהבה אל עולם בו תצחק- אך לא את כל צחוקך ובו תבכה- אך לא את כל בכייך... האהבה אינה אדון ואין לה אדונים, היא לעצמה קיימת... לא אתה תכוון את דרכי האהבה אלא היא, אם תמצאך ראוי, תכוון את דרכיך. אין לאהבה שאיפה- אלא להתגשם- אך אם אוהב אתה ושוקק לבך, יכול תוכל לרוך כפלג הזורם ורן שירו אל תוך הלילה, לדעת יסורי עדנת אין קץ, להפצע בידיעתך את האהבה להיות שותת ברצון ובשמחה, להתעורר בלב נפלא ולהודות על עוד יום של אהבה... וכעת אפשר להתחיל את היום...

יום נפלא, גילת

 

[סינתטית אפריורית]

אוהו יקירתי.

ניטשיאנית לא קטנה את. צו הלב? אכן אבל מערבולות לא קלות הוא טומן בתוכו שלא לדבר על זה שהוא ער... נו, אז את התחלת את היום בשיר אהבה ואני אסיימו (כשאת המילים שאהבתי במיוחד הדגשתי). בשיר ידוע : שיר אהבה בדואי/מילים: יצחק ויינגרטן, לחן: יצחק קלפטר צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע אז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל אוזניו אטם הוא לא לשמוע לא לנשום כלל את הצליל אתה נווד לחש מדבר אתה נקבר באוהל צר והכבשים פעו בואדי כמו חליל הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה שהבטיח אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה במחול טרוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח גם הסלעים פרסו כנפיים כמו אנפה וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל כי גם אותי סופה נודדת סחפה

 

[עננית נוצה]

חברה יקרה שלי

ואת יודעת מהן המילים שצדו את עיני ואת לבי? אתה נווד לחש מדבר אתה נקבר באוהל צר במובן המטפורי, יקירתי- הרי בפורום פילוסופי אנו נמצאות. הנדודים אינם בהכרח נדודים במרחב פיזי כלשהו- נוודים ברוחנו אנו (את, אני ודומֵינוּ)... תרים אחר שאר הרוח, מבקשים לכבוש לנו מחוזות חדשים... צוברים את אוצרות מסענו לאיתקה הפרטית שלנו... מקומנו אינו ב"אוהל צר"- הוא לנו כקבר. חיים, עבורנו, חיים במלוא מובנה של המילה, הם חיי הנדודים- נדודים במרחב האינסופי, המזַמֵן, המזמין והמאפשר, של הרוח... ממש באותו ההקשר ניתן לראות במדבר את אובדן החיים שחש ה"נווד" כאשר הוא נמצא ב"אוהל צר". קול קורא לנדוד... לנדוד... אך מבלי "להסחף" על-ידי "סופות" למיניהן... עדיפים עלי משבי הרוח הקלילים והנעימים, עליהם אני נישאת מבחירה... להתראות בקרוב, יקרה... גילת

 

[עננית נוצה]

בוקר טוב לך, new soul

חריגות אינה פשע ואהבה- בודאי ובודאי שאינה פשע. אני מצטערת מאד לשמוע על תגובתם החריפה של בני משפחתך כלפיך, גם אינני מאמינה בתועלת שניתן להפיק מצעדים קיצוניים שכאלה. פעמים רבות ההיפך הוא הנכון והצעד הקיצוני יניב דוקא תגובה הפוכה מזו שנועד להשיג... יחד עם זאת, פער גילאים של כמעט 30 שנה בין בני-זוג אינו דבר טריוויאלי ומוטב שלא תניחי לתגובתם הקיצונית של בני-משפחתך לגרום לך "להינעל" מלהרהר בקשר הזוגי שלך... לא ציינת האם אתם מבקשים למסד את הקשר ביניכם. אם זהו המצב, אני מציעה לך לאפשר לעצמך זמן נוסף להרהורים (ואפילו להתלבט יחד עם אנשים שאת מעריכה) לפני שאת לוקחת החלטה חשובה. באשר לגעגועים לאחותך הקטנה, האם יש בן-משפחה שבכל-זאת שומר אתך על קשר? אם כן, יתכן שתוכלי ליזום, בתיווכו, פגישות עם האחות האהובה. בכל-אופן, אני מבינה שהאירוע המצער עם בני-משפחתך טרי למדי. בהחלט יתכן שעם הזמן תרגענה הרוחות ותוכלי להנות שוב גם מהקשר עם האחות הקטנה. מאחלת לך כל-טוב, מעומק הלב

גילת

 

[new soul777]

קודם כל תודה על התגובות...:-")

אני שמחה לפגוש דעות מעודדות ולא רק כאלה ששופטות לרעה.. אז בנתיים הדרמה קצת נרגעה, אבא שלי יצר איתי קשר והפתיע אותי לטובה כשהציע את תמיכתו ואפילו התנצל... אבל כל השאר איתנים בדעתם..אני בטוחה שהם מתישהו יבינו שהם צריכים לקבל את ההחלטה שלי כי אני לא מתכוונת לוותר על אהובי בשביל שום דבר בעולם.... ובגדול אני כן מתכוונת למסד אתהקשר איתו אמנם לא בזמן הקרוב אבל הוא הגבר היחידי שאנימסוגלת לדמיין כבעלי.. שוב תודה לכם

 

[עננית נוצה]

יופי ../images/Emo13.gif

שמחתי מאד לקרוא על ההתפייסות עם אביך. אכן, קבלת כאן דעות מעודדות- אך הועלו גם נקודות למחשבה... מאחלת לך כל-טוב והמון אהבה בחייך

שבת שלום, גילת

 

[טארוט מלאכים]

נשמה בישבילך קיימת הפריסה הבאה

פריסת הצומת ========== 1 - שורש בעייתך = ריחוק בניי מישפחתך והתבונה שלך שאומרת שהיתבודדות היא ברת קיימא \ מזל דלי \ 2 - מה הוביל אלייה = תבונה והיסתגלות \ מזל תאומים \ 3 - המצב עכשו = יותר ברמה אינטואיצית \ חולמנית \ יסוד מיים \ 4 - תוצאה אפשרית - 1 = אהבתכם תיגדל אם תעבדו קשה עלייה \ יסוד אדמה \ 5 - תוצאה אפשרית - 2 = זמן להפעיל את האנרגיות שלכם \ השפעת מאדים \ 6 - קלף מסכם = 10 - גביעים \ ההצלחה של קשר זה תלוייה גם בחברים שלכם מה הם חושבים \ יסוד מיים \