האם טעינו כשהחלטנו להמתין?

האם טעינו כשהחלטנו להמתין?

אנשים שלא מכירים את החינוך הביתי עשויים לשאול: איך משפחה ברוכת/מרובת ילדים יכולה להיות מחונכת בבית? אני שואל את השאלה ההפוכה: האם חינוך ביתי יכול להיות טוב כשיש רק ילד אחד? חיקוי אח גדול, צורך לעזור עם אח קטן, צורך להתפשר עם אחים, צורך להסתיר דברים מאחים וכיוצא בזה הן הזדמנויות נהדרות ללמוד ולהתפתח. במשפחה עם אחים רבים צריך לדאוג לאינטראקציות בונות. במשפחה עם בן יחיד, גם כזה שדואגים לו לחברה רבה מחוץ למשפחה, חסר מימד וחסרות הזדמנויות. לפני כשנה וחצי חזרנו מהחלטתינו לנסות להיכנס להריון מהסיבות הבאות: 1. ידענו שלפשוש יש צרכים מיוחדים. לא הבנו מהם ופחדנו שהם יגזלו הרבה זמן וכסף כך שלרך הנולד לא יהיו משאבים. 2. לא חשבנו שיהיה חכם שענת תלך לראיונות עבודה בחיפוש אחר מקום לפוסט דוקטורט כשהיא בהריון. 3. לא חשבנו שיהיה חכם לעבור משווייץ לארה''ב עם תינוק על הידיים. 4. לא חשבנו שאני אצליח לחזור לאוניברסיטה אם יהיו לנו שתי פעוטות. ידענו שפשוש צריך אח או אחות לאינטראקציה. שאינטראקציה עם ההורים והחברים לא מספיקה לילד עם צרכים תיקשורתיים מיוחדים. אבל היו הסיבות שמנגד. נראה לי שצדקנו בכל סעיף כשלעצמו, אבל האם שקלנו נכון את הסיבות שבעד מול הסיבה שכנגד?
 
לעולם אין זו טעות - אנחנו מחליטים

בכל רגע נתון את הדבר שהכי נכון לנו באותה נקודת זמן. אז - זה היה נכון. האם זה נכון היום? - אתם צריכים לשקול. 1. עם הפשוש - אתם כבר יודעים במה מדובר וזורמים עם חינוך מורכב לפי בחירתכם. 2. ענת כבר עובדת לפוסט דוקטורט 3. לארה"ב כבר עברתם 4. לאוניברסיטה כבר חזרת (נכון?) אז הנסיבות השתנו, ואולי יש מקום גם לשנות את ההחלטה? אני כידוע, מחנכת בבית ילד יחיד, ואני חד הורית. זה הכי מעט שאפשר כדי לגדל בכלל, ולגדל בחינוך ביתי בפרט. ואכן, יש כמה דברים שעושים את הכל קשה יותר בתנאים שיש. האם לוותר בגלל זה על החינוך הביתי? לא אצלנו!! ללדת ליהונתן אח או אחות - לא היה כתוב בכוכבים (כנראה... כי לא הצליח... ואני כבר בת +46
) לאמץ - זה עניין של כסף בריאות ועניינים אחרים. אז משפחה חד הורית וחד ילדית - זה מה יש!! ועם זה צריך ורצוי לעשות את המיטב ולהפיק את המירב. אצלכם לעומת זאת, אתם צעירים, אתם שניים והנסיבות שהיו השתנו. עשו הערכת מצב חדשה. יתכן, שימשיך להתאים לכם להיות משפחה עם ילד יחיד. יתכן שהתנאים בשלו להחלטות אחרות. לדעתי, במיוחד עם ילד עם צרכים מיוחדים, כדאי לחשוב רחוק קדימה לזמנים בהם לא תהיו. האם יוכל להסתדר לבד? או שמא כדאי שיהיו לו אחים שידאגו לו במקומכם? מה דעתך?
 
חינוך ממלכתי לא פותר בעיה כזו, למעט

פנימיה ממלכתית. הנקודה היא שלילד אין עם מי לדבר בערב כשאבא מתעייף ואמא עוד לא חוזרת מהעבודה. זה עצוב במיוחד כשמדובר בילד לקויי תקשורת שמחפש אנשים לדבר אתם כדי לסגור את הפער וחשוב שאלה יהיו אנשים שמכירים אותו הייטב כי אחרים מתקשים להבין אותו. הכון, אנחנו כבר בארה''ב וענת כבר מצליחה לעבוד ביעילות לאורך זמן בפוסט דוקטורט. אולי היא אפילו תצליח לפרסם באוד חודשים אחדים מאמר מחקרי (השמיני שלה והראשון מהפוסט דוקטורט). פרסום כזה יוכיח שיש לה זמן לעוד ילד או לפחות לעוד הריון. אני הייתי צריך לדחות את הליכתי לאוניברסיטה עד עכשיו בגלל הצרכים של פשוש גם בלי עוד ילד. אני חוזר לאוניבאסיטה בעוד חודש ואני לא ממש יודע במה זה כרוך. האם הפשוש יוכל להסתדר לבד כשכבר לא נהייה שם? קשה לדעת ומאוד יכול להיות שכן. הטיפולים שלו די מצליחים. יכול להיות שדווקא אם יהיה לו אח זה ישפר את מצבו והוא לא יצטרך את עזרתו של האח לאחר שנלך אבל אם לא יהיה לו אח הוא כן ישאר תלותי. מי יודע? אם היינו יכולים לעשות פוסט דוקטורט איכותי בארץ (האקדמיה דורשת בצדק שפוסט דוקטורטים יעשו בחו''ל) ואם היינו יכולים לקבל אותה תראפיה טובה בארץ (היא זמינה באמת אק בארבע ערים בעולם), היינו בלא ספק מקבלים הרבה עזרה מההורים של שנינו, היה לנו עוד ילד והיינו שוקלים לעשות אומנה כדי שיהיה לפשוש גם אח גדול לחקות. אומנה היא מכשיר חינוכי נפלא. היה לי מורה להוראה מתקנת של קריאה וכתיבה שכל ילדיו דיברו שתי שפות זרות, קראו וכתבו לפני כיתה א' כי הוא היה מעביר המוני שיעורים פרטיים לידם בבית, כולל לילדי אומנה מחו''ל. הדשא של השכן נראה כל כך ירוק מפה. אני נזכר בכל מני משפחות אם יחסי אחווה תורמים...
 
../images/Emo4.gifלא הבנתי את הקטע של חינוך ממלכתי

לא מבינה אל מה התייחסת. בכל מקרה, השיקולים הם רק שלכם. רק אתם יכולים לשקלל את הנסיבות של חייכם ברגע נתון, עם החלומות שלכם, עם היכולות שלכם ועם כל המטען הרגשי שכל אחד מכם נושא איתו. תזכור רק דבר אחד חשוב: אומרים שילד שנולד - מביא איתו את המזל שלו ואת מה שצריך כדי לכלכלו. סתם מחשבה שמנטרלת הרבה תירוצים
מה שתחליטו - זה טוב!
 
ניסיתי לומר שהבעיה היא בערב.

במשך היום אנחנו דואגים לו למפגשים בונים עם בני גילו ובני גילאים אחרים.
 
קצת לא נוח....

יש פה,בעצם,שתי שאלות שונות:ברמה העקרונית-אישית נראה לי הרבה יותר רלבנטי לממש חינוך ביתי במשפחה גדולה ומגוונת(וזה לא אומר,כמובן,שחינוך ביתי במשפחה קטנה כמו של נאוה פסול בעיניי-ממש לא). לגבי המקרה הפרטי שלכם אני מודה שאני מאוד נבוכה-לא נראה לי שזה ענייני או ענינינו להכריע או אפילו להביע עמדה בנושא כל-כך פרטי ואינטימי שלכם כזוג וכמשפחה.נכון שאין פה פלישה לפרטיותך כי אתה בעצמך בחרת להעלות את הנושא אבל עדיין,קצת לא נוח לי... אבל כיוון שכבר שאלת ,אישית,קשה לי עם נימוקים שכלתניים כל-כך בנוגע לנושא כזה.נכון שהבאת ילד לעולם כרוכה בהחלטות ושיקולים פרקטיים ובכל זאת-אולי אני קצת נאיבית ורומנטית אבל אני מאמינה שבראש ובראשונה ילד צריך לבוא לעולם כשרוצים אותו,מייחלים לו,כשהלב פנוי לעוד תינוק ובעיניי השיקול הרגשי,בנקודת זמן מסויימת,הוא השיקול הכי חשוב כאן. תמיד אפשר למצוא טיעונים לכאן ולכאן בכל נושא-בענינים של אהבה זה משני והבאת ילד לעולם היא קודם כל ובעיקר עניין של אהבה.ואם המקום הזה,הרגשי לא ברור כרגע-אז לא.
 
מה שמוזה הוא שהלווטים האלה דומים

מאוד ללווטים שהיו לנו, ובעיקר לי, לפני שהבאנו את הילד הראשון. בזמנו עוד לא היה לנו ילד עם צרכים מיוחדים, לא היינו בחו''ל במרחק אדיר מההורים שלנו וכו' אולי אין לי נימוקים שכלתניים אלא תירוצים?
 

hodaya151

New member
השפחות עם הילדים הכי מחונכים בישוב

שלנו- זה הילדים מהמשפחות הגדולות, לא תמיד-אבל בדר"כ (אנחנו ישוב דתי- משפחות ענקיות) המשפחה הגדולה של הישוב- 14 ילדים ופשוט מותק של ילדים! הם כאלה חברים אחד של השני, ועוזרים גם לאחרים- משפחה מגובשת כזאת! עוד משפחה- של 13 ילדים- תאומות בגיל שלי- והם גם ילדים שמבינים שא"א להשאיר את אמא בלי עזרה עם הקטנים וכו'- וזה פשוט מהמם! אז אני יודעת שההתלבטות פה היא בין ילד לשניים- ובכלל לא מדברים על המספרים שלנו- אבל זאת רק דוגמא, ואני בעזרת ה'- בלי נדר מקווה להיות אמא לכמה ילדים שה' יתן לי - מקווה ליותר מ- 6 (אני בכורה ל-6 אחים וממש כיף לי!) - גם אפעם לא משעמם (חוץ מכרגע שכולם נסעו והאירו אותי לבד) והרבה יותר מוכנים לחיים בוגרים- להסתדר לפעמים לבד, להיות אמא טובה יותר- והכי חשוב- תמיד לעזור לאחרים!
 
האם יש אצלכם משפחות בחינוך הביתי

או החלופי? אני יודע שמקבלים גם הרבה חינוך ביתי אחרי שתוכנית הלימודים הרישמית נגמרת אבל האם יש אצלכם משפחות שלקחו את החינוך הביתי עוד צעד קדימה והחליפו את בית הספר הממלכתי בחינוך כזה או שמצאו שבית ספר לא ממלכתי (למשל דמוקרטי) מתאים להם יותר?
 
השרשרת היא ../images/Emo32.gif ז''א לא קשורה

לדיון. אפשר להעלות נושאים שלא קשורם לדיון ורצוי לשים בכותרת שלהם את הסימן
. תודה!
 
../images/Emo41.gifקבוצת קישוריות חדשה../images/Emo41.gif

קבוצת קישוריות חדשה בין קישוריות החינוך הביתי בחומר הנלווה לפורום זה: חינוך ביתי בדגשי דתות שונות (הקישורית מפנה לחינוך יהודי) http://www.snj.com/jhen קישורים נוספים: חינוך ביתי נוצרי לילדים עם צרכים מיוחדים: http://www.nathhan.com קתולי: http://www.geocities.com/Heartland/8579/chsna.html מוסלמי: http://www.muslimhomeschool.com פגני: http://www.homestead.com/barbooch/PaganHomeschoolhtml אני משוכנע שקל במיוחד למצוא אתרים על סוגי חינוך ביתי דתי כשמדובר בדתות הנפוצות בארצות הברית.
 
מקבלת את דעתך

אהבה יש ורצון לילד יש מאד חזק. המקום הרגשי מאד חזק אבל הצעד מפחיד אז משתמשים בשכל. ענת
 
למעלה