I am pregnant
New member
האם יחסי אם-בת לא טובים עוברים בירושה?
שלום לכל האמהות והבנות, אני קוראת סמויה בפורום כבר כמה שנים, והיום החלטתי לשתף בפעם הראשונה. במשך כל חיי היו לי יחסים סבוכים מאוד עם אמי, ריבים, ברוגזים, ניתוקים, תקופות של ירח דבש, חברות וחוזר חלילה. אמי היא אישה מאוד קשה וביקורתית, תמיד נותנת את ההרגשה שדבר לא מספיק טוב בשבילה... במשך השנים ניסינו לדבר, ללכת לטיפול, בני משפחה ניסו לגשר בינינו, דבר לא עזר. אני מרגישה שהדבר היחיד שיוכל להועיל לי זה לקבל אותה כמו שהיא. היחסים בינינו גורמים לי לא פעם להמון צער, כאב, סבל ועצבים שמשפיעים גם על יחסיי עם בן זוגי. לאמי היו יחסים קשים מאוד עם אמה, וכך גם לסבתי עם אמה וכן הלאה. אבל לזכותה של אמי אני חייבת לציין שהיא יצרה איתי יחסים הרבה יותר טובים מאשר היו לה עם אמה - אך, עדיין, כנראה שזה לא מספיק... עכשיו אני בהריון ראשון, כל כך קיוויתי וציפיתי שיהיה לי בן, בבדיקות הראשונות אכן אמרו שזה כנראה בן והייתי מאושרת. אך היום, בבדיקה הקובעת הכריז הרופא שיש לי בת. אני מאוכזבת ולא יודעת איך להתמודד. אני פוחדת פחד מוות שאשחזר את היחסים שיש לי עם אמי, שלא אצליח לאהוב אותה והיא לא תאהב אותי אלא רק את אביה וכן הלאה. אני פשוט לא יודעת איך לצאת מזה. לא מליחה לחשוב מחשבות חיוביות ומרגישה שאני הורסת את היחסים עוד לפני שהיא נולדה!! אשמח לשמוע אם מישהי כאן עברה סיפור דומה עם סוף טוב, ואם תוכלו לייעץ לי כיצד להתמודד ולהבין שאולי בעצם מחכה לי כאן תיקון שיוכל להיות מוצלח...
שלום לכל האמהות והבנות, אני קוראת סמויה בפורום כבר כמה שנים, והיום החלטתי לשתף בפעם הראשונה. במשך כל חיי היו לי יחסים סבוכים מאוד עם אמי, ריבים, ברוגזים, ניתוקים, תקופות של ירח דבש, חברות וחוזר חלילה. אמי היא אישה מאוד קשה וביקורתית, תמיד נותנת את ההרגשה שדבר לא מספיק טוב בשבילה... במשך השנים ניסינו לדבר, ללכת לטיפול, בני משפחה ניסו לגשר בינינו, דבר לא עזר. אני מרגישה שהדבר היחיד שיוכל להועיל לי זה לקבל אותה כמו שהיא. היחסים בינינו גורמים לי לא פעם להמון צער, כאב, סבל ועצבים שמשפיעים גם על יחסיי עם בן זוגי. לאמי היו יחסים קשים מאוד עם אמה, וכך גם לסבתי עם אמה וכן הלאה. אבל לזכותה של אמי אני חייבת לציין שהיא יצרה איתי יחסים הרבה יותר טובים מאשר היו לה עם אמה - אך, עדיין, כנראה שזה לא מספיק... עכשיו אני בהריון ראשון, כל כך קיוויתי וציפיתי שיהיה לי בן, בבדיקות הראשונות אכן אמרו שזה כנראה בן והייתי מאושרת. אך היום, בבדיקה הקובעת הכריז הרופא שיש לי בת. אני מאוכזבת ולא יודעת איך להתמודד. אני פוחדת פחד מוות שאשחזר את היחסים שיש לי עם אמי, שלא אצליח לאהוב אותה והיא לא תאהב אותי אלא רק את אביה וכן הלאה. אני פשוט לא יודעת איך לצאת מזה. לא מליחה לחשוב מחשבות חיוביות ומרגישה שאני הורסת את היחסים עוד לפני שהיא נולדה!! אשמח לשמוע אם מישהי כאן עברה סיפור דומה עם סוף טוב, ואם תוכלו לייעץ לי כיצד להתמודד ולהבין שאולי בעצם מחכה לי כאן תיקון שיוכל להיות מוצלח...