האם ילדים\הריון הם סיבה מספיק טובה בשביל לא להתגרש?

זה התירוץ שלו, לא שלי


הוא אומר שבשבילם אנחנו צריכים "לעבוד על הנישואים", בינתיים הוא רק עובד עליי... הוא בכלל לא מבין מה אני רוצה ומה לא בסדר. מבחינתו הכל דבש.
 
מחמיא לי שאתה מתאמץ בשבילי

מתאמץ לקטול.
מה הסיפור שלך?
נמצא במצב דומה אבל בצד השני? לכן אתה כל כך כועס?
 
עושה רושם שאתה צודק

ואני לא הטיפשה מבין שנינו.
התירוץ של ילדים הוא התירוץ של בעלי, כפי שכבר ציינתי, ואני לא חושבת שזה אמור להוות שיקול!
ואני לא אלך מאחורי הגב של בעלי ואפתח תיק ברבנות, שפל מדי לטעמי.
אני סה"כ שאלתי אם התירוץ הזה הגיוני כי לי הוא לא נשמע... ואתה רק מחזק את דברי ובסופו של דבר אתה זה ששופט את בעלי.
 
אני לא מסוגלת לעשות את זה כשהוא מבקש ממנו שלא...

למען הסר ספק, הוא בנ"א טוב. אין בו טיפת רוע ואין לי שום רצון להרע לו.
אנחנו לא זוג שרב וצועק מול הילדים, אין בנינו אלימות מילולית. בטח שלא פיזית.
הוא מרגיש שיש לנו זוגיות "סבבה" (הגדרה שלו) ואני מרגישה ריק.
אני מסבירה לו והוא מנסה ומשתדל לרצות וכו'- אבל זה לא זה. אני עדיין לא מרגישה כלפיו כלום ואני לא חושבת שהוא יודע איך זוגיות אמורה להרגיש\להתנהל.
אני פשוט מחפשת דרך לפקוח לו את העיניים, לגרום לו להבין את המצב ולרצות בגירושים. איך עושים את זה?
 
יצאתי צדיקה וצודקת?!

חשוב לי שנפרק את החבילה ביחד, כי אני מאמינה שזה מסוג הדברים שנכון לעשות אותם ביחד.
אני לא מחפשת אקשן, בסה"כ רוצה לחיות את החיים שלי בהנאה.
לא מצליחה להבין למה זה כל כך מכעיס אותך?
אם היית נשוי לאשה שאין לך רגשות כלפיה, הסקס איתה נדיר ומשעמם ואין לך סבלנות אליה-האם היית נשאר איתה?!
"תעשי לו את המוות"-לא יודעת עם איזה סוג של אנשים אתה מסתובב אבל זה הרבה מתחת לרמה שלי...
אני מקווה שאתה כותב את הדברים רק בשביל העניין שאתה מנסה ליצור ולא בגלל שאתה פגוע מהנושא שהועלה כאן.
 
אנחנו שומרים טהרת המשפחה

משתייכים לזרם הדתי-לאומי.
למען האמת עם הזמן הוא גרם לי לשנוא את כל העניין של טהרת המשפחה...
עד כדי כך שממש שנאתי את היום של המקווה.
מכירה הרבה זוגות גרושים וחיים באושר.
אם מתגרשים כמו שצריך, בלי מלחמות ומתוך הבנה שזה הכי טוב לשני בני הזוג, זה לא אמור להשפיע על הילדים לרעה.
 
מה שאעשה עם הכדור ישפיע על הילדים שלי

אם אלך לפתוח תיק ברבנות בלעדיו זה יתחיל סוג של מחלמה, והילדים שלי יאלצו להיות חלק ממנה.
 
האם ילדים זה סיבה לא להתגרש?

שלום אמילי
את מתארת רגשות מאד קשים שלך כל]י בן-זןגך, מה שמעניין זה הפער ביניכם. כיצד הוא רואה את היחסים כפי שציינת "הכל דבש" ואת קיצונית למקום השני?! איפה שיש פער זה מעלה הרבה שאלות.
האם קרה משהו בזמן האחרון שכך את מרגישה?
 
הקושי בלהחליט

היי אמילי
מאד מובנת ההססנות שלך את לא רוצה לפגוע בבעלך ולא בילדיך ואכן ההחלטה להתגרש זו החלטה לא פשוטה בכלל שמביאה למשבר בכל מצב. העניין שאני מסיקה מדברייך שמתנהל סוג של מאבק בתוכך שמושך לכיוונים שונים ומחפש פתרון.
הפתרון יימצא אך ורק בתוכך, לעתים זה לוקח הרבה מאד זמן עד שמחליטים לפה או לשם אבל כאשר תתקבל ההחלטה ותהיי מגובשת את תמצאי את הדרך הנכונה- כמובן בשיתופו שך בעלך.
עד אז ייתכן שזה לא ירפה וזה עניין של תהליך פנימי שאת עוברת ותעברי.
אני יכולה להציע לך לשחזר מקומות או מקרים שבהם היה עלייך לקחת החלטה שלא כולם מסכימים עימה ואיך הצלחת בכל זאת למצוא את החוזק כן להחליט.
בכל מקרה אם הוא לא מעוניין אולי את תלכי ליעוץ/טיפול בכדי לעזור לך בתחושותייך ומחשבותייך ויוביל אותך להחלטה.
בהצלחה
 
האם ילדים\הריון הם סיבה מספיק טובה בשביל לא להתגרש?

אנחנו נשואים כמעט 10 שנים ואין בנינו כלום, אין שום התאמה, שלא לדבר על אהבה...
וככל שהזמן עובר אני מפתחת כלפיו רגשות שליליים: שנאה, גועל, מיאוס.
אני מעוניינת להתגרש והוא מסרב.
 
מבחינתי הפתרון ברור

יהודית, תודה על ההתייחסות.
חשוב לי שתביני שאני כבר החלטתי, אני לא מאמינה שאפשר להציל משהו מהנישואים האלו.
אני לא טיפוס הססן, אין לי בעיה בקבלת החלטות. אולי קצת בעיה בביצוע... בעיקר שלביצוע יש השפעה גדולה כל כך על חיים של אחרים...
 
הקושי בביצוע ההחלטה

היי אמילי,
ברור שתהיה להחלטה השפעה על כל המשפחה, על בן זוגך,ילדייך,חברים משותפים שלכם וגם עלייך.אבל חבל שתחיי בתחושת החמצה ותחושה רעה כי גם לזה יש השפעה על סביבתך הקרובה. את צריכה לנסות לעשות את הצעד אולי עם עזרה מקצועית שתעזור לך עם הילדים ועם ההשלכות.
 
אחריות לשינוי המצב

היי אמילי
לצערי ,ככל שתשקעי במחשבות והרגשות השליליים רק תסתכלי בזכוכית מגדלת על הדברים הלא טובים וזה ילך ויחמיר ויגדיל את הקרע ביניכם. קורה הרבה פעמים שאנחנו חושבים משהו אחד ופועלים בכייון השני או לא פועלים בכלל וזה יוצר תסכול מתמשך. את צריכה להבין מה מפעיל אותך או מונע מבעדך לעשות צעד לשיפור או לסיום הקשר מצד שני זה יכול גם להימשך שנים וזה מצב לא טוב להישאר בו (ברגש ,בתחושה,בהתנהגות) לכן אני ממליצה לך ולבן זוגך לקחת אחריות ולדבר בשיחה מעמיקה על כל מה שקורה באופן בוגר ומתוך מטרה לקחת החלטה על איך יראו היחסים ביניכם. אם אתם לא מצליחים לבד אני ממליצה לכם לגשת לאיש מקצוע אובייקטיבי שיעזור לכם בכך.

בהצלחה
 
ניסינו

שוחחנו לבד עשרות פעמים וגם הלכנו פעמיים לאנשי מקצוע.
בעלי מלא בכוונות טובות אבל זה מתחיל ונגמר שם.
אני בטוחה שאשה אחרת תוכל להיות איתו מאושרת וגם הוא יהיה מאושר...
אני רק לא מוצאת דרך לשכנע אותו שזה לטובת שנינו.
 

אצילה 555

New member
כמוני- כמוך!

לצערי אני בדיוק ככה
רק שאצלנו גם הוא רוצה להתגרש..
יש לנו תאומים בני שנה וחצי והסיבה היחידה שאני נשארת היא כלכלית..והוא דורש משמורת משותפת ואני לא מוכנה...
החלטנו על יעוץ זוגי..למרות שלפי העורכת דין שלי היא צופה שאחזור אליה בקרוב..
ממש באסה!
 
כמה רוע צריך להיות בך כדי למנוע מהילדים מעורבות אבהית בחייהם

והכל בגלל תאוות בצע. אצילה אעלק...
 
למעלה