האם "ירידה על עצמנו" גם אם בדרך
הלצה..היא כמעט תמיד מבורכת ,או שמא אף פעם...ואולי תלוי מתי ואיך.. מה הכללים ואיך נדע מי נגד מי......דוגמאות לירידה על עצמנו בדרך הומוריסטית בפורום: הדוב הלבן כותב-"כן כו אני חולה נפש אני עדיין כותב" בו כותב למרבה השעשוע דווקא בהודעתו לגבי תרגילים להפסקת השיפוט העצמי "איך לעצור את השיפוט ה...(לא זוכר)שמסרס את חיינו המזויינים" כלומר הוא בעצם שופט באותה הודעה עצמה...אמנם בהומור כביכול... הוא קובע שחיינו מזויינים...ותגידו לי מה זה אם לא שפיטה במיטבה?!
כלומר מה מתחבא מאחורי ההומור העוקצני שלנו כלפי עצמנו... מתי הוא עוזר לנו אם בכלל(אולי כדי לשבוא את האגו שלנו...אך נראה לי שבמקרים אלה שאנו כאילו "מנחיתים את האגו שלנו" אנו בעצם שומרים על האגו ובמקום שמישהו אחר יבא ויפגע בנו במפתיע אנו מקדימים אותו כביכול אבל "בצחוק"... מכירים את זה?!
)...מתי להשתמש בו...איך לבדוק אם מקורותיו טהורים...ואולי הוא פסול ושלילי מעקרו?????!!!!!!! תשובות בבקשה!!!!!!!!!!!! הפעם אני לא מוותר.....כל החכמים מוזמנים
הלצה..היא כמעט תמיד מבורכת ,או שמא אף פעם...ואולי תלוי מתי ואיך.. מה הכללים ואיך נדע מי נגד מי......דוגמאות לירידה על עצמנו בדרך הומוריסטית בפורום: הדוב הלבן כותב-"כן כו אני חולה נפש אני עדיין כותב" בו כותב למרבה השעשוע דווקא בהודעתו לגבי תרגילים להפסקת השיפוט העצמי "איך לעצור את השיפוט ה...(לא זוכר)שמסרס את חיינו המזויינים" כלומר הוא בעצם שופט באותה הודעה עצמה...אמנם בהומור כביכול... הוא קובע שחיינו מזויינים...ותגידו לי מה זה אם לא שפיטה במיטבה?!
