תמוז שלום להלן מאמר בנושא תמוז שלא אני כתבתיו בהודעה הבאה יובא מאמר שכתבתיו והנו בהקשר למאמר זה להלן :המאמר הבא כפי שהובא עי אסיה בפורום האדם השלם "על החודש החודש הרביעי במספר החודשים אחרי ניסן ועשירי למניין בריאת העולם לפי הלוח העברי הקדום כפי שמופיע בלוח גזר-מסוף ימי בית שני. שמות החודש "ירח זמיר" - שמו בלוח גזר הבא לציין את זמירות הגפנים. "תמוז" - מקור השם בבבל. תמוז היה אל הצמחים והפריון בפולחן הבבלי האלילי. לפי אמונתם יורד תמוז בחודש הרביעי לשאול כשהכל מתייבש והנשים מבכות אותו כפי שנאמר ביחזקאל "והנה שם הנשים יושבות מבכות את התמוז". תמוז ודומוזי תמוז הוא חודש של צער ובכי, קינות הגה והי. ביהדות הוא מסמל שלל פורענויות שהתרגשו על עם ישראל היות שבחודש זה,בי"ז בו , עבדו בני ישראל את העגל ובגללו , נשתברו הלוחות, ובו בטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטומוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל (תענית ד´). מזל החודש מזלו של החודש- הסרטן. אלה שרואים במזלות סימנים לנוף הארץ והסביבה מסבירים שהסרטן רומז לבני אדם להיות זהירים בהליכתם בחודש זה שהסרטן יוצא מן החולות לחפש מים ומסכן בני אדם כמו העקרב בחשוון. ויש אומרים שהסרטן של תמוז שמתואר בפסיפסים כהולך אחורנית, בא לרמז על עם ישראל שהולך בחודש זה, שהוא החודש שאחרי קבלת התורה, עם הפנים אחורנית לחודש סיוון שבו ניתנה התורה לישראל לזכור תמיד את יום המעמד של מתן תורה. שבט החודש את החודש הזה שהוא ראשית חורבנה של ירושלים, מסרו לראובן והוא, הנחשב לחוטא שיעקב סילקו מן הבכורה ואף שפך עליו חמתו (בראשית מט, ג) התחרט ממעשיו ואף התאמץ להציל את יוסף. הטבע בתמוז "יוצאת החמה מנרתיקה לבשל את הפרות" – כך נאמר על תמוז בתלמוד ודורשי השמות נותנים לתמוז מובן של נמס, הצתה, הסקה היות שבחודש זה הכל נמס מרב חום של החמה הבוערת. חודש זה בצירוף סוף סיוון ותחילת אב, מהווה עונה קיצונית הנקראת במקורות הקדומים "עונת התמוז" - עיצומו של הקיץ. כמעט ללא הפסקה מתמשכים להם ימים ארוכים של חום ויובש הטל נעדר בלילות והבריות שואפות ביום צל של קור בבית , צל סוכות בכרמים ובמקשאות וצל אילנות בבוסתנים. היובש והחום הממושכים מדכאים את צמחי הקיץ, מצמצמים את פריחתם ופוגעים אבריהם, צמחי-בעל מאבדים חלק מעליהם, צמחי-המקשה מתקלשים ויבולם מתמעט. רק גידולי – השלחין וצמחיית הבר שבגדות נהרות ומקווי מים , משגשגים ומגיעים לפריחה. הבולט ביניהם הוא ההרדוף - בעל הפרחים הגדולים דמויי הוורדים . ההרדוף מצטיין בעליו המוארכים הצרים בעלי הגון הירוק העמוק ובסידורם המיוחד. צמחים נוספים הפורחים בתמוז הם: האזוב- ריח פרחיו חריף, עדין ונוקב. למרות התנאים הקיצוניים ישנם מינים מועטים של צמחים הפורחים דווקא עכשיו, או ממשיכים לפרוח גם עכשיו הקורנית , שהתחילה לפרוח בחודש הקודם. הקיפודן - לועג לחום וממשיך לשוות חן לשממת הבתה. ונר הלילה - צמח מסועף מאוד ונמוך, המשתרע כמעט על הארץ בענפיו המרובים. פרחיו הצהובים כתומים מושכים עיני המטילים על פני הרמות שעל שפת הים. לגבי החרקים של החודש: מחמת החום נכחדים רובם של הפרפרים . מתעופפים מקצת כחולים ועיניים אלה האחרונים הם בעלי כנפיים חומות , הנושאות ציורי-עין . את שעות הצהרים הם מבלים מיחד עם הזבובים בצל סלעים ומערות . זו התקופה בה מתגברת פעילותם של מיני הצרעות, גם הדבורים מתרבים ותוקפים את פירות הגפן ואת הכוורות . הציקדה הגדולה, היושבת באילנות , שואגת בשעות היום החמות בקול מחריש אוזניים , הנשמע לנוסע העובר במכונית בחורשה או בכרם- זיתים על אף המולת המנוע. עכבישי הכסף שגבם מבהיק בלובן כסף. רשתותיהם המשוכללות והחזקות , המתוחות בין הגפנים בכרם או בין השיחים בבתה , מגיעים לקוטר של יותר ממחצית המטר. בבוסתנים מבשילים זנים נוספים של פירות העץ ומבשילות פגות ראשונות בתאנים. בגינות הירק מכחילים פרותיהם הגדולים של החצילים, מאימים פירות העגבניות והמלפפונים ומבשילים שאר הירקות . מנהגי החודש צום י"ז בתמוז - משום חמישה אירועים קשים שקרו בו: - נשתברו הלוחות הברית ברדת משה מן ההר כשראה את העגל והמחולות. - בטלה אש התמיד בבית המקדש, שכבר לא מצאו כוהנים כבשים להקריב. - שרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. - הובקעה העיר בימי בית שני על ידי טיטוס. גם בחורבן בית ראשון הובקעה החומה בתמוז אך כדי לא להטריח את הציבור יתר על המידה לא קבעו שני ימי צום סמוכים זה לזה. - שליח ציבור - בשבת שלפני הצום נהוג ששליח ציבור יכריז עליו. " ג´ שבועות של אבל " - שממעטים בהם שמחה :לא מתחתנים, לא רוקדים לא שומעים מוסיקה ולא מטיילים. מיום י"ז בתמוז ועד ט´ באב באים ימים שהיו קשים לישראל והם נקראים ימי "בין המצרים" על שם הכתוב במגילת איכה : "כל רודפיה השיגוה בין המצרים".
