קרדיט תמונה ל UNSPLASH
בכל העולם עוסקים בשינויים האקלימיים ובאסונות הטבע הפוקדים אזורים רבים וגורמים להרס. המלחמה בשינויים האקלימיים בעיצומה ואחת החלוצות בעניין היא אירופה, אשר יש לה מדיניות מסודרת בכל מה שנוגע לתחבורה וזיהום. גם בישראל מנסים לעשות משהו בנידון, אך האם ישראל הולכת באותו כיוון?
בכל העולם חווים שינויים קיצוניים במזג האוויר ותופעות הרסניות בתדירות גבוהה מהרגיל. האקלים השתנה ויש לכך סיבה: האטמוספירה של כדור הארץ נפגעה כתוצאה מזיהום עולמי חמור, בעיקר במאה השנים האחרונות.
אחד המזהמים העיקריים הוא שוק התחבורה שבמשך שנים סיפק תנועה רחבה בכל העולם, אך גם גרם לפליטה מזהמת שהפכה את האוויר שלנו לפחות נקי. לשמחתנו, העולם הבין את הדברים והחל לפעול לשינוי לטובה. ישנן ועידות אקלים שנתיות וגופים שונים פועלים אף הם כדי להפחית את הזיהום, אך לא תמיד הדברים זזים בקצב הנדרש.
אירופה לקחה את הדברים צעד קדימה וחרטה על דגלה מדיניות מחייבת לגבי זיהום תחבורתי, רגולציות, קנסות ואיסורים שונים שכל מטרתם היא להגביל את התחבורה המזהמת ולצמצם עד כמה שניתן את השימוש ברכב מזהם.
אחד הדברים המרכזיים בעניין שהאיחוד האירופי קבע הוא החלטה על איסור מכירת רכב מזהם החל משנת 2035. הכוונה היא לרכבים שיש להם פליטה של פחמן דו חמצני, מה שמוכר לנו כעשן של האגזוזים. אמנם יש עוד לא מעט שנים, אבל נראה שבאירופה לא מחכים עד לשנת היעד הזו וכבר נעשו צעדים בכיוון.
יש מדינות אירופאיות שמקדימות את החלטת האיחוד וכבר מכינות חוקים משלהן על איסור מכירת רכבים מזהמים עוד לפני תאריך היעד שנקבע. בריטניה, שוודיה, דנמרק והולנד רוצות להקדים את האיסור בשטחן לשנת 2030 ונורווגיה אף מחמירה ורוצה לאסור מכירת רכבים מזהמים החל משנת 2025, כלומר לא עוד הרבה זמן, במונחים תחבורתיים.
כל זה מתווסף למדיניות ירוקה שקיימת כבר כמה שנים בכמה מדינות. מדיניות כזו מעודדת שימוש ברכבים חשמליים על ידי הפחתת מיסים והטבות כמו נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית או חניה מועדפת בחניונים. מצד שני, המדיניות גם מגבילה שימוש של רכב מזהם בעזרת העלאת מחירים או איסור כניסה למרכזי ערים.
המדיניות הירוקה באירופה הוכיחה את עצמה ונתוני מכירות מראים שאחוז המכירות של רכבים חשמליים ביבשת עלה באופן ניכר. יש מדינות באיחוד שבהן אחוז הרכבים החדשים שנקנו הולך ומשתווה לרכבים המזהמים ואף עובר אותם. אירופה, בעיקר המערבית, הולכת להיות חלוצה בכל מה שקשור לקניה ושימוש ברכב לא מזהם.
ואיך ישראל נכנסת לתמונה? בשנים האחרונות גם בארץ חלו שינויים בהרגלי הצריכה. רכבים חשמליים הפכו פופולריים יותר ועם כניסתה של טסלה לישראל, המכירות של רכב חשמלי בישראל זינקו באחוזים גבוהים ובמהירות רבה.
מודעות סביבתית, מס של עשרה אחוזים בלבד ורכב איכותי, עשו את שלהם ורכב חשמלי הפך לנפוץ בכבישי ישראל. יחד עם זאת, המדיניות הישראלית בנושא תחבורה ירוקה לא ממש ברור. מצד אחד, ישראל מצהירה שהיא רוצה לקדם אנרגיה ירוקה. מצד שני, אין באמת רגולציה מסודרת בעניין תחבורה נקיה ולא מזהמת.
אמנם משרד האנרגיה החליט על איסור מכירה של רכבים מזהמים עד שנת 2030, אך לא מדובר כאן בהחלטת ממשלה או בחקיקה מסודרת בנושא. בנוסף, יש צורך בהרחבה של תשתיות טעינה חשמליות נוספות לרכבים, יש צורך בתמריצים כספיים לעידוד קניה של רכב חשמלי והטבות נוספות הקיימות באירופה ולא מתוכננות כאן בקרוב.
למעשה, נראה שדווקא מדיניות המס הולכת בכיוון ההפוך. רשויות המס בישראל מתכננות להכפיל את מס הקניה על רכב חשמלי וכעת הפוליטיקאים צריכים להחליט מה המדיניות של ישראל והאם היא תלך בעקבות אירופה או לא.
מה תעשה ישראל בזמן הקרוב? לא ברור. מה שכן ברור הוא שבמדינה צפופה ועמוסה כמו שלנו, חייבים חקיקה מסודרת ומקיפה והבנה שרכב לא מזהם הוא לא מותרות אלא חובה למען העתיד הנקי של כולנו.