האם יש אנשים שפשוט א אפשר להתאהב בהם ?
שלום לכולם אולי מישהו כאן יוכל סוף סוף להסביר לי למה ואיך אפשר לשנות את הבעיה שבנושא ההודעה.. אקדים ואומר שעל הנייר רבים אומרים שאני "מציאה", שבחורות כביכול אמורות "לרדוף" אחריה.. בסך הכל אם מסתכלים על מצב בחיים בלי להשתחצן אני באמת בסך הכל מסודר, אני בן 24 בעל תואר ראשון באוניברסיטה, עם עבודה מכובדת ומאד מכניסה, יש לי דירה שלי, רכב שלי, אומרים שאני נראה ממש טוב ואני מרשה לעצמי לחשוב שאני די אינטילגנט . על הנייר נראה שעם בחורות צריך להיות לי יחסית קל.. אבל לפעמים הנייר והחיים פשוט לא נפגשים אחד בשני, בסך הכל זה לא שחסרות לי בחורות, יחסית לגילי כבר עברתי כמה וכמה מערכות יחסים ולא היו חסרות לי בחורות, הבעיה לא מתחילה כאן.. הבעיה מתחילה בבחורות שאני באמת מענויין בהן.. כמו שאמרתי אם רק קשרים מיניים היו מעניינים אותי לא הייתי רושם את המכתב הזה.. זה לא חסר לי.. זו אהבה אמיתית שכן חסרה.. לעיתים רחוקות יחסית אני פוגש בחורה שבאמת גורמת לי להתרגש, לחכות לפגישה הבאה בקוצר רוח, להתחיל לחשוב על פוטנציאל לקשר או בקיצור בחורה שמסוגלת לגרום לי להתאהב.. עם הבחורות האלו מתחילה הבעיה.. אנחנו יוצאים הפגישות בדרך כלל מאד נעימות.. לא פעם הפגישות זורמות רחוק יותר בהכוונה של שני הצדדים (אני ממש לא אחד שדוחף למיטה... בטח לא בחורה שאני מעוניין בה), במשך שבוע אני "בעננים" , מבסוט פתאום מחייך, הולך לישון ומתעורר עם אופטימיות ותחושה נעימה, הכל זורם נחמד מאד מאד בדרך כלל את אותם כמה ימים ואז... כמו שעון... מגיע המשפט המתועב הזה... "יש לי משהו לומר לך" אני שונא את המשפט הזה... יש בחורות שמתחילות עם סתם תירוצים, זה לא אתה זו אני.. הכלב אכל לי את השיעורי בית ושאר ירקות.. עם החלק הזה אין אפילו דרך להבין מה הבעיה וכל מה שנותר הוא לומר "בסדר" איך שאת רוצה.. לשחק אותה מאצ'ו שלא מזיז לו אבל לבכות מבפנים.. בחורות אחרות והיו כמה כאלה אומרות תכלס... (ציטוט מהימים האחרונים) "אתה בן אדם מדהים, אתה יפה, אתה מוכשר, אתה מעניין, ממש כיף לי איתך ולא ממש בא לי לוותר.. אבל... פשוט אין לי את הפרפרים האלו בבטן שאני איתך או בלעדייך.. שאתה מתקשר או להיפך כיף לי מאד לדבר איתך.. אבל אני לא מאושרת רק מלראות את השם שלך על הצג.." בשלב מסוים חשבתי שאולי הבעיה מתחילה בקטע המיני... אבל גם לפי התגובות של בחורות שהן איתי וגם מעצם העובדה שאותה בחורה אומרת אני לא מסוגלת להתאהב בך ככה שאני לא ממשיכה את הקשר אבל אני בכיף אמשיך משהו פיזי בלבד.. אני מבין שלא שם הבעיה... כל פעם מחדש אני מנסה להבין איפה.. למה... האם יש כזה אדם שפשוט אי אפשר להתאהב בו ?? אני רואה מסביבי אנשים שבאמת עם כל הכבוד אני יודע שעל הנייר מצבי נחשב טוב יותר... אתה רואה בחורות נמרחות להם על הרגליים.. חלקן גם מאותו סוג /שעושה לי את הפרפרים... ואני יודע.. שלמרות שעל הנייר אני אמור להיות זה שהן יבחרו.. בכל זאת אני אשאר לבד והשני יזכה בבחורה... למה... כי בו היא תתאהב... בי... רק אלוהים יודע למה.. היא פשוט לא ! מן הסתם התסכול כבר ממזמן מציף אותי.. כל בחורה שמגיעה (אל תבינו לא נכון.. שאני מדבר על בחורה שתופסת אותי אני מדבר על 2-3 בחורות בשנה לכל היותר) גורמת לי לחשוב שאולי הפעם זה לא יקרה.. וכל בחורה כאילו בתיאום בינהן אומרת את אותן מילים בסוף.. אין לי מושג כבר מה לעשות ואיך להתמודד.. למה... ? מה עושים לשנות את זה.. ? תודה על הקריאה
שלום לכולם אולי מישהו כאן יוכל סוף סוף להסביר לי למה ואיך אפשר לשנות את הבעיה שבנושא ההודעה.. אקדים ואומר שעל הנייר רבים אומרים שאני "מציאה", שבחורות כביכול אמורות "לרדוף" אחריה.. בסך הכל אם מסתכלים על מצב בחיים בלי להשתחצן אני באמת בסך הכל מסודר, אני בן 24 בעל תואר ראשון באוניברסיטה, עם עבודה מכובדת ומאד מכניסה, יש לי דירה שלי, רכב שלי, אומרים שאני נראה ממש טוב ואני מרשה לעצמי לחשוב שאני די אינטילגנט . על הנייר נראה שעם בחורות צריך להיות לי יחסית קל.. אבל לפעמים הנייר והחיים פשוט לא נפגשים אחד בשני, בסך הכל זה לא שחסרות לי בחורות, יחסית לגילי כבר עברתי כמה וכמה מערכות יחסים ולא היו חסרות לי בחורות, הבעיה לא מתחילה כאן.. הבעיה מתחילה בבחורות שאני באמת מענויין בהן.. כמו שאמרתי אם רק קשרים מיניים היו מעניינים אותי לא הייתי רושם את המכתב הזה.. זה לא חסר לי.. זו אהבה אמיתית שכן חסרה.. לעיתים רחוקות יחסית אני פוגש בחורה שבאמת גורמת לי להתרגש, לחכות לפגישה הבאה בקוצר רוח, להתחיל לחשוב על פוטנציאל לקשר או בקיצור בחורה שמסוגלת לגרום לי להתאהב.. עם הבחורות האלו מתחילה הבעיה.. אנחנו יוצאים הפגישות בדרך כלל מאד נעימות.. לא פעם הפגישות זורמות רחוק יותר בהכוונה של שני הצדדים (אני ממש לא אחד שדוחף למיטה... בטח לא בחורה שאני מעוניין בה), במשך שבוע אני "בעננים" , מבסוט פתאום מחייך, הולך לישון ומתעורר עם אופטימיות ותחושה נעימה, הכל זורם נחמד מאד מאד בדרך כלל את אותם כמה ימים ואז... כמו שעון... מגיע המשפט המתועב הזה... "יש לי משהו לומר לך" אני שונא את המשפט הזה... יש בחורות שמתחילות עם סתם תירוצים, זה לא אתה זו אני.. הכלב אכל לי את השיעורי בית ושאר ירקות.. עם החלק הזה אין אפילו דרך להבין מה הבעיה וכל מה שנותר הוא לומר "בסדר" איך שאת רוצה.. לשחק אותה מאצ'ו שלא מזיז לו אבל לבכות מבפנים.. בחורות אחרות והיו כמה כאלה אומרות תכלס... (ציטוט מהימים האחרונים) "אתה בן אדם מדהים, אתה יפה, אתה מוכשר, אתה מעניין, ממש כיף לי איתך ולא ממש בא לי לוותר.. אבל... פשוט אין לי את הפרפרים האלו בבטן שאני איתך או בלעדייך.. שאתה מתקשר או להיפך כיף לי מאד לדבר איתך.. אבל אני לא מאושרת רק מלראות את השם שלך על הצג.." בשלב מסוים חשבתי שאולי הבעיה מתחילה בקטע המיני... אבל גם לפי התגובות של בחורות שהן איתי וגם מעצם העובדה שאותה בחורה אומרת אני לא מסוגלת להתאהב בך ככה שאני לא ממשיכה את הקשר אבל אני בכיף אמשיך משהו פיזי בלבד.. אני מבין שלא שם הבעיה... כל פעם מחדש אני מנסה להבין איפה.. למה... האם יש כזה אדם שפשוט אי אפשר להתאהב בו ?? אני רואה מסביבי אנשים שבאמת עם כל הכבוד אני יודע שעל הנייר מצבי נחשב טוב יותר... אתה רואה בחורות נמרחות להם על הרגליים.. חלקן גם מאותו סוג /שעושה לי את הפרפרים... ואני יודע.. שלמרות שעל הנייר אני אמור להיות זה שהן יבחרו.. בכל זאת אני אשאר לבד והשני יזכה בבחורה... למה... כי בו היא תתאהב... בי... רק אלוהים יודע למה.. היא פשוט לא ! מן הסתם התסכול כבר ממזמן מציף אותי.. כל בחורה שמגיעה (אל תבינו לא נכון.. שאני מדבר על בחורה שתופסת אותי אני מדבר על 2-3 בחורות בשנה לכל היותר) גורמת לי לחשוב שאולי הפעם זה לא יקרה.. וכל בחורה כאילו בתיאום בינהן אומרת את אותן מילים בסוף.. אין לי מושג כבר מה לעשות ואיך להתמודד.. למה... ? מה עושים לשנות את זה.. ? תודה על הקריאה
