מאכל שבושל ע"י גוי - הבהרות
כמה בעיות יסוד יש ביחס לבישולי גוי. בראש ובראשונה, עומדת השאלה האם כל הרכיבים כשרים, האם הכלים ללא בעיה וכו'. כבר כאן נפסלים רוב המאכלים. מי שמתיר חלב עכו"ם, למשל, מסתמך על כך שהחלב עובר במחבה מסודרת, לא מערבבים בו רכיבים אחרים (מצד הפיקוח הוטרינרי) והכלם מיועדים רק לזה. גם אם שאלת הכשרות הראשונית נפתרה, עדיין עומדים שני תנאי יסוד לדיון ההלכתי: 1. "אינו נאכל כמות שהוא חי" כלומר: מאכל שהבישול הופך אותו לאכיל, אסור לאכול אם בישל גוי. למשל: תפוח אדמה שבושל ע"י גוי אסור באכילה, משום שהבישול הופך אותו ראוי לאכילה. תפוח עץ, לעומת זאת, נאכל כמות שהוא חי לכן אין בעיה. 2. "עולה על שולחן מלכים" כלומר: על מנת שמאכל יהיה אסור לאכילה אחרי בישול גוי, הוא צריך להיות מאכל ראוי, כזה שמגישים בסעודה חגיגית, ולא אוכל "פושט", או "ג'אנק פוד'" בימינו. צריך את שני התנאים האלה. לכן גרגרי חומוס שנבררו, שבושלו ע"י גוי בכלים ובתבלינים שאין בהם שום חשש, בתנור שאין בו שום חשש, ודבר נוסף: שיהודי עשה משהו שקשור לבישול, בעיקרון יהיה מותר. אלא מה: אנשים נוטים לזלזל בשאלת כשרות הכלים. אין לכם מושג כמה בעיות יכולות להיות עם זה. והנה סיפור: לפני כשנתיים שאל אותי חבר טוב האם מותר לאכול לחם שרכיביו כשרים לחלוטין "לחם ארז". אמרתי לו שיכולה להיות בעיה עם התנור, והוא אמר שהתנור מיועד רק ללחם. בכל זאת לא נטיתי להתיר. בגיליון שיצא לאחר מכן של "על השולחן", השער היה הכוונה לכתבה על "ארוחת בעלי חיים שלמים" שהיתה אצל ארז במאפיה. בעל החיים שצולם שם יוצא מהתנור היה חזיר... בקיצור: הייתי נזהר מאוד, למרות הקרקע ההלכתית המאפשרת, מסיבות שונות של חששות. ועוד מילה של ציונות: דומני שכל ההיתרים של בישולי גוי צריך להיזהר בהם כשחיים בארץ ישראל. כאן, ללכת על יהודים... כל טוב, רונן
