האם יש הצדקה לחיות עם מישהי שלא אוהבים?

[skickers]

כן, השלמתי עם הרעיון שזה נגמר. נשאר רק להחליט איך לעשות זאת

 

[skickers]

האם יש הצדקה לחיות עם מישהי שלא אוהבים?

הי,

אנחנו זוג נשואים 20 שנה עם 3 ילדים גילאי יסודי עד תיכון. גרים במרכז הארץ, שנינו אקדמאים, מצב כלכלי סביר פלוס. לפני 10 שנים עקב משבר קריירה שלי חל קרע שלמעשה לא אוחה מאז. עשינו 3 ניסיונות של טיפול זוגי. בשניים הראשונים המסקנה הייתה בערך שאין לנו מה לעשות ביחד. השלישי דווקא נראה שהצליח יותר אבל אז האשה ביקשה פתאום להחליף מטפל ומאז לא חזרנו לטיפול. ברור שהיא לא אוהבת אותי ואין לה שום כבוד כלפיי. היא עושה מה שבא לה, מקבלת את כל ההחלטות על דעת עצמה, וכשאני רוצה משהו אחר, היא משתוללת ועושה ברוגז עד שאני בדרך כלל מוותר. סקס בתדירות נמוכה. לפעמים עוברים חודשים בלי. אני כבר לא נמשך אליה ועושים את זה רק "לעשות ולגמור". רוב הזמן היחסים בבית על מי מנוחות, כל אחד מתעסק בענייניו. עבודה, טיפול בילדים וזהו בערך. יש נוחות כלכלית ונוחות בטיפול בילדים להישאר יחד אבל זה פשוט מרגיש לי לא נכון. אם נתגרש סביר שהגירושין יהיו לא פשוטים מהיכרות איתה והיא תעשה דווקא. גם לא בטוח שיש לי כוח להתחיל הכל מחדש בגילי. אז פשוט מרגיש שהחיים חולפים לידי וזה מעציב אותי עוד יותר.

חוכמות? תובנות?

 

[מתגנב]

אתה שואל אם תתכן הצדקה, או האם יש הצדקה במקרה שלך?

כמובן שעקרונית תתכן הצדקה. למשל, אם וודאי שהמשפחה שלה תהרוג אותך במקרה שתתגרשו. או אם קרוב לוודאי שיש לה קייס כדי להפשיט אותך מכל רכושך במקרה של גירושים. או אם אתה חולה כרוני והיא האדם היחיד שמוכן לטפל בך בחינם.
&nbsp
לגבי החיים שלך, רק אתה וקרוביך יודעים אם יש או אין הצדקה לגירושים.
&nbsp
וספציפית לתוכן ההודעה שלך - כתבת "לא בטוח שיש לי כוח להתחיל הכל מחדש". מה כוונתך ב-"להתחיל הכל"? אתה חושב להביא ילדים לעולם עם אשה אחרת? אתה חושש שלא תצליח למצוא עוד אדם שיגור אתך ויעצבן אותך מדי יום? מה בדיוק "הכל" הזה שאתה חושב שתצטרך להתחיל אחרי הגירושים, ולמה הוא חיוני לחיים שלך?

 

[skickers]

"הכל" משמעו

תחילה תודה על ההתייחסות.

לחלוטין אין כוונה להביא ילדים נוספים. הכוונה בהכל היא לקניית בית חדש, ריהוט ואבזור לרמה של סדינים וסירים, לצאת לדייטים (ובד"כ להתאכזב).

דווקא הגירושין מבחינה משפטית פחות מפחיד אותי לצרות שברור לי שהיא לא תעשה לנו את החיים קלים ותבוא למגשר.

 

[שירה190]

זה לא שחור או לבן

הרבה פעמים נשארים נשואים כי זה נוח, ולא רוצים להתחיל מאבק גירושים קשה שבסופו כולם יפגעו מבחינה רגשית וכלכלית.
התחושה ש"החיים עוברים ליד" מוכרת והיא לא קשורה רק לזוגיות. מגיע שלב בחיים בו נדמה שמרבית התוכניות התממשו (קרירה, בית, ילדים) ואז שואלים "זהו? מה עכשיו?".
זה הזמן לחלומות חדשים עבור עצמך, לאו דווקא פירוק הנישואים. יש לי חברה שהחליטה שהכי בא לה זה לצלול. עכשיו, כשהילדים גדלו והמצב הכלכלי טוב, היא מממשת את החלום הזה.
מה הכי בא לך? חפש לך את החלום שלך ותתחיל לממש אותו. בהצלחה.

 

[skickers]

דווקא לא חסרים לי תחומי עניין

מה שיותר חסר לי זה זמן ליישם. הרגע תפסתי שאולי כשהילדים יהיו חצי מהזמן אצלה, יהיה לי יותר זמן ליישם.

תודה על ההתייחסות.

 

[מריוס זכריה]

תן לי רמז

אני לא רוצה לבאס אותך בתשובה שתעכיר את רוחך.
אז תהיה נחמד ותן לי רמז: איזו תשובה רצית?
מבטיח למלא את המשאלה, מה שהיא לא תהיה.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
נ.ב. למקרה שאתה שואל ברצינות, התשובה היא שזאת החלטה שלך ולא של אף אחד אחר.
&nbsp
&nbsp

 

[skickers]

את התשובה הנכונה

מה אני אגיד, אני די יודע מה אני אמור לעשות. אבל מידיעה ועד יישום הפער לא קטן. וכפי שכתבו מעליך, לא הכל רע ואם אתגרש לא הכל יהיה טוב...

 

[הבכיינית]

תמצא מאהבת

 

[כי אני הבוס]

שאלת השאלות

המצב שאתה מתאר די שכיח, המון זוגות עם הוותק שלכם נמצאות במצב הזה. הזוגיות שלכם למעשה מתה ואתם כרגע שני זרים שחולקים דירה ומגדלים 3 ילדים בעבודת צוות. האם להתגרש או לא, זה בעיקר עניין של אופי. אני אישית לא הייתי יכול לסבול מצב כזה אפילו 10 חודשים, בטח לא 10 שנים. אבל זה אני וזה מה שמתאים לי. אצלך זה עשוי להיות שונה. ההתארגנות במהלך ומייד אחרי הגירושין באמת קשה אבל לא מתים מזה. אני מבין בין השורות שילדיך מעל גיל 6 אז בהתאם להכנסה של שניכם וזמני השהות, ייתכן שהמזונות שתשלם יהיו זניחים או אפילו אפס. כך שמבחינה כלכלית לפחות, כיום הרבה יותר קל לאבות גרושים מבעבר. מה תעשה אחרי הגירושין שוב תלוי בך. חלק ישר קופצים לפרק ב' בעוד אחרים מחליפים בנות זוג בתדירות גבוהה.

בכל מקרה כדאי שתקבל החלטה שאתה מרגיש איתה בנוח ותפעל על פיה. כרגע החלטת שלא להחליט ואתה רק נסחף. זאת דרך מובטחת להרגיש חרא עם עצמך. אין שום בעייה שתשאר בנישואים קרים אך נוחים כל עוד החלטת שזה מה שאתה רוצה ולא כי אתה מרגיש תקוע שם ובעצם אתה חולם על משהו אחר. ואם לא הדגשתי את זה מספיק, אז הנה אני חוזר על זה שוב. לקבל החלטה לכאן או לכאן, כששתי האופציות לגיטימיות עם יתרונות וחסרונות כל אחת, אבל להחליט ולא לברוח מההחלטה.

 

[skickers]

לעניין. תודה.

 

[big ass blue]

טיפול זוגי. תפתרו את העניין שם.

מכל מה שרשמת, אין שום מידע רלוונטי, נכון שהיא הרעה מכל מה שרשמת,
אבל תבדוק את עצמך גם.

לכו לטיפול זוגי שם אתה והיא תוכלו להיות כנים...
כאן, לא תמצא תשובות.

 

[כי אני הבוס]

כתב שהיו 3 פעמים בטיפול...

 

[skickers]

 

[alongrin]

אף פעם לא מאוחר להתחיל מחדש

ואין כמו גיל 50 בשביל זה.
&nbsp
הילדים כבר גדולים ועומדים ברשות עצמם.
אם תצטרך לשלם מזונות זה יהיה לזמן קצר ביותר (עד שישתחררו מהצבא).
&nbsp
כבר צברתם מספיק רכוש משותף, ככה שאם תפרקו לכל אחד ישאר מספיק כדי להמשיך בחיים שלו לבד.
&nbsp
לגבי הבלגן של הגירושים...גירושים זה לא פיקניק.
זה בלגן שיכול להמשך בין 1-3 שנים (תלוי בנפשות הפועלות) אבל בסופו של דבר גם זה מסתיים.
זה מאבק שיכול לגזול המון אנרגיות משני הצדדים ואי אפשר לנהל אותו בעצימות גבוהה כל החיים.
בסופו של דבר כל אחד רוצה למצוא מחדש את מקומו בחיים ולחיות בשקט ושלווה.
&nbsp
קיצר הדבר היחידי שעוצר אותך מלקום וללכת זה אתה עצמך.
אני לא אומר שהחיים בחוץ זה דבש...לכל בחירה שתבחר יש את הבעיות שלה.
אתה צריך לבחור באיזה גהינום יהיה לך פחות גרוע.
בזה שאתה נמצא בו כרגע, או זה שבחוץ אם תתגרש.

 

[skickers]

לעניין

תודה על ההתייחסות.

 

[אייבורי]

אתה גם ככה מת מהלך

&nbsp
אז בשביל מה לעשות דרמות מיותרות

 

[skickers]

המממם....

יש דופק, האישונים מתרחבים, אני חושב שאני עוד חי.

 

[1precious1]

דעתי

אם המצב כפי שאתה מצייר אותו, המייטב שאני חושב שאתה יכול ואמור לחתור אליו הוא "לסביל ככה" עוד קצת, עד שתחליט שהילדים מספיק גדולים (בעיקר הקטן שבינהם מן הסתם), אם זה לכשייגמר התיכון, או אחרי הצבא.
שתגיעו למצב ולגיל שבאמת כל המחוייבות שלכם היא רק האחד לשניה.
החיים לא נגמרים בגיל 50 ולא בשישים. גם אז תוכל אם רק תרצה בכך "לפרוח מחדש" או לחיות חיים שנראים לך כרגע יותר טובים לו היית "שם".

 

[skickers]