תודה רבה.
המחקר שלי הוא מתחום ההתנהגות הארגונית.
לכל אדם יש מלאי של איכויות אישיות ומקצועיות הקשורות לעבודה שלו ויש להן השפעה על הביצועים שלו. דוגמה לאחת האיכויות היא תחושת ביטחון עצמי ומסוגלות/ ערך עצמי בקשר לעבודה.
הטענה שלי היא שכאשר עובד חסר/שיש לו מעט מהאיכויות האלה, הוא יכול לפצות עליהן בעזרת התנהגויות מסוימות. למשל: עובד עם תחושת ביטחון ומסוגלות נמוכות, יכול לטפח התנהגות שיתופית (שיתוף פעולה עם אחרים למשל) ובכך להגיע לביצועים טובים יותר.
חוקרת מתחום הפסיכולוגיה העירה שמנקודת המבט של הפסיכולוגיה זו טענה בלתי אפשרית, מכיוון שלא מדובר בשני משתנים שאינם תלויים זה בזה, ולא יכול להיות שכשחסר משהו בצד אחד אז צד שני מלא. אם לאדם יש דעות שליליות בקשר לעצמו אז בהכרח הוא לא יפתח כישורים חברתיים. היא נתנה כדוגמה את המחקרים על דיכאון. כלומר, כשצד אחד ריק- גם הצד השני יהיה ריק, וכשצד אחד מלא- גם הצד השני יהיה מלא.
אני מבקשת לשמוע דעות נוספות של חוקרים מתחום הפסיכולוגיה.
בנוסף, כשאני מדברת על איכויות אישיות, אני מדברת על מצב state לאותו רגע בעבודה. האם יתכן והיא מבלבלת בין מצב לבין תכונה trait ומכאן נובעת ההערה שלה?
אשמח לכל דעה, רעיון, תובנה...כל עזרה תתקבל בברכה