האם יש לזה עתיד אמיתי?

האם יש לזה עתיד אמיתי?

היי, אני בת 21. עד עכשיו לא ממש היו לי מערכות יחסים "נורמליות". כן יצאתי עם גברים, אבל לדוגמא בדיעבד אני יודעת שעם החבר הראשון שלי הקשר היה סתמי וזה היה סתם בשביל "שיהיה לי חבר", השאר אח"כ היו מבוגרים ממני בהרבה (10-11 שנים) וגם איתם היו קשרים שנמשכו קצת זמן והיו מעין פנטזיה, הייתי אובססיבית אליהם ואז אחרי כמה זמן נמאס לי מהם ממש. הסתרתי את הקשרים מההורים שלי והם לא באמת החזיקו מים..
אני מגיעה ממשפחה דתית אבל בגיל 18 החלטתי לעזוב את הדת מכל מיני סיבות, בעיקר רגשיות.
לפני חצי שנה הכרתי בחור בן 23 אטאיסט ממשפחה חילונית לגמרי שמאוד עניין אותי ומאוד צללתי לקשר איתו, יצאנו ביחד שלושה שבועות שבהם מאוד התקרבנו, הכרתי את כל המשפחה שלו והוא ממש רצה כבר שאהיה חברה שלו. ואז הוא טס לחצי שנה... ידעתי שהוא יטוס ואולי הדדליין זה אפילו מה שגרם לי לתת לזה סיכוי אמיתי ולראות את הכל באור יותר קסום.
במשך החודשיים- שלושה הראשונים שלו בטיול דיברנו בסקייפ וקצת התגעגעתי אליו ואז כבר היה לי מישהו אחר וגם אני התחזקתי מבחינה דתית, התחלתי ללכת לשיעורי תורה אז כבר "ירד" לי ממנו אז אמרתי לו שנפסיק לדבר ובמשך החודש וחצי האחרונים שלו בטיול ניתקנו קשר.
ועכשיו הוא חזר..
לפני שבוע. נפגשנו שלשום ואתמול וכל פעם היה פשוט כיף ושכבנו, אבל לא באמת דיברנו על שום דבר מהותי.
ויש לי כרגע המווווווווון בלבולים בראש...
מצד אחד כשאני איתו מאוד מאוד כיף לי וטוב לי, יש ביננו חיבור עדין ונכון ואני מרגישה שאנחנו משלימים אחד את השני. הוא מעורר את הצדדים האינטלקטואליים והפראיים בי וגם הרגישים.. אבל כשאני לא איתו הוא לא חסר לי . כי כשאני בלעדיו אני כאילו מישהי אחרת.. מישהי עם יותר גבולות. מאוד חשוב לי להתחזק מבחינה דתית, לנסות לשמור שבת ועוד מצוות שכאני מדברת איתו על זה אז הוא מציג לי את הטענות שלו נגד הדת שגורמות לי להרגיש שלקשר הזה אין שום סיכוי.
וזה נורא מתסכל...
אני רוצה לתת לקשר הזה צ'אנס, סוף סוף יש לי משהו שמרגיש אמיתי ונכון בידיים, חיבור ביני לבין מישהו שעושה לי טוב אמיתי. ומצד שני, האם זה באמת טוב אמיתי? אם הוא לא תומך בדרך שלי? לא מאמין באותן אמונות כמוני?
ומה שהכי קשה לי זה שהוא גורם לי לערער בעצמי באמונות שלי.
כי אמנם אני מגיעה ממשפחה דתית אבל יצאתי מהדת בגיל 18 וכרגע אני חוזרת אליה מכיוון אחר ואני מרגישה שכל מה שהוא מאמין בו גורמות לי לערער באמונה שלי.
כך שזה או אתגר שיגרום לי להבין מה באמת נכון לי, או מכשול שמונע ממני להתקדם בדרך הנכונה לי...

אני כרגע בשלב של מציאת כיוון בחיים ואני מתלבטת.. האם קשר כזה יכול בכלל להחזיק מעמד עם פערים כאלה ואם קשר כזה בריא וכדאי להמשיך אותו?
 
היייי


היום אני בת 28 נשואה אתאיסטית למישהו כמוני ואנחנו תואמים בתחומי עניין. בגיל 22 בערך יצאתי עם מישהו שהיה שומר שבת כשרות עם כיפה סרוגה ויצאנו שנה! שנה של חיפוש מסעדות כשרות, של סבלנות שהיה מגיע אלי ואוכל אוכל סגור, והיו לנו דיונים על זה בהתחלה והוא התחיל לערער באמונה שלו שוב כמובן שלא היה מבוסס על זה רק הקשר אבל באיזשהוא שלב הבנתי שזה לא יעבוד ! כי רציתי להתחתן רציני מגורים יחד וכשנסענו יחד לטיול באילת ככה כמה ימים ושוב חיפוש כשר ושישי היינו צריכים לחזור למהר להספיק לשבת וכו'.
אני אתאיסטית מגיל 15! וכל כך אהבתי את הבחור אבל בסופו של דבר זה לא היה נכון לטווח הארוך לחיים האמיתיים למשפחה המון פשרות היו דרושות מצידי וזה לא פייר לוותר על עצמי ושיוותר על עצמו עדיף שכל אחד יחיה וינהל יחסים עם הדומה לו כך פחות יהיו בעיות לטווח הארוך והרציני. כיום אני ובעלי לא שומרים כשרות אוכלים בכייף איפה שבא לנו, בבית אין בעיה כלים ולא לחוצים שישי שבת אין מונחים של דת בבית וזה מה שננחיל לילדים שלנו. אני חושבת שאם תנסי לשמר את הקשר יכול להיות שברון לב שלא מתים ממנו אבל עדיין מיותר
אם את בקטע של דת תמצאי לך בחור זהב עם כיפה סרוגה חח עם לב טוב ותתחני ותקימי בית.
 
תודה!

אז יש לי כמה שאלות..
1. לא הרגשת שאם את כל כך אוהבת אותו הפשרות והמאמצים שווים בשביל להחזיק בכל זאת את הקשר? ומן הסתם גם כשאת עם בעלך הנוכחי יש פשרות מסוימות שאתם עושים אחד למען השני כי זה חלק מעניין הזוגיות, אז זה לא חבל לוותר על קשר בגלל פשרות?
2. הוא עשה גם פשרות למענך?
3. האם שמרת שבת בשבילו/אכלת כשר/שמרתם נגיעה ע"פ הכללים שלו ?
4. האם היו עוד בעיות בזוגיות מעבר לתחום הדתי?
 

RoboTech

New member
תעשי לו טובה גדולה ותעזבי אותו בשקט

את חיה בעולם המבולבל של הדתיים הלאומיים. החרדים מסתכלים על הלאומי כבוגד, החלוני מסתכל על הלאומי כצבוע. ואת גם בעצמך מבולבלת יוצאת ונכנסת מהדת. הוא יש לו את המקום שלו. תחשבי על זה ותראי שאת לא תתפשרי איתו. האם תוכלי להגיע איתו למצב ששבת אחת אתם שומרים ושבת אחת אתם לא? כי זו פשרה אמיתית. ואת לא יכולה. במקום זה, מה שאת תנסי לעשות בעתיד אם לא עשית עד עכשיו, זה למשוך אותו בכוח לכיוון שלך, בין אם לדרוש ממנו, או בין אם לעשות את זה דרך מניפולציה רגשית בין אם בפרצוף חמוץ או בין אם "אני אשמח אם תאכל רק כשר בשבילי". תרדי ממנו ותני לו לחיות את החיים שלו.
 

siv30

New member


מצטערת את צריכה טיפול ואני לא כותבת את זה בציניות. בתוך תקופה קצרה החלטת לעזוב את הדת, ואז להתחזק, יצאת עם בחור, נפרדת מבחור, יצאת עם עוד בחור לחודש וחצי חזרת לבחור הראשון שירד לך ממנו. את רוצה להתחזק אבל גם לא התחזק
&nbsp
בקיצור את צריכה מישהו שיעשה לך סדר בראש ולא בחור.
 
הייייי


בכל זוגיות יש ויתורים/פשרות בכייף אבל זה ממש לא דומה לאמונה דתית אם אחד דתי והשני חילוני זה ממש לא קשור לאמונה.
אצלי לא ניסיתי לשמור שבת וכשרות למענו כלומר שהיינו יחד אז אכלנו כשר ושבת העדפנו לא לעשות יחד כי זה לא ממש התאפשר
היינו גם צעירים מאוד אז אצלי הבית של ההורים לא שומרים כשר ולא שבת אתאיסטים כמוני. ואצלו אחד כן והשני לא אבל לא מרגיש לי בנוח
אני חושבת שיש גבולות שלא מתפשרים עליהם !!! היום אני ובעלי דומים בקטע לא אוכלים כשר יחדיו, לא שומרים שבת יחד נוסעים לטיולים בחגים בשבתות ולים ולא תקועים בבית בגלל שבת. אז אני לא חושבת בשם האהבה צריך להקריב דבר כל כך גדול את החופש שלנו.
לא לכל אחד זה מתאים ומתישהוא זה עלול להתפוצץ על חינוך ילדים, מסגרות ועוד קישקושים.
אני מציעה לך למצוא מישהו שדומה לך ולא לחפש שונה כי בהתחלה זה מדליק אבל אחר כך זה עושה פערים גשרים וקשה לגשר עליהם
 
למעלה