אורי באימון
New member
האם יש לי אופי - הזמנה לדיון
קיבלנו מאמר קצר ומעניין ( לדעתי) שמביע עמדה שאופי הוא בעצם אוסף של הרגלים ש"נתקבצו" בנו. אני מציע להלן לעיון את דרך החקירה שלי בנושא (חלק מהמודל חשיבה ביקורתית שפתיתחתי...) וכמובן זו הזדמנות לכולם להוסיף ולהביע את מחשבתם/ הגיגהם/ עמדותיהם בנידון. 1. תורשה זו כמובן שאלה עתיקה והיא חלק מרכזי בדיון כאן. דומני שאין מי שיערער על כך שמנגנון של תורשה הוא מנגנון שעובד. ובתחומים מסויימים (כמו בדיקות ד.נ.א ) הוא הפך להיות המנגנון העקרי עליר אנחנו סומכים. הרבה טוענים, ונדמה לי שיהיה קשה להפריך את עמדתם שלפחות חלק מתכונותינו הם תכונות גנטניות או בשפה אחרת תכונות אופי. בהתאם אני טוען שהטענה קיימת תורשה והיא קובעת לפחות חלק מתכונותינו היא טענה מעצימה (קשה מאד להטיל בה ספק). 2. הרגלים נרכשים באותה מידה גם הטענה שישנם הרגלים נרכשים היא טענה מעצימה שקשה מאד להטיל בה ספק. נותרנו לכן אם השאלה הגדולה אילו הרגלים הם תכונות (מקורם גנטי בלבד ) אילו הם נרכשים טהורים (אין להם כל השפעה גנטית) ואילו מעורבים ובאיזו מידה. 3. טענה - לגבי כל הרגל שיש ספק האם מקורו גנטי- מעצים להתיחס כנרכש ! בטענה זו אני קרוב מאד לטענת כותב המאמר (אם כי לדעתי עם יותר עוצמה). ברור שלטענה כאילו הרגל מסויים הוא תכונה מתלווה ההקשר - הדברים אינם בשליטתי - ומכאן ויתור, העדר אפשרות וכדומה. גם "הנבירה" בשאלה האם זה יותר תורשתי או פחות נראית לי לא מענינת. אם אנחנו באים מהעמדה "כן זה אפשרי" אז אנחנו מועצמים מהחקירה "איך" ולא "האם". ולסיכום אני מציע את הגישה הבאה כגישה מעצימה למי שרוצה להפוך חזון למציאות...יש תורשה, לגבי מה שהוא תורשתי באופן מובהק תתיחס ככזה, תהיה ביקורתי מאד לגבי הטענה "זה תורשתי", ולגבי כל שאר הרגליך שאתה בוחר לשנות, אתה יכול לאמץ הרגל שמעצים אותך יותר, חקור ומצא כיצד בונים הרגל חדש ופעל בנחישות לבניתו......
קיבלנו מאמר קצר ומעניין ( לדעתי) שמביע עמדה שאופי הוא בעצם אוסף של הרגלים ש"נתקבצו" בנו. אני מציע להלן לעיון את דרך החקירה שלי בנושא (חלק מהמודל חשיבה ביקורתית שפתיתחתי...) וכמובן זו הזדמנות לכולם להוסיף ולהביע את מחשבתם/ הגיגהם/ עמדותיהם בנידון. 1. תורשה זו כמובן שאלה עתיקה והיא חלק מרכזי בדיון כאן. דומני שאין מי שיערער על כך שמנגנון של תורשה הוא מנגנון שעובד. ובתחומים מסויימים (כמו בדיקות ד.נ.א ) הוא הפך להיות המנגנון העקרי עליר אנחנו סומכים. הרבה טוענים, ונדמה לי שיהיה קשה להפריך את עמדתם שלפחות חלק מתכונותינו הם תכונות גנטניות או בשפה אחרת תכונות אופי. בהתאם אני טוען שהטענה קיימת תורשה והיא קובעת לפחות חלק מתכונותינו היא טענה מעצימה (קשה מאד להטיל בה ספק). 2. הרגלים נרכשים באותה מידה גם הטענה שישנם הרגלים נרכשים היא טענה מעצימה שקשה מאד להטיל בה ספק. נותרנו לכן אם השאלה הגדולה אילו הרגלים הם תכונות (מקורם גנטי בלבד ) אילו הם נרכשים טהורים (אין להם כל השפעה גנטית) ואילו מעורבים ובאיזו מידה. 3. טענה - לגבי כל הרגל שיש ספק האם מקורו גנטי- מעצים להתיחס כנרכש ! בטענה זו אני קרוב מאד לטענת כותב המאמר (אם כי לדעתי עם יותר עוצמה). ברור שלטענה כאילו הרגל מסויים הוא תכונה מתלווה ההקשר - הדברים אינם בשליטתי - ומכאן ויתור, העדר אפשרות וכדומה. גם "הנבירה" בשאלה האם זה יותר תורשתי או פחות נראית לי לא מענינת. אם אנחנו באים מהעמדה "כן זה אפשרי" אז אנחנו מועצמים מהחקירה "איך" ולא "האם". ולסיכום אני מציע את הגישה הבאה כגישה מעצימה למי שרוצה להפוך חזון למציאות...יש תורשה, לגבי מה שהוא תורשתי באופן מובהק תתיחס ככזה, תהיה ביקורתי מאד לגבי הטענה "זה תורשתי", ולגבי כל שאר הרגליך שאתה בוחר לשנות, אתה יכול לאמץ הרגל שמעצים אותך יותר, חקור ומצא כיצד בונים הרגל חדש ופעל בנחישות לבניתו......