לשקל הוורוד (או הדולר, או מה שלא)
יש כוח. זה דבר שהוא כבר ידוע וברור. לראייה אפשר להביא את כל העסקים שפונים ספציפית לגייז - חברות נסיעות, חנויות מין, YES, חנויות בגדים, אפילו משקפי שמש. הכל הולך. אני כרגע עובד בתחום של פרסום, ספציפית לקהל של גייז. אני מסביר לבעלי העסקים שאני נפגש איתם, ששוה להם להשקיע בקהילה. אם נשתמש בהכללה מסויימת, מרבית חברי הקהילה נמצאים במצב כלכלי יותר טוב משל מקביליהם הסטרייטים. גבר הומו בן 35 בד"כ לא מפרנס משפחה. דירות, ע"פ סטטיסטיקה, רוכשים חברי הקהילה בגיל מאוחר יחסית יותר מסטרייטים. כנראה שזה בגלל שהם לא צריכים דירה לגדל בה ילדים. גם ההורות של הומואים ולסביות מגיעה בד"כ בגיל יותר מבוגר. אז מה זה נותן בעצם? קבוצה של אנשים שחיים חיים נוחים כלכלית באופן יחסי, שיש להם כסף לבזבז, שלא טרודים במשכנתא-פעוטון-טיטולים, ואפילו יותר מזה: מאחר ובחברה ההומואית-הגברית למראה יש המון חשיבות, לגייז יש נטייה לבזבז המון כסף על פינוקים סטייל חדר כושר, קוסמטיקאיות, ביגוד אופנתי, תספורות עדכניות - הכל כדי להישאר "שיק". ובעל עסק שמשכיל לפנות ישירות אל הקהילה, מרוויח אותה בריבוע.