"האם יש מה עוד לומר על חומוס?"

"האם יש מה עוד לומר על חומוס?"

יש בהארץ כתבה על המאכל הטעים-טעים הזה.
נפתח בציטוט מספר בישול בערבית מהמאה ה-13 עם מתכון לחומוס שכולל ג'ינג'ר וקינמון!
"בשל את גרגירי החומוס במים ורסק אותם במכתש עד למחית. העבר את המחית דרך נפה לחיטה, אלא אם כן המחית דקה דיה ואז השלב הזה אינו הכרחי. ערבב עם חומץ יין, לימונים כבושים וקינמון, פלפל, ג'ינג'ר, פטרוזיליה מאיכות משובחת, נענע ופיגם שכולם נקצצו והונחו על פני צלחת ההגשה. לבסוף, מזוג מעל התערובת מידה נדיבה של שמן מאיכות טובה" (מתכון מחית חומוס עם קינמון וג'ינג'ר, מתוך קובץ מתכונים שפורסם במאה ה–13 באזור סוריה־מצרים*)"

אני מאד הופתעתי לקרוא את הקריאה:
" להזים סיפורים מיתולוגיים וטעויות נפוצות שהשתרשו פה, כנראה בגלל הניכוס התרבותי של המאכל על ידי היהודים. למשל — חומוס לעולם לא טוחנים כשהוא חם. ההזיה על חומוס חמים ישר מהמכתש מקורה כנראה ביוצאי רומניה, בולגריה ופולניה. חומוס שטוחנים חם הוא מצע נוח לקוליפורמים וטעמו משתנה תוך זמן קצר בגלל התפרקות הטחינה."

אתם ידעתם את זה? אני תמיד חשבתי שחייבים לטחון את החומוס בעודו חם!
אני מאד אוהבת חומוס. רק שלא יוסיפו לו כמון או שום (שאני מאד אוהבת בנפרד, רק לא בחומוס)

בעקבות הכתבה שוטטתי רבות ברשת בחיפוש אחר ספר הבישול בערבית Kanz al-Fawaid fi tanwi 
al-mawaid ומצאתי הרבה בלוגי-בישול שמתמחים בהיסטוריה של הבישול, או שמנסים בכל פוסט לבשל משהו מספרי בישול ישנים. אוכל והיסטוריה, שני דברים שאני מאד אוהבת!
 
אני לא ידעתי באיזו טמפרטורה

טוחנים
לעיתים זה קר מהפריזר, מהקפאה ולעיתים חם
לא נצפה שינוי באורך חיי המדף או בארומה של החומוס.

לגבי תיבול זה ענין של הרגל, תכיני כמו שהם כתבו וזה לא יהיה חומוס במובן הקלאסיף רומני? בלגרי? פולני? שיהיה מה איכפת לי.

לגבי כמון שום ושו"ת ענין של טעם אישי וגם של יחסים בתוך המאכל.
אם הייתי שמה קינמון בוודאי הייתי מוסיפה גם כמון , הם הולכים כה טוב יחד לטעמי
 
עכשיו גם אני אנסה

כי כשאני מכינה ממבושלים-קפואים, אני קודם מחממת אותם לפני הטחינה!
אם לא צריך, חסכתי אנרגיה
 

RSPA

New member
עוד לא קראתי את כל הכתבה אבל ברפרוף הבנתי שחומוס חם לא טוב

לטחון (נכון? זה מה שכתוב שם?) משום שהוא נותן "סביבת פיתוח" לקוליפורמים וכו'.

ואני שואל: מה רע כל כך בקוליפורמים? במיוחד כשאני נזכר בתחקיר שנעשה בזמנו אצל רפי גינת אשר גילה שה"חומוסים" הכי טעימים היו כאלה שהיו רוויי קוליפורמים. אולי זה הפטנט האמיתי?
 
למעלה