לאפשר לבטא רעיון דומה (זהה אם רק אפשר) לאו דוקא עם ניסוח זהה מבחינת מבנה המשפט. רוב המשפטים שעולים בדעתי עם המילה אמביולנטיות, מתנסחים לי נח יותר עם הטיות של התלבטות, מעם הביטוי דו ערכי, שלדעתי משמעותו שונה מעט.
על שני הסעיפים. האמת דו ערכי זה לא מוצלח כל כך. המשמעות של המונח מתיישב בלב ליבה של חוסר היכולת להחליט (לכן אמרתי פוסח), מכיוון שכל האופציות נראות כשוות ערך. רוצה ולא רוצה באותה להיטות. בעד ונגד אותו רעיון ובאותה מידה. דו ערכי מרמז לכך שיש שני ערכים (כן ולא), אבל לא אומר שומדבר על התיקו ביניהם.
(ראי מל"א יח,כא). סָעֵף היא, כנראה, מחשבה (ממנה באה המילה 'שׂרעפים' ["ברוב שׂרעפי בקרבי"]), וברבים - שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים. אם כי יש כאן גם סוג של משחק לשון עם ענף, סעיף (כביכול מדלגים בין ענף לשני; רוקדים על שתי החתונות).