האם יש מצווה לאכול

[זולל מישמישים]

האם יש מצווה לאכול

דג בשבת? מה המקור לזה?

 

[יוחנן כהן הגדול]

כן ולא

בתרי"ג מצוות שכתובים בתורה אין מצוו כזה. אבל האחרונים הוסיפו לנו עוד מצווה של אכילת דגים בשבת, למרות שבתורה כתוב שאסור להוסיף מצוות. כמובן שלמוסיפים מצוות לא חסר תירוצים למה להם כן מותר להוסיף מצוות.

 

[זולל מישמישים]

מי הם "האחרונים"?

(אני בטוח שאתה מסוגל לענות גם מבלי להוסיף כמה מילים לניגוח...

)

 

[רוני חץ]

יוחנן יש לך חוסר הבנה בסיסי מה הם

חז"ל ומיהם חכמי ישראל, חבל...

 

[יוחנן כהן הגדול]

אשמח אם תסביר לנו את הבסיס

של חז"ל וחכמי ישראל שבו יש חוסר הבנה.

 

[רוני חץ]

אתה רוצה קורס על רגל אחת?

אני לומד קורס מבוא לתורה שבעל פה שם אתה יכול לדעת על 5 סוגי תורה שבעל פה 1) הלכה למשה מסיני 2) פירושים מקובלים 3) פירושים מחודשים 4) גזירות 5) תקנות הסבר לזה יקח שיעורים שלמים אבל החוסר הבנה בזה של כמה אנשים הוא ממש משווע וגורןם עליוותים בתפיסה היהודית. אולי בקרוב אאסוך את הנושאים המדברים על כך באתרים באינטרנט כדי שיהיה יותר ברור ומסודר.

 

[יוחנן כהן הגדול]

כל זה כבר למדתי

נכון שלחז"ל יש הרבה תירוצים למה הם כן יכלו להוסיף מצוות בתורה, וכן פיברקו לנו שיש כמה סוגי תורה. אבל כל זה סותר את דברי משה רבנו ולכן אין לקבלו.

 

[רוני חץ]

צורת הכתיבה שלך מוכיחה שלא למדת

אז אל תמציא לי שלמדת. לפני שאתחיל לשאול אותך בדיוק מה למדת...

 

[יוחנן כהן הגדול]

אוקיי אדון חץ

אתה שכן למדתה, האם אפשר לשאול אותך כמה שאלות בסיסיות על חז"ל?

 

[saar7650]

לא ולא...

המצווה באכילת דג היא לענג את השבת, שכן דג הוא מאכל חשוב (כשם שמצווה לשמוח ביין). "למרות שבתורה כתוב שאסור להוסיף מצוות"- איפה הם הוסיפו מצוה?! הם רק הביאו אפשרות נוספת לעונג שבת.

 

[יוחנן כהן הגדול]

איזה מצווה בתורה היא עונג שבת?

אתה אומר "הם רק הביאו אפשרות נוספת לעונג שבת" אז איזה מצווה הנו המקור של עונג שבת? ומה מספר המצווה בדיוק?

 

[saar7650]

שמע,

רצונך לבזות את חז"ל לא יעלה בידך... זאת משום שאינך מכיר כנראה את תשובות חז"ל בנושאים שאתה מעלה. אני מוכן לפתוח איתך דיון על התורה שבע"פ מעל דפי פורום זה, או במסרים אישיים, ולהסביר לך (או לפחות לנסות להסביר לך) אחת לאחת, את תשובות חז"ל בנושאים שאתה מעלה. אבקש רק דבר אחד קטנטן- לא להתבטא בצורה שמבזה את חז"ל (כמו- 'פיברקו לנו' וכיו"ב), אתה יכול לטעון שחז"ל טעו, או שהתושב"ע אינה נכונה אבל בצורה טיפה יותר מתורבתת. אם אתה מוכן להרים את הכפפה, אהיה שמח לדון איתך. אני ממתין לתשובה!

 

[יוחנן כהן הגדול]

קיבלתי את הצעתך

לא היה לי כל כוונה לבזות את חז"ל, אני מצטער על חוסר הרגישות שלי בעניין.

 

[saar7650]

אתה מוכן להרים את הכפפה

ולדון עמי מעל דפי הפורום או במסרים אישיים על השאלות והטענות שאתה מעלה נגד חז"ל?

 

[יוחנן כהן הגדול]

האם חז"ל יכלו לטעות?

אין לי בעיה עם חז"ל, הבעיה היא עם החרדים שטוענים שחז"ל לא יכלו לטעות וכל דבריהם נאמרו ברוח הקודש, אז אני שואל: האם חז"ל יכלו לטעות? ואם כן, האם טעות יכול להיות רק טעות עובדתי או גם הלכתי? האם חז"ל היו רבנים של הציבור באותו זמן בדיוק כמו שיש רבנים היום, והיו בני אדם לכל דבר דהיינו: יכלו לשגות, יכלו להיכשל בדבר הלכה, יכלו להיכשל בדבר עבירה, כמו כל בן תמותה, או שמה הם היו כמו מלאכים, ויכלו להחיות מתים, להרוג איש בשם הויה, וכו'.

 

[saar7650]

תשובה-

יש להבחין היטב בין דעות אישיות של חכמי ישראל בדורות השונים לבין עקרונות האמונה היהודית. כל אמירה, דעה של כל חכם הינה מטבע הדברים מטרה לבקורת לכל אדם בישראל, בחינה ובדיקה חוזרת. זו המלאכה התרבותית העיקרית של האומה היהודית לדורותיה. היו חכמי ישראל רבים ממשה ועד לדורנו שדעותיהם בוקרו והלכה נפסקה או הוכרעה שלא כפי חשבו. ספק אם יש חכם חשוב אחד שלא בוקר על השקפתו ההלכתית. חכמי ישראל הם בשר ודם. מותר להם גם לטעות. יחס הכבוד שלנו לחכמי ישראל נובע מרדיפת האמת שהייתה נר לרגליהם. לא רק במובן הסכולסטי אלא גם בחייהם בפועל. הם לא בושו להודות ליריביהם בויכוח אם טעו. יחס זה מחייבנו להיזהר מלמהר ולשלול דעה שהושמעה על ידי חכם זה או אחר. עם זאת אין הדעה חסינת בקורת. ייתכן שבעקבות דיון בקורתי תישלל. אין אהדה בשום תרבות לכינוי פעולות מנהיגיה הרוחניים בשם "טעות". הדבר מקטין את יחס הכבוד לדברים. האם מי שהוא שמע פעם בשרותי שידור של איזו שהיא מדינה שבית המשפט העליון שלה טעה !?. יתירה מזאת התמחותם המחשבתית והיצירתית של חז"ל הייתה בתחום המשפט המחשבה והאמונה. להתמחותם במדעים הגיעו חז"ל, בד"כ, כפועל יוצא מבעיות הלכתיות שהובאו בפניהם בתחום החקלאות, הזואולוגיה, הפיסיקה וכיו"ב. עם כל זאת תמצא בתרבותנו, תרבות האמת ללא משוא פנים, שאפילו למשה רבנו מיוחסות, על פי המשתמע מן התורה עצמה, טעויות, כאמור ברש"י: במדבר פרק לא פסוק כ"א " 'ויאמר אלעזר הכהן וגו' ' - לפי שבא משה כלל כעס בא לכלל טעות... וכן אתה מוצא בשמיני למילואים, שנאמר (ויקרא י, ט"ז) 'ויקצוף על אלעזר ועל איתמר', בא לכלל כעס, בא לכלל טעות, וכן (במדבר כ, י - יא) 'בשמעו נא המורים' ויך את הסלע, ע"י הכעס טעה". מצינו בתלמוד ירושלמי שתנא טען לרבי עקיבא, שהיה גדול התנאים, בצורה בוטה, אתה טועה: תענית פרק ד' ה"ה: "דרך כוזבא מיעקב רבי עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר דין הוא מלכא משיחא אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא עקיבה יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא". {תרגום הארמית מן המילה "כד" – כשהיה רואה את בר כוכבא, היה אומר זה הוא המלך המשיח.} אפילו הסנהדרין יכולה לטעות. שני פרקים הראשונים במסכת הוריות עוסקים בענין זה. על הרמב"ם נאמר, 'ממשה עד משה לא קם כמשה'. בכל זאת קמו מחכמי ישראל ואמרו שהרמב"ם טעה. (יעויין שו"ת הריב"ש מ"ה וכן שו"ת יכין ובועז חלק א סימן קל"ד דבור המתחיל "ומה שהקשית". וכן בשו"ע יו"ד קע"ט בפירוש הגר"א ס"ק [י"ג]). כך גם מצאנו בדברי רבנו סעדיה גאון יעויין אוצר הגאונים חלק התשובות גיטין ס"ח: שאין אנו חייבים לקבל דעת חז"ל בעניני טבע ורפואה רק אם הדבר מקובל גם כן על פי ידיעותינו. כך גם מצינו בדברי רבי אברהם בן הרמב"ם – מאמר על דרשות חז"ל דריש ספר עין יעקב ד"ה "דע כי אתה" כנראה שהטעות היא היתרון הגדול של הבריאה. יש כאן פרדוקס, אסור לך לטעות אבל יכולתך לטעות היא הנותנת ערך למעשיך והשקפותיך. הרבה מן התרופות אמצאות תגליות וכיו"ב נבעו מטעויות. שרידות של מיני החיים השונים על פני האדמה ייתכן והיא מותנית באפשרות שתהיינה טעויות בשכפול התאים. הוא הדין בטעויות חז"ל. הטעויות הללו חיוניות להתפתחותה של השקפת העולם היהודית והצלחתה להסתגל למציאויות התרבותיות המגוונות על מנת לבלוע אותן לעכל אותן ולהפכן לעניין אלוקי. דעה של תנא/אמורא הנאמרת במקום ובזמן פלוני יכול שתהיה דחויה כליל ואילו במקום ובזמן אחר ייתכן שתהיה בעלת תוקף. אמנם הרמח"ל ב"מסילת ישרים" כ' אומר שהלכה כבית הלל לעולם, אולם, מסורת בידינו (מבית מדרשם של המקובלים והחסידים תלמידיהם) - הלכה כבית הלל ולעתיד לבוא תהיה הלכה כבית שמאי ("ויקהל משה" לר' משה גראף תנ"ט מה.) מה שנראה היום כבלתי אפשרי, כמו לדוגמה עכבר שחציו אדמה. ייתכן ובעוד 50 שנים יהיה אפשרי. או אז יתברר שהדברים שנאמרו בעניין יהפכו להיות מאוד שייכים ועניניים. מסתבר שזו הסברה של מאמר חז"ל (ברכות דף לד עמוד ב): "דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין - צדיקים גמורים אינם עומדין" היינו הטעות המתוקנת שחווה בעל תשובה עושתהו לפי השקפה זו כעדיף על מי שלא חטא כלל. (מתוך קונטרסי תשובות ל"דעת אמת").

 

[masorti]

כלומר: יתכן שבגמרא יש הלכות שגויות.

 

[saar7650]

נכון.

פסיקת הלכה על בסיס של טעות הינה ישות מוכרת בכל מערכת חברתית. יש מקרים משפטיים שבעולם עורכי הדין של כל מדינה מקובל לחשוב שבית המשפט העליון שלה טעה. עם כל זה, הרי כל בית משפט בערכאה נמוכה יותר חייב לקבל הלאה את הכרעת הטעות של בית המשפט העליון של אותה חברה עד שהכרעה זו תתוקן על ידי בית המשפט העליון בעצמו (ולו גם בהרכב אחר). כך זה גם בחברה התורנית. זאת הסיבה לכן שאפילו ה"משנה ברורה" יקבל לצורך ההכרעה ההלכתית שלו את הדבר הזה שמקובל היום כטעות. מבחינה זו אכן אנו שבויים במערכת הכרעות המצפה לעיון מחדש על ידי הסנהדרין שאנו מצפים שתתכונן במהרה בימינו ותדון ותבחן זאת מחדש. יש להעריך שתקום סנהדרין כשצבור שומרי התורה ישכיל להתאחד, אולי עוד לפני שיהיה רוב בארץ הקודש. עד אז אין לנו רשות כציבור מאורגן אחראי לסור מהכרעות שנתקנו בהליכים תקינים. עוד תשובות לשאלת, תוכל למצוא בתשובות לקונטרסי דעת 'אמת'.

 

[masorti]

ואללה ניסוח מצוין. השאלה היא...

האם החרדים יסכימו איתך. למיטב ידיעתי התפישה החרדית גורסת בדיוק את ההיפך ממה שטענת, וטוענת שלא יעלה על הדעת שאפילו הלכה אחת בגמרא היא שגויה.

 

[saar7650]

הניסוח לא שלי! תופתע לדעת-

שהניסוח הוא של אנשים חרדים! רבנים חרדים. אותם רבנים שענו תשובות לשאלות אנשי דעת 'אמת' הם אלו שאמרו את מה שציטטתי. הגמרא עצמה מעידה על טעויות חז"ל בחלק מההלכות.