האם יש מקום לתבוע בעלות על פטנט?

[אישה נאמנה 37]

האם יש מקום לתבוע בעלות על פטנט?

בן משפחה שלי ניסה לגייס משקיעים וגיבה את ההמצאה שלו בנוסח הבא
(בין 2007-2008 הניסוח היותר מתקדם נוצר ב2008) עוד הרבה לפני השירות של סלקום.
נשאלת השאלה אם יש לו הוכחת גיבוי בתיבת המייל שלו שנשלח למשקיעים והם יכולים לאשר
(וגם איש טכני) ניתן יהיה לטעון לבעלות על הפטנט או הרעיון.
לא ברור לי מה ההבדל בין השתיים. במידה וסלקום לצורך העניין לא רשמו פטנט
תהיה עדין עילה לתביעה? יש עילה כלשהי לתביעת בעלות? תביעה בגין קניין רוחני תקנה איזה שהן זכויות?

זה ציטוט מתיבת המייל שלו במסגרת פניה למשקיעים. (סליחה מראש על האורך)

"הרקע לאמצאה:

עד היום אנחנו מזמינים מונית דרך הפלאפון והטלפון
אך מה קורה אם אנחנו באיזור לא מוכר (עיר אחרת) והשעה לא קונבציונלית?
איך אנחנו יכולים להשיג נותן שירות? נניח שאנחנו קצרים בתקציב
ומעוניינים להשתמש לדעת איך להגיע אל היעד בתחבורה זולה יותר (אוטובוס, או רכבת במקום טיסה)

הפיתרון:
האמצאה הבאה מזהה רשתות איזוריות של נותני שירות לפי האיזור בו אתה נמצא
למשל , חברות מוניות, אוטובוסים, רכבות ושדות תעופה
יהיו זמינים לפי זיהוי טווח האנטנות (או ג'י פי אס) ויתעדכנו בצורה הזאת
למשל, אם אני נמצא בקצרין בצומת ווסט, ואני בכלל אילתי, דרושה לי מונית
הרשת מזהה(אנטנות/ג'י פי אס) עבורי, תחנות המוניות זמינות שזמינות מתעדכנות לפי טווח האנטנות והאיזור.
מהרשימה אני יכול לחייג לכל אחת מהחברות הזמינות
אותו כנ"ל לגבי אוטובוסים , רכבות וכו' .

כשלעצמו זה שירות מהפכני, אבל יש המשך.

מחשבון (יועץ דרך) : אני רוצה להגיע מהנקודה הזאת (אילת) לקיבוץ אילות.
עם ציון נקודת היעד (שיכולה להיות גם כתובת מדוייקת, או רחוב)
המערכת מראה לי את הדרכים בהם אני יכול להגיע וטווח עלויות.

חישוב : ערך חיפוש "קיבוץ אילות"
מונית : קיבוץ אילות , סכום 16-18 ש"ח זמן הגעה 7.34 דקות(מרגע העליה לרכב)
אוטובוס: קיבוץ אילות 5.4 ש"ח - קו 841 , זמן הגעה 15-19 דקות (מרגע העליה לרכב)
(מידע על מיקום התחנה הקרובה יתקבל במקביל)
רכבת לא זמין
מטוס לא זמין

זה בגרסא הפשוטה, המערכת ליעדים רחוקים יותר , תוכל לציין דרכים שונות
לפי שיקולים כלכליים, או שיקולי זמן להגיע ליעד (לרוב באותה תוצאת רשימות)
שיכולות לכלול מספר שימושים בכלי תחבורה למשל מונית ורכבת, או אוטובוס
ומעבורת.
בהתאם לדרישה של הלקוח, השירות עשוי להיות מאוד יעיל בארה"ב למשל
מקומות בהם האמריקאים עצמם, הרבה פעמים מוצאים את עצמם כתיירים.
ולא מתמצאים, אם האיזורים הם מבודדים (כמו נוואדה זה עשוי להיות אפילו חיוני יותר)

משם התפתח הנושא עם דגשים למוניות כי מדובר בשירות איסוף
(אפילו דרך לחצן ייעודי במכשיר ) אתה יכול לחייג ממה שהרשימה איתרה לך לפי האיזור בו אתה שוהה
אתה גם יכול להזמין מונית ולקבל אישור להזמנה שלח לפי המונית הקרובה ביותר בטווח.
(כשהנהג מאשר מהאפליקציה שלו, אתה מקבל הודעה על אישור הזמנה, מה שמצריך כמו שאמרתי קודם לכן
מכשיר ג'י פי אס , או פלאפון מתקדם)

עבורך הזמנת מונית לפי ג'י פי אס, היא מהירה ויעילה, עבור נהג המונית ההזמנה נקלטת במכשיר
והוא אפילו על אפליקצית המכשיר שלו עצמה, מה שמאפשר לו גם להגיע אליך במהירות.
(ישנן חבילות אס אם אס שעשויות להפוך את השירות לזול משיחת פלאפון
ומהיר יותר)

אפשר במקביל לאפשר מנוע חיפוש לנותני שירות פופולרים, דרך הפלאפון
כשהסניף הקרוב ביותר יופיע קודם (לפי איבחון מיקומך באמצעים שתיארתי קודם לכן)
למשל מקדונלס, (מערכת חיפוש אלמינטיבית כמו שיש בויסטה)
הכתובת מובנת לחיצה נוספת תאפשר לך מתפריט תאפשר לך לדעת איך להגיע אל הסניף
(מה שהמחשבון שתיארנו קודם יעשה עם הכתובת המובנת)
ויתקבלו כל האפשרויות להגיע לפי פרמטרים של זמן/תקציב/זמינות וכו'.
(אפשר יהיה לגבות כסף גם מהמפרסמים שיכנסו לשירות)"

תודה על הקריאה

 

[John the Savage]

אני אקצר כי אין לי זמן היום לתשובה ארוכה

לא

 

[עו~ד דורון זיסו]

תביעת בעלות על פטנט

זה לא רק שאת לא מבינה מה ההבדל בין רעיון ופטנט אלא את לא מבינה מהו רעיון ומהו פטנט.
א. רעיון: (אני מצטט מוויקיפדיה)
למושג "רעיון" ישנן שתי הגדרות:
1.קטע מחשבה מקורי הצץ בתודעתו של יצור חי. יכולת טובה להפקת רעיונות נקראת יצירתיות.
2.עיקרה של תורה מסוימת או של תוכנית עבודה מסוימת (תורות ותוכניות עשויות להכיל מספר רעיונות מרכזיים).
ב. פטנט (
פטנט הוא זכות שימוש בלעדית (מונופול) הניתנת על ידי המדינה לבעל המצאה לשימוש בהמצאתו לזמן קצוב (20 שנה בישראל‏), בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי. כדי לקבל פטנט על ההמצאה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות המטפלת בכך באותה מדינה שבדרך כלל נקראת רשם הפטנטים.
כעיקרון, רעיונות הם נחלת הכלל, כלומר לא משנה מי חשב קודם על מה, לאף אחד אין שום סוג של זכות ברעיונות, אך ניתן לנסות להגן על רעיונות בשיטות שונות. אחת הדרכים היא לשמור את הרעיון בסוד, ולהגן עליו בהסכמים כדי להפכו ל"סוד מסחרי" ואולם, אין שום אפשרות שמשהו שפורסם יהווה נושא לסוד מסחרי מהסיבה הפשוטה שהוא כבר איננו סוד.
בנוסף, אין להוגה הרעיון שום ביטחון שאדם אחר או אנשים אחרים לא יחשבו באופן עצמאי ולא יהגו את אותו הרעיון או רעיון דומה או רעיון עוד יותר מוצלח.
אם הרעיון יכול להתגבש ביצירה, אזי הוגה הרעיון יכול ליצור יצירה ויצירה זו (יצירה ספרוטית, מוזיקלית, קולנועית, וכד'9 תהיה מוגנת בזכויות יוצרים, אך לא הרעיונות הכלולים בה.
אם הרעיון או קבוצה של רעיונות מהווים אמצאה כשירת פטנט, והוא רוצה להגן על ההמצאה שלו ולקבל בה פטנט, עליו להגיש בקשה לפטנט כמה שיותר מהר, כמובן לאחר שבדק שלא הוגשה כבר בקשה זהה או דומה או שלא ניתן פטנט למישהו אחר.
פטנט ניתן על המצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור המשמשים בתעשייה. הזכות לפטנט לא חלה על תגלית, כגון גילוי זן חדש של בעלי חיים, רעיון שיווקי (להבדיל מ"שיטת מסחר" עליה ניתן לקבל פטנט במדינות מסוימות), תאוריה מדעית, וברוב המדינות - אף לא על תוכנת מחשב (זו מוגנת מכוח זכות יוצרים).
ליתר פירוט, ראי חוק הפטנטים תשנ"ז - 1967.
במיוחד פרק ב':

פרק ב': כשירות לפטנט

זכות לבקש פטנט

2. בעל אמצאה כשירת פטנט זכאי לבקש, לפי הוראות חוק זה, שיינתן לו פטנט עליה.

אמצאה כשירת פטנט – מהי?
[תיקון: תש"ס]

3. אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.

אמצאה חדשה – מהי?

4. אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.

התקדמות המצאתית – מהי?

5. התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.

פרסומים שאינם פוגעים בזכות בעל אמצאה
[תיקון: תשס"ב]

6. זכותו של בעל אמצאה לקבלת פטנט לא תיפגע על ידי פרסום כאמור בסעיף 4 אם –

(1) הוכח שהחומר שנתפרסם הושג מבעל האמצאה או ממי שקדם לו בזכות בעלות ונתפרסם שלא בהסכמתו, ובקשת הפטנט הוגשה זמן סביר לאחר שנודע למבקש דבר הפרסום;

(2)
(א) הפרסום היה על ידי בעל האמצאה, או ממי שקדם לו בזכות בעלות, באחת הדרכים האלה:

(I) הצגה בתערוכה תעשייתית או חקלאית בישראל או בתערוכה מוכרת באחת מהמדינות החברות שעליהן הגיעה לרשם הודעה רשמית לפני פתיחתן;

(II) פרסום התיאור של האמצאה בזמן תערוכה כאמור;

(III) שימוש באמצאה לצורך התערוכה ובמקום התערוכה;

(ב) הפרסום היה בדרך שימוש באמצאה, אף שלא בהסכמת בעליה, בזמן התערוכה, במקום התערוכה או מחוצה לה;
ובלבד שהוגשה בקשת הפטנט תוך ששה חדשים לאחר פתיחת התערוכה;

(3) הפרסום היה בהרצאת הממציא בפני אגודה מדעית או בפרסום ההרצאה בכתבים רשמיים של האגודה, ובלבד שהגיעה לרשם הודעה על ההרצאה לפני שהורצתה ובקשת הפטנט הוגשה תוך ששה חדשים לאחר הפרסום.

סייג למתן פטנטים

7. על אף האמור בסעיף 2 לא יוענק פטנט על –

(1) תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם;

(2) זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע.

הפטנט לאמצאה אחת

8. פטנט יינתן על אמצאה אחת בלבד.

כל הקודם זוכה

9. נתבקש פטנט על אמצאה אחת על ידי יותר ממבקש אחד, יינתן הפטנט עליה למי שביקש אותו קודם כדין.

דין קדימה
[תיקון: תשנ"ה, תש"ס, תשס"ב]

10. (א) הגיש בעל אמצאה בקשת פטנט בישראל על אמצאה שכבר הגיש עליה, הוא או מי שקדם לו בזכות בעלות, בקשה קודמת לפטנט במדינה חברה (להלן – בקשה קודמת) רשאי הוא לדרוש כי לענין הסעיפים 5, 4 ו-9 יראו את תאריך הבקשה הקודמת, ואם הוגשו יותר מבקשה קודמת אחת לאותו ענין – לאחר המועד שבו הוגשה המוקדמת שביניהן; כתאריך הבקשה שהוגשה בישראל (להלן – דין קדימה), אם נתמלאו כל אלה:

(1) הבקשה בישראל הוגשה תוך שנים עשר חודש לאחר הגשת הבקשה הקודמת;

(2) דרישת דין הקדימה הוגשה לא יאוחר מחדשיים לאחר הגשת הבקשה בישראל;

(3) הוגשו לרשם, במועד שנקבע בתקנות, העתק הפירוט שהוגש עם הבקשה הקודמת, והשרטוטים שנלוו לו, והפירוט מאושר בידי רשות מוסמכת במדינת האיגוד שאליה הוגשה הבקשה הקודמת;

(4) נראה לרשם לכאורה, כי האמצאה המתוארת בבקשה הקודמת והאמצאה שעליה מבוקש פטנט בישראל – שוות בעיקרן.

(ב) היתה הדרישה לדין קדימה מבוססת על יותר מבקשה קודמת אחת, ונתבע דין קדימה על סמך כל אחת מאותן הבקשות, יחולו הוראות סעיף קטן (א) לגבי כל חלק וחלק של האמצאה לפי תאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר המתייחסת לאותו חלק.

(ג) היתה הדרישה לדין קדימה מבוססת על חלק מבקשה קודמת אחת, יחולו הוראות סעיף קטן (א) כאילו נתבע בחוץ לארץ אותו חלק בבקשה קודמת נפרדת.

(ד) מותר לדרוש דין קדימה לגבי חלק מבקשה לפטנט, ומשנעשה כן, יחולו הוראות סעיף קטן (א) לגבי אותו חלק בלבד.

עכשיו בתקוווה שאת מתחילה להבין על מה אנחנו מדברים, את כבר אמורה להבין שצריך לבדוק אם לקרוב שלך יש בכלל אמצאה כשירת פטנט, או שמדובר על תוכנה שבינתיים ניתנת להגנה על ידי זכויות יוצרים (למרות שרשם הפטנטים החדש הוציא הנחיה שמתירה הגשת בקשות לפטנטים גם בתוכנה).
כמו כן, צריך לבדוק, בהנחה שאכן יש לו אמצאה, האם מדובר על אמצאה כשירה לפטנט (כנראה שלא כי לפי מה שאת מספרת, האמצאה כבר פורסמה ואפילו משווקת לציבור)
השאלה הנוספת היא איך המתחרה הגיע לאותה אמצאה והאם הגיש בקשה לפטנט או הגן עליה בצורה אחרת.
ברור שישנת שאלות נוספות ולקבלת תשובות מדוייקות, מומלץ לפנות לעורך פטנטים או לעורך דין המתמחה בקניין רוחני ובפטנטים בפרט.

 

[אישה נאמנה 37]

השאלה אם הוא רשם עליה פטנט

ולקרוב המשפחה שלי יש את המיילים שבהם הוא ניסה לגייס משקיעים לרעיון
(לטענתו יש לו יותר מ20 משקיעים שהוא פנה אליהם)
ב2007-8 המתארים את הרעיון בצורה פרטנית. האם משפטית
ניתן יהיה לתבוע כי ה"ניסוח" שיש בידי הבחור זכאי בפטנט מבחינת התיאור?
זאת אומרת אם למשל GET A TAXI רשם פטנט על האפליקציה
ואותו קרוב המשפחה תיאר את אותה תוכנה עם אותן אופציות
באופן מהותי כפי שמתואר מעלה. הזכאות של הפטנט תישאר שלו?

אני מחפשת יותר תשובה נחרצת של כן ולא. אני חושבת שאם הם רשמו פטנט אם יותר בבעיה מאשר אם הם לא רשמו פטנט ? או שזה לא חשוב.
מעניין אותי יותר בשורה התחתונה.

קראתי בעיון תודה על הציטוטים שהבאת!

 

[עו~ד דורון זיסו]

לא כל מה שאת מחפשת מוצע כאן בפורום.הפורום אינו תחליף ליעוץ משפטי פרטני.
כללי הפורום בכלל אוסרים התייחסות לחברות פעילות ואת חוזרת ומתייחסת לחברה פעילה.
א. אני לא יודע מה יש "להם",
ב. אני לא יודע מה יש לו.
ג. גם אם הייתי יודע, לא הייתי יכול לענות בפורום. תשובות מוסמכות ובאחריות מקצועית על יסוד עובדות ניתן לקבל ביעוץ פרטני.
כל הדיון הזה הופך ללא רציני ואני שוב אשתמש בדימוי. זה בערך כמו שתלכי לפורום מכוניות ותגידי שקרוב משפחה שלך סיפר לך שהמנוע במכונית שלו מרעיש, ותשאלי האם זה אומר שהמנוע הרוס.

 

[John the Savage]

אני נתתי לך תשובה נחרצת, אבל לא מנומקת

דורון נתן לך תשובה מנומקת, אבל לא נחרצת.

תערבבי את שתי התשובות ביחד, תנערי היטב, ותקבלי את מה שאת מחפשת.

 

[אישה נאמנה 37]

חחחחחחחחחחחחחח שנון

 

[עו~ד דורון זיסו]

אגב

הכותרת שלך היא "תביעת בעלות על פטנט" שזה הליך שבכלל לא קיים, משתמע מזה שצד שלישי רשם פטנט ואת רוצה לפנות לבית משפט ולתבוע שהפטנט הוא לא של מי שרשום כבעליו, אלא שלך.
כאשר אדם סבור שיש לו אמצאה כשירת פטנט, הוא מגיש בקשה לרישום פטנט חדש וזה הליך שמתנהל
אצל רשם הפטנטים. בתוך בקשת הפטנט ישנו פרק שנקרא "תביעות" שמפרט את אותם פרטים עליהם מבקש המבקש לקבל הגנה פטנטית.

 

[אישה נאמנה 37]

בקיצור הבחור לא כתב פטנט ולכן הוא לא יכול

לתבוע בעלות על האפליקציה או על השימוש בה למרות שהוא כתב את הנוסח הלא מלא
(לא כולל תביעות) וע"פ אני מניחה שהוא לא יכול לטעון לבעלות על פטנט כי הוא לא כתב כזה.
גם אם ניסח זאת חלקית.
אני צודקת? נדמה לי שכן
תודה לכולם!

 

[עו~ד דורון זיסו]

בקיצור: לא הבנת

 

[אישה נאמנה 37]

לא הבנתי אבל אני צודקת

 

[עו~ד דורון זיסו]

אי אפשר לדעת

כי מכל הדיון עדיין אי אפשר להבין האם הקרוב שלך בכלל המציא המצאה כשירת פטנט או שיצר תוכנה שיכולה להיות מוגנת בזכויות יוצרים. גם אי אפשר לדעת מה "המתחרה" עשה ואם פעל להגנה על קניין רוחני.
בנוסף, ישנה הבעיה שהמצאה כשירת פטנט, ברגע ש"נפתחת" כלומר מתפרסמת מבלי שהוגשה עליה בקשה לפטנט, חלה להיות כשירת פטנט, גם אם קודם היתה כשירה.
היות והמצב העובדתי לא ידוע לי, אין לי כל אפשרות להעריך אם את צודקת או לא.