האם יש סיכוי לתרבות ברעננה ?

[שושן פרא]

האם יש סיכוי לתרבות ברעננה ?

לפעמים קורה שיש לי ערב פנוי, לפעמים קורה שיש לי אורחים ואני רוצה לקחת אותם למקום שמתקיימת בו פעילות תרבותית נינוחה. בית קפה שמנגנים בו ג'ז, חנות ספרים שיש בה פעם בשבוע מפגש עם יוצר, תיאטרון חובבים שמופיע מדי שבוע. תחושתי היא, שחוץ מאשר בתי הקולנוע "סינמה פארק", אין מקומות כאלה ברעננה. נכון, יש "יד לבנים" ויש "המרכז לאמנויות הבמה" ויש "המרכז למוסיקה", אבל אלה, תסלחו לי, מזכירים יותר מועדון לחבר בקיבוץ, או מתנ"ס בפריפריה, מאשר מוקד של עשייה תרבותית עירונית ערה.

ואני שואל, האם בכלל יש סיכוי שמשהו כזה יקרה ברעננה, אם יש לזה ביקוש. אולי רוב האנשים מעדיפים בכלל להישאר בבית בערבים ולצפות בטלביזיה, ולקחת את האורחים שלהם רק לכמה מקומות שבהם אוכלים תוך צפייה בטלביזיה. אולי משום כך נסגרו מקומות כמו "האוזן השלישית" ו"בוק שופ דינה".

וזה דווקא לא קשור לבחירות המקומיות, אני לא רואה איך העירייה והעומד בראשה יכולים לעשות משהו בנדון.
אם העגל לא רוצה לינוק, מה זה משנה מי הרפתן.

 

[נינה לי]

אם היה מקום ראוי לשמו, הוא היה מושך

גם אנשים מחוץ לרעננה. ולרשימה שלך אשר להוסיף גם מזיאון עם תערוכות קבועות ומתחלפות.
את השאלה הזו יש להפנות אל מר שהיו ממונים על נושא התרבות ברעננה במשך שנים רבות ועד לפני כשנה. מדוע הם לא טרחו להעלות יוזמות כאלה? למרבה הצער, המפלגה חסרת העכבות שמקוששת כעת קולות בהלהטת היצרים ותחת השקר 'רעננה חופשית', הא מפלגה שעניינה היחיד הוא מלחמה בנושאי דת ודתיים.
ובעצם - היתה יוזמה של נציגה שי אבן שרצה ליבא לעיר את מצעד הגאווה. כמה טוב שבסופו של דבר התקבלה הצעתו של חופרי, והתנועה הסתפקה בחלוקת עלונים בלבוש מלא בחניון במרכז העיר.

 

[שושן פרא]

מסופקני

מניתי שמות שני מקומות שהיו בהחלט ראויים לשמם, ולא החזיקו מעמד.
לו קיבלת לידייך את תיק התרבות בעירייה, מה היית עושה כדי שיחזיקו מעמד ?
אודה ולא אבוש, שאין לי שום רעיון איך להוציא את הרעננים מהבתים.

ואגב, אם כבר מוכרחים לדבר גם בשרשור הזה על הבחירות, דומני ששלושת המועמדים אומרים את אותו הדבר במה שנוגע לתרבות: "תבוא פעם לאיזור התעשיה בסוף השבוע, יש מלא צעירים, גם מחוץ לרעננהאי אפשר להכניס סיכה". באמת שמחה גדולה, שהצלחנו לדחוק את כל העוברים והשבים עם החצ'קונים לאיזור התעשיה.

 

[gabiskon]

יש לזה שני צדדים

זה יהפוך את העיר לעמוסה הרבה יותר. כרגע הרעננים כנראה יוצאים לערים אחרות...

 

[שושן פרא]

השאלה מה רוצים, עיר או פרבר שינה.

מה אתה, למשל, היית רוצה ?

 

[gabiskon]

אני הייתי רוצה עיר עם אפשרויות בילוי

אבל לא כזו שמתחרה בתל אביב.

 

[שושן פרא]

השאלה, אם אין אמצע

ומה אפשר לעשות כדי שרעננה תתקדם מהמקום של פרבר שינה שיש לו איזור תעשיה.

 

[נינה לי]

אפשר אולי להתחיל עם בית קפה שמארח ערבי מוזיקה

אם בית הקפה נעים, והמוזיקה אותנטית ו"שווה", אנשים יגיעו לשם.
אגב, אם המרכז הבין תחומי היה מגיע לרעננה, סביר להניח שהאוכלוסיה הצעירה צורכת התרבות, היתה מושכת יוזמות ויזמים בתחום הזה.

 

[שושן פרא]

דווקא האוכלוסיה המבוגרת צורכת יותר תרבות.

יש לה זמן פנוי, יש לה יותר הכנסה פנויה.
בכל ביקור שלי בקולנוע "פארק", אני שם לב לגיל הממוצע הגבוה.
רק חבל שאין בענף בתי הקפה יזמים כמו רשת "סרטי לב" בענף הקולנוע.

 

[מאליו יובן]

יש גם את האמפיפארק

אבל אתה מחפש משהו קטן ואינטימי יותר.
מפגשים עם סופרים יש לפעמים בספריה, יש גם הרצאות וחוגים למבוגרים.

בסופו של דבר אני מסכים איתך, אם העגל לא רוצה לינוק לא יעזרו הפרות.

 

[שושן פרא]

לאו דווקא קטן ואינטימי

אלא משהו שזמין בכל ימות השבוע (נו, בסדר, לא בשבת),
לא משהו שצריך לסמן ביומן ולקנות כרטיס כמה שבועות מראש.

אולי כשיקום סוף סוף המלון המיוחל ברעננה, ייפול למישהו האסימון, שתיירים מחפשים מקום נחמד לצאת אליו בערב, ולא רק בשביל לאכול פלאפל או שווארמה.

 

[מאליו יובן]

אני לא הייתי סומך על המלון

בעיקר מכיון שהתיירים שיגיעו לרעננה הם תיירים עסקיים ותיירי אירועים משפחתיים.

נראה לי שמה שצריך זה בעיקר יזמה.
אני רואה בקהילה הדתית הרבה מאוד יזמות מקומיות לשיעורים בנושאים שונים למבוגרים שמגיעים מלמטה ומצטרפים אליהם גם אורחים מבחוץ.

אם חובבי הג'אז למשל יארגנו לעצמם אירועים בבתי קפה, נראה לי שכולם יצאו נשכרים.
אם אתה רוצה להרים יזמה כזאת, פנה למישהו שנמצא בתחום (ידידתנו גנגי למשל) ונסה לברר מה אפשר לעשות כדי לארגן להקת ג'אז, תתאם עם בית קפה.
אני מבטיח להגיע (בהתחשב במגבלות כמובן).

 

[שושן פרא]

תיירים עסקיים אינם צרכני תרבות ?

מלהיפך, איש עסקים או מומחה טכני שמעביר את היום בעבודה מאומצת הוא בדיוק מי שירצה להתאוורר קצת בערב, לראות בני אדם, לשמוע מוסיקה. הרי אין לו אשה וילדים לחזור אליהם בערב.

איני רואה דמיון בין שיעורי תורה לבין פעילות תרבותית עירונית. לשיעורי תורה לא צריך רישיונות מיוחדים, לא נדרשת תנועת לקוחות מינימלית כדי להחזיר את ההשקעה, ולמיטב הבנתי, כסף לא מחליף ידיים ולא נדרש ניהול ספרים.

וכמו שכתבתי, היו יוזמות, והן נכשלו.

תמהני אם ההיענות המועטה לדיון הזה אינה מהווה תשובה לשאלה שבה פתחתי אותו.