האם יש פה עוד מישהי מטורללת כמוני?
אוף!! אני ממש ממש לא טובה בלאפשר לאנשים לעזור לי. קשה לי לסמוך על אנשים שיעשו את העבודה טוב כמוני, קשה לי לעשות עבודות משותפות עם סטודנטים אחרים קשה לי לתת לבעלי לעזור לי עם מתן
והכי טיפשי (אולי) קשה לי לקחת מבעלי כסף. נכון נכון נכון הכסף הוא "שלנו" אבל הוא מרוויח פי 3 ממני (ובנוסף האוטו והפלאפון על חשבון הצבא), אני עכשיו ירדתי לחצי משרה ואני מרוויחה 4000 ש"ח וכמובן לא מצליחה לחיות מזה (אחרי כל התשלומים של הבית,כולל הפלאפון והאוטו שלי, הקניות בסופר, דלק, קניות למתן והנה המשכורת נגמרה עוד לפני שהצלחתי לקנות סנדוויץ'). בעלי כועס עלי ואומר שהכסף בחשבון שלו (יש לנו חשבונות נפרדים) הוא שלנו ושאני אקח פסק זמן בשנה הזאת כדי לכתוב הצעת מחקר ולקבל מלגות טובות שנה הבאה. שזו השקעה לעתיד וכד'. אני יודעת שהוא צודק אבל זה ממש ממש קשה לי! נורא חשוב לי להיות עצמאית, להרגיש שגם אם לא הייתה לי שום עזרה מאף אחד הייתי יכולה להצליח להיות האישה המושלמת. הסטודנטית המצטיינת, העובדת המצטיינת, המפרנסת, ואמא מעולה והכל בכוחות עצמי בלי עזרה מאף אחד. נו זה לא דפוק?? ואני לא מצליחה לצאת מזה אני כל הזמן משכנעת את עצמי שאני צריכה להנות מזה שאמא שלי עוזרת לי עם מתן ושבעלי מרוויח משכורת טובה, אבל אני מרגישה שאני צריכה כל הזמן להוכיח לעצמי ולכולם שאני יכולה לבד. קצת ילדותי לא? מה עושים?? אני צודקת? אני טועה? מה??
אוף!! אני ממש ממש לא טובה בלאפשר לאנשים לעזור לי. קשה לי לסמוך על אנשים שיעשו את העבודה טוב כמוני, קשה לי לעשות עבודות משותפות עם סטודנטים אחרים קשה לי לתת לבעלי לעזור לי עם מתן
