האם יש תחליף אמיתי למערכת החינוך?

[shmulik1234]

האם יש תחליף אמיתי למערכת החינוך?

האם יש אלטרנטיבה מערכתית למערכת החינוך הרגילה? כזו שבה ילמדו כל תלמידי ישראל? כפי שראיתי פה בפורום החינוך הביתי מהווה אלטרנטיבה טובה עבור הורים מסוימים שחינוך ילדהים חשוב להם והם יכולים להרשות לפחות לאחד מהם לא לעבוד כלל (או לפחות במשרה חלקית), אך ברור שהפתרון הזה לא מתאים לכולם, לא להורים ששניהם מנכ"לים בחברות ענק, שמבחינתם מעבר לחינוך ביתי משמעו סוף הקריירה, וגם לא להורים ששניהם פועלים במפעלים ומקבלים שכר מינימום, שמבחינתם מעבר לחינוך ביתי משמעו סוף הקיום בכבוד. וכמובן שלהכריח אנשים לעסוק בחינוך ביתי יכול לגרום לנזקים הגדולים אף משליחת ילדים למערכת החינוך הקיימת. עוד אלטרנטיבה שראיתי פה בפורום היא רעיון בית הספר הדמוקרטי. בנוסף לבעיות של כך שתלמידים בוחרים את המערכת שלהם ולכן ישנה סבירות מסוימת שהם יצאו ללא ידע אלמנטרי שצריך להיות לכל אדם בלי קשר למקצועו (היסטוריה של המדינה, הכרת סופרים חשובים, ידע אלמנטרי בחשבון וכו'), בעוד שמערכת החינוך הרגילה לפחות מנסה להעביר לתלמידיה את הידע הזה, וכן העובדה שבית הספר הדמוקרטי לא מכין לחיים, כי לצערנו הרב רובנו איננו בוחרים מה לעשות בכל שלב בחיינו, בטח שלא בצבא שאליו אנו מגיעים מיד לאחר התיכון וגם במקרים רבים לא בעבודה שלנו מאוחר יותר (לא כולם עצמאים בעולמנו, ולכל אחד יש בוס שכל תפקידו הוא לממר לו את החיים). והעובדה הבעייתית ביותר היא שנכון להיום שבבתי הספר הדמוקרטיים עובדים מורים שעושים את תפקידם מתוך אידיאולוגיה, ולכן הוא זוכה להצלחה מסוימת אך אני חושב ששליחת מורים שהגיעו מתוך הכרח (כמו שהם מגיעים היום לבתי הספר הרגילים) לבית הספר הדמוקרטי עלולה לגרום נזק גדול מאוד לתלמידים, גדול אך מזה שאותם המורים היו גורמים בבית הספר הרגיל. לסיכום, מערכת החינוך הישראלית היא גרועה ואין על כך וויכוח, אך האם יש לה תחליף מערכתי אליו יהיו שותפים כל ילדי ישראל? או שמא האפשרות היחידה היא לבצע רפורמות במערכת הרגילה? אשמח לשמוע הערות והארות.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

שאלות

האם כל מי שלומדים במערכת המסודרת מקבלים את כל מה שלדעתך החלופה מפספסת? האם המערכת הרגילה באמת מכינה את הילד לחיים? או שמא היא מכינה אותו להיות חייל טוב ואח"כ שכיר טוב? מה באמת צריכים הילדים ללמוד? מי באמת יודע? וכמובן, למה אתה חושב ככה?

 

[עדו בן צבי1]

אלטרנטיבה להכללות. זו הנקודה.

אין כאן כוונה לשלוח את כל ילדי ישראל לאותה מערכת. הכוונה היא להפסיק לאנוס על כולם את אותה השיטה. כשמכריחים את כל המורים, התלמידים וההורים לעשות הכל באותה דרך, השיטה תיכשל בלי קשר לשמה ולמהותה. נכון שבפורום מוצג בעיקר החינוך הביתי והדמוקרטי אבל במילון ובחומר הנלווה נאחר תגלה שיש עוד הרבה דרכים לחנך. אני למשל למדתי ב'לימודיה'. (שני הורים שהם נמכ''לים של חברות ענק שולחים ודאי את ילדיהם לפנימיה פרטית יוקרתית בחו''ל). בכל מקרה, יש להתאים לכל תלמיד, מורה ומפשחה את מה שטוב להם והאמן לי שגם המערכת הממלכתית תיראה טוב יותר אם ילמדו בה מתוך בחירה.

 

[shmulik1234]

תגובות ותהיות

ראשית לגבי שאלותיה של נאוה: ברור שלא כל מי שלומד במערכת החינוך הרגילה מקבל את כל מה שהחלופה מפספסת, אבל לפחות מערכת החינוך הרגילה מנסה לתת את הדברים האלה, לפי מה שאני רואה במקרים רבים החלופה אפילו לא מנסה. לדוגמה, זה חשוב להגדרתו העצמית של האדם לדעת על ההיסטוריה של עם ישראל ועל נושאים כמו העלייה הראשונה, העלייה השנייה, התנועה הציונית, הקמת הקיבוצים, מושבי העובדים, עליות לאחר קום המדינה, עיירות פיתוח, פרשות מפורסמות כמו עסק הביש ואלטלנה, אישים חשובים וכו'. בעוד שמערכת החינוך הרגילה בפירוש מנסה להכיר את העובודת הללו לתלמיד (וברור שהוא לא יזכור כל פרט וכל תאריך, אבל הוא לפחות יהייה בעל ידע אלמנטרי בתחום או לכל הפחות יידע שהיו מאורעות כאלה), תלמיד שלומד לדוגמה בבית ספר דמוקרטי עלול כלל לא להחשף לנושאים אם לא יתעניין בהם, ואלה דברים שצריך לדעת גם אם הם לא מעניינים אותנו. כפי שאני רואה זאת, מערכת החינוך מכינה ילד לחיים מסוימים, או כפי שאמרת חיים של חייל טוב ושכיר טוב. אך אם נסתכל על האנשים סביבנו רובם נהיים חיילים אחרי התיכון ורובם המוחלט בשלב כלשהו בחייהם (ואצל רוב האנשים מדובר ברוב חייהם) הם עובדים בתור שכירים. העצמאים במשק הם רק מיעוט קטן, וגם רוב העצמאים היו בשלב זה או אחר בחייהם שכירים. כך שלדעתי בקטע הזה הרעיון של מערכת החינוך דווקא נכון ביסודו (הביצוע קצת פחות). מה באמת הילדים צריכים ללמוד? לדעתי יש דברים אלמנטריים שכל ילד צריך לדעת בתחומים מגוונים דוגמת היסטוריה (הצגתי דוגמה קודם לכן), ספרות, תנ"ך, לשון, מתמטיקה, אנגלית, מדעים וכו' אני לא מדבר על ידע ברמה עמוקה מדיי, אלא בידע שיאפשר לתלמיד להתבונן טוב יותר בעולם הסובב אותו. כשהוא רואה את מה שקורה במדינה בימים אלו הוא יוכל להבין באופן עקרוני מאיפה הכל התחיל, כשהוא קורא ספר שידע קצת גם על ספרות קלאסית ממנה מושפעים רוב הסופרים, כשהוא שומע על וויכוחים בין דתיים לחילונים ועל הוויכוח בנושא הר הבית שלפחות הוא יבין מה החרדים בכלל רוצים (שוב, באופן כללי) ומה חשיבות הר הבית, שידע לבצע חישובים פשוטים במכולת, שידע לתקשר בצורה בסיסית עם אנשים מחו"ל, ושיבין טיפה איך עובדים חוקי הטבע. הסיבה לכך שאני מאמין שכל אדם צריך לדעת את זה היא שלפני שהאדם בא לבחור בין ימין לשמאל, בין דת לחול ובין ללמוד פיסיקה או ספרות עברית עליו לדעת מה כל הדברים האלה. וזה מה שנותן לו את חופש הבחירה האמיתי. וכעת בתגובה לעדו: אני אכן חושב שלכל תלמיד מתאים סוג אחר של חינוך. אך מערכת חינוכית צריכה לתת תשובה לכל מקרה ולא לקפח שום תלמיד. כלומר, באופן עקרוני תלמיד שהוריו הם מהעשירון התחתון צריך לקבל פחות או יותר את אותה רמת החינוך כמו תלמיד שהוריו מהעשירון החמישי או השישי. הפתרון שאתה מציע הוא אכן טוב באופן תיאורטי אך קשה ליישום. כיצד ניתן לקבוע מה מתאים למי לפני שהוא בכלל השתלב במערכת כלשהי וכישוריו נמדדו בצורה זו או אחרת? כיצד ניתן לפקח על כך שהתלמידים באמת ילמדו בכל אחת מהמסגרות? כיצד ניתן למנוע מקרים שהורים יעדיפו ללמד בבית רק כדי לחסוך בעלויות? איך לקבוע מי לקבל ומי לא לקבל למוסדות להשכלה גבוהה? בהיעדר סטנדרט אחיד כיצד ניתן למנוע מקרים של בתי ספר שהמורים יבואו כדי לשתות קפה והתלמידים כדי לשחק כדורגל תחת מסווה של מוסד כזה או אחר? וכיצד לגרום לכך שהחינוך בצפון תל אביב יהייה זהה באיכותו לחינוך בעיירות פיתוח ובמגזר הערבי? במידה מסוימת, כאשר קשה לקבל אישור להקמת מוסדות חינוך חליפיים, באופן טבעי, ברוב המקרים המוסדות המוקמים הם אכן איכותיים כי כל כח האדם המקצועי העוסק בכל שיטה ממוקם במספר מועט של מקומות ופועל מתוך אידיאולוגיה ודאגה אמיתית לתלמידים. כאשר התופעה תתפשט הרבה מורים שבאים רק כדי לקבל משכורות יכנסו גם למוסדות אלטרנטיביים ולהם לא באמת יהייה אכפת מתלמידים וכאשר תלמיד סקרן יבוא ויבקש ללמוד הם יוכלו לדחות אותו ובמקום ללמד את התלמידים הם ילמדו את התלמידים לא ללמוד. במערכת החינוך הרגילה גם מורה שבא בשביל המשכורת מחויב ללמד משהו. ולסיכום, איני חושב שמערכת החינוך הישראלית טובה, אך אולי עדיף פשוט לבצע בה שינויים מאשר לאפשר לכל אחד לעשות ככל העולה על רוחו? אני רק אציין שאני לא בא לבקר אלא לנסות להבין ולכן אני מתנצל אם עשיתי טעויות שנובעות מבורות והרגיזו מישהו מבינכם.

 

[עדו בן צבי1]

לא מסכים אתך אך שמח ששאלת.

לגבי החומר שאתה מפחד שתלמידים בחינוך האלטרנטיבי יחמיצו, אענה לך לגבי ארבעה זרמים בחינוך האלטרנטיבי הישראלי: לגבי חינוך ביתי דמוי בית ספר ולגבי בתי ספר פרטיים לבגרות אקסטרנית, הם לא יחמיצו את החומר הזה כי הם לומדים אותו לבגרות. הם אפילו לומדים אותו יעיל יותר מתלמידי המערכת הממלכתית כי תלמידי הממלכתית לא כולם עושים בגרות ואלה שכן עושים, פחות יעילים משני הזרמים הנ''ל. לגבי החינוך הדמוקרטי, אחוז עושי הבגרות בו דומה מאוד לאחוז עושי הבגרות מכלל הנרשמים לכיתה א' בהמרכת הממלכתית כך שהם מכסים את החומר הזה גם הם אך הדמוקרטים עושים זאת מסקרנות ולא מאונס ולכן עושים זאת טוב יותר. לגבי החינוך הביתי בשיטת האן-סקולינג, התלמיד בו עשוי לא לכסות את החומר הזה אם הוא לא יהיה סקרן לגביו והוא לא יהיה סקרן לגביו אם משפחתו לא תראה את החומר הזה כחשוב. אלא שרוב עם ישראל כן רואה את החומר הזה כחשוב ולכן אני מתקשה לדמיין אדם סקרן בעל יכולת למידה השייך לעם ישראל ולא מתעניין בו. לגבי תגובתך לדברי, היא תהייה ארוכה ומפורטת מאוד. היא תגיע.

 

[עדו בן צבי1]

תגובתי לתגובתך לדברי (הבטחתי פירוט)

כתבת: אני אכן חושב שלכל תלמיד מתאים סוג אחר של חינוך. אך מערכת חינוכית צריכה לתת תשובה לכל מקרה ולא לקפח שום תלמיד. תגובתי: המערכת הממלכתית לא מתיימרת לזה בכלל בשום מקום בעולם. אפילו מה שנקרא 'תוכנית אישית בכיתה קטנה של החינוך המיוחד' אינו באמת תוכנית אישית. יש מקומות בעולם שמצמידים מורה פרטי מטעם בית הספר להשלמת הלימוד בכיתה לתקופה מוגבלת מאוד כדי לעקוף קושי זמני וגם אז זו לא תוכנית אישית אלה רק תוספת אישית זמנית. כתבת: כלומר, באופן עקרוני תלמיד שהוריו הם מהעשירון התחתון צריך לקבל פחות או יותר את אותה רמת החינוך כמו תלמיד שהוריו מהעשירון החמישי או השישי. הפתרון שאתה מציע הוא אכן טוב באופן תיאורטי אך קשה ליישום. תגובתי: אני לא מאמין שאפשר להשוות את מה שעשיר מקבל למה שעני בשום דרך למעט גזל העשיר. אפשר לדאוג שכולם יהיו עניים. הסוציליזם בפיקוח ממשלתי פשט את הרגל בכל נושא ועניין ומה שאני מציע זה יוזמה פרטית בחינוך. כל אחד יבחר מה מתאים לו ולילדיו מתוך מגוון אפשרויות גדל והולך. תיאורתית ומעשית זה פשוט מצליח יותר מהמצב בו פקידי ממשלה חסרי אינטרס יחפשו פתרונות להמוני תלמידים בלא התערבות ההורים. כתבת: כיצד ניתן לפקח על כך שהתלמידים באמת ילמדו בכל אחת מהמסגרות? תגובתי: אכן המצב היום הוא דל פיקוח משום שהוא נתון בידי פקידים שמטבע הדברים איכפת להם פחות מאשר ההורים. ההורים יכולים לפקח על התקדמות ילדיהם כשהם מחליטים אצל מי ומתי הם ילמדו. נכון שיהיו כמה מקרים שבהם להורים לא איכפת ממש כמו לפקידים המטפלים בהמוני ילדים זרים, אך זה מיעוט קטן שיש לחשוב בשהילו על פתרון אחר. מצב הרוב ישתפר מאוד. כתבת: כיצד ניתן למנוע מקרים שהורים יעדיפו ללמד בבית רק כדי לחסוך בעלויות? תגובתי: בית ספר ממלכתי זול יותר מרוב סוגי החינוך הביתי ומי שבוחר בחינוך הביתי על פני הממלכתי מתוך חסרון כיס גם לא בהכרח מחנך רע יותר מבית הספר הממלכתי. החינוך הממלכתי בארץ קמצן באופן מקומם. אם אתה מנסה לפתור בעיה של מיעוט הורים מזניחים, הפתרון אינו העונש לכל עם ישראל. אם הכוונה היא לחינוך זול אך לא להזנחה, אז איני מבין מה הבעיה. כתבת: איך לקבוע מי לקבל ומי לא לקבל למוסדות להשכלה גבוהה? תגובתי: בבגרות אינטרנית או אקסטרנית בשילוב פסיכומטרי או בקבלת כולם לאוניברסיטה הפתוחה. ממש כמו היום. כתבת: בהיעדר סטנדרט אחיד כיצד ניתן למנוע מקרים של בתי ספר שהמורים יבואו כדי לשתות קפה והתלמידים כדי לשחק כדורגל תחת מסווה של מוסד כזה או אחר? תגובתי: הפיקוח של משרד החינוך היום מאפשר בדיוק את זה ואם כבר ההורים והתלמידים מתלוננים בהמוניהם על מורה מסויים, משרד החינוך במקרה הטוב מעביר אותו לבית ספר מקביל. לאף אחד היום לא איכפת שכמוד ניכבדת של התלמידים מסתובבת במסדרונות בזמן השיעור וגם בעבר לא היה איכפת. קציני הביקור הסדיר של משרד החינוך ממש לא מגיעים אל מי שחדל לבוא לבית הספר ומטייל ברחובות מישום שבתי הספר לא מדווחים על זה למשרד החינוך. בקיצור, דרוש פיקוח של הלקוח והורי התלמידים צריכים להחשב ללקוחות על ידי זה שהם פשוט יבחרו את המקום בו ילדיהם ילמדו. כתבת: וכיצד לגרום לכך שהחינוך בצפון תל אביב יהייה זהה באיכותו לחינוך בעיירות פיתוח ובמגזר הערבי? תגובתי: להרשות סוף כל סוף לתלמידים ללמוד מחוץ לבית הספר השכונתי שלהם, מחוץ לעירם או בבית ספר בהתכתבות. שום דבר אחר לא הצליח מעולם לפתור את הבעיה הזאת בשום מקום ובטח שלא בארץ. כתבת: במידה מסוימת, כאשר קשה לקבל אישור להקמת מוסדות חינוך חליפיים, באופן טבעי, ברוב המקרים המוסדות המוקמים הם אכן איכותיים כי כל כח האדם המקצועי העוסק בכל שיטה ממוקם במספר מועט של מקומות ופועל מתוך אידיאולוגיה ודאגה אמיתית לתלמידים. כאשר התופעה תתפשט הרבה מורים שבאים רק כדי לקבל משכורות יכנסו גם למוסדות אלטרנטיביים ולהם לא באמת יהייה אכפת מתלמידים וכאשר תלמיד סקרן יבוא ויבקש ללמוד הם יוכלו לדחות אותו ובמקום ללמד את התלמידים הם ילמדו את התלמידים לא ללמוד. תגובתי: יש לאפשר לכוחות השוק לשפר את כח האדם בכל מערכת עובדת. כתבת: במערכת החינוך הרגילה גם מורה שבא בשביל המשכורת מחויב ללמד משהו. תגובתי: משהו, כן. משהוא איכותי? ממש לו. יש מורים שמלמדים רק שגיאות ומכשילים במשך שלושים שנב מחזור אחרי מחזור בבגרות. כתבת: ולסיכום, איני חושב שמערכת החינוך הישראלית טובה, אך אולי עדיף פשוט לבצע בה שינויים מאשר לאפשר לכל אחד לעשות ככל העולה על רוחו? תגובתי: זה נהדר כשכל אחד עושה מה שהוא מוצא לנכון כדי להתפרנס או לחנך את ילדיו. אם פקידי הממשלה קובעים לכל אחד מה ללמוד, במה לעבוד, עם מי להתחתן, איך לבלות וכו', התוצאה הרת אסון. כל הרעיון בדמוקרטיה הוא שכל אחד כמעט יודע לדאוג לעצמו יותר טוב מפקידי הממשלה ורק מי שנכשל בזה באופן קיצוני מקבל עזרה מהמדינה. כתבת: אני רק אציין שאני לא בא לבקר אלא לנסות להבין ולכן אני מתנצל אם עשיתי טעויות שנובעות מבורות והרגיזו מישהו מבינכם. תגובתי: אני מקווה ששגם התגובות שלנו לא מעליבות או מציקות. אני משוכנע שהדיון נערך מתוך רצון כן להבין זה את דעתו של זה.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

היי שמוליק, סליחה שלקח הרבה זמן

אותם דברים שעבורך הם אלמנטריים, הורה אחר רואה בהם מוקצה. זו בדיוק הבעיה. אין הסכמה על 'מה צריך'. למשל, לדעתי צריך קריאה וכתיבה בעברית ובאנגלית, חשבון בסיסי כולל שברים פשוטים ועשרוניים, מחשב ואינטרנט. לדעתי, עם כלים אלו יכוטל בני לרכוש כל ידע שיחפוץ בו. אבל יש הורים שחולקים עלי. יש הורים שחושבים שמחשב ואינטרנט הם מקור כל רע ואין להכניסם לבית. ויש מי שחושבים שאם הילד לא לומד לקרוא - הוא כנראה לא צריך את הקריאה. אז מי צודק? (אל תחשוב יותר מדי, תמיד אני צודקת

) זו בעיה!! מה שאני בטוחה זה שמערכת החינוך מפספסת היום הרבה ילדים. אני מאמינה שילדים שחיים בעולם וחשופים למה שקורה בו, חשופים גם להסטוריה שלנו ולתנ"ך, ולגיאוגרפיה, ולהסטוריה של העולם. אני יודעת שיש אנשים שלמדו בביה"ס שלא יודעים כלום. ג'יי לנו עושה מדי פעם משאלי רחוב על ההסטוריה האמריקאית. ובארה"ב הנושא הלאומי הרבה יותר מפותח מבחינת ידיעת החוקה, והכרת הנשיאים. הבורות שמשתקפת במשאלים מחרידה!! והרוב היו בבי"ס. שנים כשדיברו איתי על דברים מביה"ס (לא למדתם ...???) נהגתי לומר: ככל הנראה לימדו אותנו אבל לא ממש למדתי את זה. בתיכון היה לנו תלמיד בכיתה שכתב במבחנים בהסטוריה את תוצאות משחקי הכדורגל של השבת האחרונה. הוא טען שהמורה ממילא לא קורא את המבחנים, אלא נותן לכל תלמיד תמיד את אותו הציון. במקרה שלו, הציון היה: 'בלתי מספיק' אם הבחור הזה יודעת הסטוריה - זה לא מביה"ס. אני יכולה גם לומר לך שכבוגרת 12 שנות לימוד, לקח לי כמה שנים של חיים בעולם המבוגרים כדי להבין, שאת מה שחשוב באמת איש לא לימד אותי. לא ידעתי לנהל זמן או תקציב, לא ידעתי לסמוך על עצמי, כי כולם אמרו לי כל הזמן שהם יודעים יותר טוב, לא ידעתי איך לממש את עצמי כי הופעלו עלי לחצים לעמוד בכל מיני ציפיות חסרות פשר. אז אני עסוקה בתשומת לב על הביטחון העצמי של הילד, אני עסוקה בללמד אותו להתמודד עם רגשותיו, ולסמוך על מחשבותיו, אני עסוקה בללמד אותו לראות כל מיני צדדים של עצמו ושל אחרים, אני עסוקה בללמד אותו לאסוף מידע, למיין אותו, ולשאול שאלות. אני עסוקה בללמד אותו לממש את הרעיונות שחשובים לו. איכשהו זה נראה לי יותר חשוב מבן גוריון. וכדי שתבין אותי נכון, אני כן חושפת אותו להיסטוריה בכלל, ולזו של מדינתנו בפרט. זה רק לא נראה לי כל כך "חיוני להגדרתו העצמית' כמו שלך. ואם בהגדרה עצמית מדובר, השבוע אמר לי הילד (בן 9): "אימא, נכון שאני בן עם אישיות של בת?" שאלתי: למה אתה חושב ככה? הילד ענה: "כי אני יותר בצד של הבנות" ואח"כ הרחיב ואמר שהבנות יותר חכמות. אין לי מושג מה היה הטריגר למשפט, אבל אהבתי אותו. ומחר הוא יגדיר עצמו אחרת... ובסופו של דבר, הוא יגדיר את עצמו בדרכו הוא, ולא יגדיר עצמו כמו שאילפו אותו. ומה שמגדיר אותו ברגע נתון יכול תמיד להשתנות. ותאמין לי, זה בסדר!! כי זה תלוי מול מי הוא עומד, ומה הוא רוצה לעשות או להיות.

 

[אושר11]

יש לי הרבה מה להגיד

קודם כל שלום לכולם מזמן לא היתי ואתם כבר תבינו למה כי התגובה שלי היא בעצם הקיום שלי בחודשיים האחרונים. יש לי הרבה מה להגיד נגד מערכת החינוך בכלל וגם הרשויות ולמה זה. אני עברתי ועוברת תקופות עם כל אחד מילדיי ואולי זה יתן לך גם תשובה מעשית על כל מה שנאמר כאן. הילדה הגדולה עם אילמות סלקטיבית אם לא שמעתם תגידו לי אני אעביר לכם כתובת על הנושא. יש לה בעיה של דיבור עם אנשים וגם קליטת נתונים בהבנה חוץ מזה היא ילדה רגילה לחלותין בעקבות האינטואיציה שלי הילדה הזו פורחת כי ידעתי איך לעבוד איתה לגבי אנשים זרים ומוכרים וגם כי לא ישבתי בחיבוק ידיים לחכות שהמורים יגידו לי סליחה אבל יש בעיה אני הלכתי להגיד אבל גם אז שלחו אותי לכל הרוחות עד שהגעתי למורה שאוהבת ילדים כאילו הם שלה אוהבת ללמד ולא באה לבית ספר בשביל המשכורת והכוס קפה עם החבר'ה אבל זו מורה מאוד ספציפית בבית הספר רגיל לחלוטין כשאני חושבת על חטיבה (בעוד שנה) ותיכון יש לי בראש רק בית ספר דמוקרטי או פתוח לא חשוב ולמה כי הילדה שלי עם הבעיה הקטנה שלה יהיה לה יותר טוב ללמוד במקום שהיא מרגישה בטוחה ולא מאויימת וזה ניתן ע"י יחס אנושי חם אצל מורים שלמידה הוא דרך חיים של אהבה ואבנה. הילד השני שלי הוא בקושי סיים כיתה א' הסיבה היא שהוא ילד חכם מאוד לומד מהר מאד כמו ספוג סופג חומר אבל מה לכל שאר הילדים לוקח פי 2 מהזמן שלוקח לילד שלי. המורה צריכה להביא את כל הכיתה לרמה אחידה ואז יש שתי אפשרויות או שהילדים האחרים ילמדו בלחץ ומהר (בספק עם החומר עובר ונקלט) או שהילד שלי יאצר ויחכה לכל הכיתה. השנה הזו זה מה שנעשה עם הילד שלי ואז היה לו משעמם והתחילו הבעיות עד כדי כך שסילקו אותו מבית הספר 3 ימים לפני סוף השנה והכל מתוך תסכול וכמובן חוסר הבנה של המורה שאני משוכנעת שהיא בחרה במקצוע הזה כי ראתה את אחותה הגדולה (במקרה המורה של הבת שלי) והיה לה טוב לראות שלהיות מורה זה סידור טוב בעיקר לחופשות הענקיות שהם מקבלים. המורה הזו האנישה ילד בן 7 ע"י כך שבמקום לנסות להבין אותו שמה אותו בכיתה של ילדים גדולים ממנו והשאירה אותו שם כשאין השגחה של אף אחד בעניי זו התאללות לשמה וזה רק קצה הסיפור של מה שהילד שלי עבר במהלך כל השנה ואחר כך באים אליי בתענות שהם לא יכולים להישטלת על הילד זה ברור שילד שרע לו מתנהג כך ולכן לקחתי אותו לטיפול פסיכולוגי כדי קצת לעזור לו לעבור את הטראומה שנגרם לו ע"י מורה בלי רגישות ובלי חשק בכלל ללמד. אני אומרת זה שהיא בא לבית הספר לקבל משכורת ולפחות מלמדת משהו סליחה אני לא צריכה שתלמד אותו כלום אני צריכה שתיהיה בן אדם ותיתן לו את היחס המגיע לו כדי שהוא יהיה פטוח נפשי ללמידה כל שהיא ,ואני אפילו זוכרת על עצמי שהמקצוע שהכי לא אהבתי בגלל שהיה משעמם כשהיה לי מורה שאהבתי אפילו המקצוע נעשה לי מעניין כך שכל העניין סביב ליחס. היום אני במצב שאני רוצה ונלחמת להעביר את הילד שלי לבית ספר מחוץ לישוב לבית ספר שלי נראה הכי מתאים עבורו ואין דרך לקבל את האישור הזה ולמה כי הכל זה כסף על כל ילד שלומד בישוב העיריה מקבלת כסף כל ילד שיוצא זה פחות כסף. אני שלחתי אישור של פסיכיאטר ופסיכולוגית על המצב הנפשי של הילד שלי לועדה המשחררת וגם עררתי על החלטה שלהם ולא קיבלתי אישור וזה אומר להשאיר אותו עם אותם מורים באותה דרך ובאותו בית ספר עד.... על חשבון הבריאות הנפשית של הילד שלי לא.....אני אלחם כי אני חושבת שמגיע לי את הזכות הבסיסית לשים את ילדיי איפה שאני חושבת למתאים ולא איפה שועדה מקומית ממשלתית, פסיכולגיים ממשלתיים וכן אלה יגידו לי כי אף אחד לא יכול לדעת מה באמת צריך הילד שלי. עם הילד השלישי עוד יש לי חנינה לשנה אחת כי הוא נכנס לתרום חובה ולאחר שביקשתי גן מסויים בגלל שגם שם הגננת היא מלידה ואהבה ולא היה מקום(נסגרו אצלינו גנים) ועכשיו כל הגנים עם 35 ילדים לפי החוק גננת אחת בלי מוטיבציה סעיית גננת לא מוכשרת חינוכית שבדרך כלל עובדת שם כי היא מובטלת וזה מה יש אז מה העתיד של הילד שלי שם שיצא מתוסקל כמו הראשון אז החלטתי לרשום אותו השנה לגן פרטי בקיבוץ שאולי זה לא דמוקרטי אבל האווירה היא כבר שונה והרבה פחות ילדים ועד שנה הבאה אני מקווה לסיים את המלחמה שלי עם הרשויות כדי שלפחות שנהם יוכלו לקבל את החינוך שאני רוצה עבורם והגדולה עוברת לחטיבה כך שתודה לאל לא צריך אישור. אם צריך לעשות רפורמות אין ספק קודם כל שיתנו להורים להחליט איפה רוצים שילדים שלהם ילמדו מחוץ לשכונה כמו שנאמר, וכשהורים מרוצים גם הילדים מרוצים ובבית ספר דמוקרטי או פתוח ואפילו בקיבוץ החומר מעבירים אותו בדרך אחרת בכיף זה אותו החומר אבל בכיף..... הרפורמה השניה היא שכדי ללמוד הוראה לא הסתפקו במחן פסיכומטרי עם ציון הכי נמוך מכל המקצועות (האם ידעתם??) אלה במבחן אישיות ילדים, חיות ,וצמחים אלה 3 תחומים שאם אתה לא אוהב אותם אתה לא יכול לעבוד איתם,מדובר כאן בילדים בשם אלוהים לא במכונות.....!!!!!!! רפורמה שלישית לקחת ולבדוק כאן ועכשיו את כל המורים הקיימים במערכת אחד אחד ומי שלא מתאים שיעשה החלפת מקצוע לפעמים זה יכול להיות עניין של חיים ומוות ובעיקר לילדים קטנים ורגישים כמו שיש היום(ילדי אנידיגו) וזה אומר לא לגבי התוכן החומר הנלמד שאולי גם אותו צריך לשנות זה אומר שכל המערכת האנושית במערכת חינוך תקבל צורה אנושית ואכפתית. אני לא יודעת כמה זמן זה יקח ואם בכלל זה אפשרי אבל בנתיים שיתנו לי לבחור את הבית ספר שאני מאמינה בו ובדרכו כי מה שבטוח ילד שעובר תסכול כזה או אחר במהלך או בכל שנות הלימוד שלו לא יכול להיתמודד עם החיים בצורה בראיה לא בצבא ולא בחיים בכלל כך שלא משנה איפה העיקר בדרך האנושית הטובה ביותר ונכון להיום בשבילי הדרך הנכונה היא בכל בית ספר שהוא לא בית ספר ממלכתי רגיל כפי שאמרתי, קיבוץ, דמוקרטי,פתוח וכו' בימים אלו פניתי לאילנה דיין עם הסיפור שלי שהוא בעצם הסיפור של כולם או לפחות של הורים שאכפת להם מהילדים ואני מקווה שרעש תקשורתי יעזור ולא רק לי אלה לכל אחד שזה נוגע לו ואם זה לא ילך שם אנסה אצל משהו אחר עד שישמעו את קולי ועד שיעשו משהו כדי להציל את הילדים ואת הנוער שלנו מהחוסר אכפתיות ממלכתית כלפי הילדים והאכפתיות המוגברת הממלכתית לתקציבים. אושר

 

[עדו בן צבי1]

אושר, ברוכה השבה../images/Emo140.gif

את צודקת, הסיפור שלך הוא פחות או יותר הסיפור של כולם. אני בטוח שכל מי שלא שמע מעולם את המושג 'אילמות סלקטיבית' (כמוני) ממש לא מופתע מהמשך הסיפור. הסיפור עם הבן המחונן דומה להפליא לסיפור עם הבת ואני שמוכנע שהוא דומה גם להרבה סיפורים אחרים. אנחנו שותפים לדיעה: אי אפשר ללמוד ביעילות ואהבה מפקיד שהממשלה כופה עליך ויש לו עוד עשרות רבות של תלמידים אחרים. מזל שאנחנו לא אנוסים לקיים יחסי מין רק עם פקידים שהממשלה בוחרת ושאין להם יכולת להתחשב בנו אישית כי יש להם עשרות אזרחים אחרים לרצות.

 

[בלתי מלוטש]

אכן כך, אושר, הסיפור שלך ממש מוכר

ולא חביב, ואני מסכים עם דבריו של עידו. לא יעזור כלום - להורים יש את הזכות הראשונית והבסיסית להחליט על דרך החינוך של ילדיהם (וגם בג"ץ כבר הכיר בכך). בית הספר של היום כבר לא מתאים למציאות: הוא נוצר בתקופת המהפיכה התעשייתית, וכך הוא גם נראה: פס ייצור ארוך ואחיד. בית הספר נועד גם לשרת את תופעת הלאומיות שהחלה להתהוות בסוף המאה ה- 19 על ידי "ייצור" אזרחים נאמנים למדינותיהם שיקבלו אינדוקטרינציה אחידה. בעידן הכפר הגלובלי של היום - גם אם הלאומיות עדיין מחזיקה מעמד - אין שום ערך לאינדוקטרינציה הזאת, כי כמות המידע שזורמת אל התלמידים היא עצומה וגדלה בטור גיאומטרי. ולשמוליק - אינני רוצה לחזור על כל דבריו של עידו בתשובתו המפורטת והיפה אליך. ברצוני לעמוד רק על שתי נקודות: 1. אני מסכים איתך שלימוד הסטוריה של העם והארץ הוא דבר חשוב, ואצטער מאד אם ילדי לא יבחרו ללמוד זאת (הם בבית ספר דמוקרטי). אני מקווה שהדוגמא האישית שאני נותן להם בבית, וההתענינות שאני מפגין בנושאים אלה, תעודד אותם לבחור במקצועות אלה, אך אין לי בטחון שכך אכן יקרה. יחד עם זאת, יש דברים שהם לדעתי לא פחות חשובים, כמו טיפוח ושמירה על הסקרנות הטבעית של הילד, טיפוח בטחונו העצמי ביכולותיו, טיפוח האינטיליגנציה הרגשית שלו על כל היבטיה אשר נחשבת היום כאחד הגורמים המרכזיים למה שמכונה "הצלחה בחיים" (אני שונא את המונח הזה), מתן תחושה לילד שסומכים עליו באמת ובתמים ומכבדים אותו כבן אדם ומכבדים את הבחירות שהוא עושה, מתן חופש הבחירה אשר מאפשר לילד לגלות ולחקור את תחומי העניין שלו ואת כשרונותיו בכל תחום. לא צריך להכיר כל דבר על מנת לדעת לבחור בו: בדוק על עצמך האם את מקצועך או תחום הלימוד שלך באוניברסיטה או תחביביך או אפילו את בת זוגתך לחיים בחרת רק לאחר שהיכרת את התחום היטב ובדקת את כל האפשרויות האחרות? אולי במקום כלשהו בעולם יש אישה שמתאימה לך יותר? האם לנצח תמשיך לבדוק את כל האפשרויות? אני מאמין שאם ילדי יחושו שהידע הרלוונטי בהיסטוריה חסר להם, יהיו להם הכלים (בזכות צורת החינוך שלהם) ללמוד ולרכוש את הידע הזה בכל שלב. הם יכירו את אזורי החוזק והחולשה שלהם, יאמינו ביכולותיהם, וימצאו את הדרך. אני שולל את הגישה האומרת שבמילא בחיים אין כמעט אפשרויות בחירה, אז בואו נרגיל את הילדים לכך כבר כשהם קטנים. איזו מין גישה חסרת תקווה ומייאשת זו? אם יגידו לך שבעוד 10 שנים תצטרך לאכול חרא, האם אתה רוצה להתחיל להתאמן בכך כבר עכשיו? אני מקווה שילדי יגדלו ויידעו לייצר לעצמם את אפשרויות הבחירה. 2. אני שולל את הטענה הנשמעת חדשות לבקרים (גם בדבריך) כי יש לפעול לשינוי מערכת החינוך מבפנים, ולא להקים בתי ספר נפרדים. הסיבה לכך היא פשוטה: אינני רוצה ואינני יכול לשנות את המערכת. השינוי שאני רוצה איננו שינוי של תוכן לימודי כזה או אחר, וגם לא שינוי ברמת המורים. דרך החינוך שאני מאמין בה מהווה עבורי אמונה עמוקה ותפיסת עולם נפרדת ושונה לחלוטין מזו של מערכת החינוך הרגילה! זה כמעט כמו דת. ובדיוק כפי שאדם דתי לא ישלח את ילדו לבית ספר ממלכתי רגיל, וגם לא ינסה לשנות את בית הספר הזה בהתאם לצרכיו, אלא יצטרף לבית ספר דתי, כך גם אני רוצה לשלוח את ילדי לבית ספר שתואם את אמונתי. החינוך הדמוקרטי זה לא סתם בית ספר פרטי: זו מערכת שלמה של אמונות ותפיסות עולם שמוצאת לעצמה ביטוי באופן התנהלותו של בית הספר, ולא ניתן "לשנות את המערכת הרגילה מבפנים" כך שהיא תתאים לתפיסותי. המערכת לא רוצה לעשות זאת, ואני רוצה לכבד גם את הבחירה שלה להישאר באמונתה. בתנאי שיתנו גם לי לממש את אמונתי!

 

[אושר11]

לצערי הרב !!!כך זה...../images/Emo7.gif

כמו שאמרתי לצערי הרב זהו הסיפור של כולם אבל עצוב יותר לפי דעתי הוא שיש הורים שעדיין לא מודעים בכלל מה קורה עם הילדים שלהם ואז גם לא יודעים שצריכים להילחם כדי לבנות להם עתיד טוב יותר. יש גם את אלה שבגלל סיבות פיזיות או נפשיות לא מסוגלים לטפל בילדיים ואז הילדים האלה נגררים בדרך אל העברינות ואז עוד לפני הצבא במקרה הטוב יש להם תיק במשטרה ובמקרה הפחות טוב הם כבר בכלא ואני מקשרת את זה ישירות לכך שלא היו מורים ו\או הורים כדי שיראו את המצוקה בגיל קטן איפה שעדיין אפשר לתקן כמו שאומרים ליישר את עץ צריך נשמה חזקה במיוחד כדי שלאחר שנים של אי הבנה וחוסר מוטיבציה במסגרות הקיימות ילד לא יצא עבריין כזה או אחר. אני כבר השלמתי עם זה שאת העולם לא אצליח לשנות לכן אני לא מנסה אבל כל מה שקשור לילדים שלי אני אלחם כדי שיוכלו לקבל את מה שלדעתי מגיע להם. בדרך הרוחנית שלי אבנתי שכל דבר נצמא בדיוק במקום שהוא צריך להיות כי כנראה האנשים האלה שעוברים מה שעוברים בחרו עוד לפני שנולדו לחיות את החיים האלה ולך תדע אולי מתוכם יקום השינוי האמיתי מתוך רצון עמוק לבחור באמת גם על כדור הארץ. אבל אני גם יודעת שהילדים בחרו בי כאמא כי ידעו שאני אוכל לעזור להם להגשים את יעודם ושאני אעמוד לצידם וכל עוד הם קטנים אלחם למענם. בחודשים האחרונים בעלי ואני דיברנו הרבה על הבעיה של הבן וכמה אנחנו רוצים להעביר אותו בית ספר ולמה ודווקא דיברנו על זה ליד הילד ובעלי מרגיש הרבה רגשי אשמה על כך... אני דווקא לא כי אני חושבת שכשהילד שמע הוא גם היבין שאנחנו מאחוריו למרות הכל ושהוא צודק והבית ספר "דפוק" וגם רואה את המאבק למענו ולמען הצדק ואפילו היתה לנו שיחה מעניינת על כך שבשביל שיוכל לעבור למקום אחר מחייבים אותי לשנות כתובת ואז הילד אמר לי נו... אז מה הבעיה??? נשנה כתובת ואז אמרתי לו בעצם את הדבר החשוב....זה שקר...וזה לא הולך עם הדרך שלי...הילד ישב וחשב לא אמר כלום ואז אמר אמא את צודקת זה לא נכון לעשות. אני חושבת שבמעבק הזה הילד קיבל הרבה מסרים חשובים לכל החיים וזה מה שיעזור לו באמת בחיים. אני שולחת לכם גם את שם האתר שמדבר על אילמות לסקטיבית רק צריך בדף הראשי למעטה לרשום אילמות ס....וחפש וזה מוביל ישר למאמר. אושר

 

[עדו בן צבי1]

מה שמדהים זה מספר האנשים

שמטיפים להישאר במערכת החינוך כמעט בכל מחיר. אנשים שלא מבינים שעתיד הילד קדוש ולא מערכת החינוך הממלכתית. בחומר שקראתי על חינוך ביתי מיוחד היה כתוב שהרבה הורים שמחנכים בבית ילד עם צרכים מיוחדים משתתפים בשתי קבוצות תמיכה. אחת מחנכים ביתיים ושניה של הורים לילדים עם אותם צרכים צרכים מיוחדים שבה הם צריכים לאטום את האוזניים כל פעם שמישהו מנסה להרפות את ידיהם בעניין יכולתם לחנך בבית ילד עם צרכים מיוחדים. מה שמדהים לגבי הקישור שהבאת על אילמות סלקטיבית הוא שלאף אחד בבית הספר הממלכתי לא איכפת אם חלק מהתלמידים לא מדבר באף שיעור כל השנה. איך אפשר לשלוח לילד עם אילמות סלקטיבית לבית ספר ממלכתי?

 

[אושר11]

אפילו יותר גרוע כי...

בבית ספר ממלכתי אפילו לא מכירים את התופעה ולא יודעים שזהו סינדרום חרדתי ושממילה אחת לא במקום מספיק כדי לגרום לילד נזק בילתי הפיך לכל החיים הם קוראים לזה ילד ביישן או מופנם אבל לא רואים שעם ילד כזה צריך לעבוד בצורה אחת לגמרה. בשנים הראשונות בכל אספת הורים אמרו לי הילדה לא משטתפת בשעיור למה??? המורה הטיפולית שהיתה מקבלת את הבת שלי לשיעור בשבוע ידעה לגשת אליה כי היא נחמדה אבל לא ידעה במה לגעת ואיך לעבוד. אחר כך קיבלה הבת שלי מורה שעזרה מאוד מבחינה ריגשית הן פשוט אהבו אחת את השניה אבל מבחינה לימודית לא ידעה איך לגשת אליה ולהביא אותה לציונים טובים. והשנה סוף סוף הגיעה מורה שגם נפשי וגם רגשית הצליחה להביא את הבת שלי למקום הכי טוב שלה וגם יודעת איך לשאול כדי שהבת שלי תענה ואך לדעת עד כמה היא יודעת את החומר כי יש לה פטור ממבחנים עקב החרדה ולאט לאט וכמאט בלי שהילדה תשים לב ובאישור שלי היא התחילה לעשות לה מבחנים בצורה כזו שהיא לא בחרדה והציונים ....סוף הדרך. דבר חשוב ששכחתי לספר הוא שהבת שלי היתה מרתיבה במיטה בלילה עד שקיבלה את המורה המסויימת הזו ועד הזמן הזה טיפלנו בה אצל רופאת ילדים מצויינת שהיא עבדה על פרס על יום יבש במשך שנתיים ואחד הדברים שהרופא ביקשה הוא להפסיק לבת שלי מבחנים בבית הספר כדי לבדוק אם יש לזה קשר. נגשתי לבית הספר עם מכתב מהרופא וביקשתי לעשות כך אבל.....נכון נחשתם נכון המחנכת ביצע את מה שביקשתי חלקית עד אמצע השנה מתי שהוא והמורות המקצועיות פשוט שמו פס עליי ועל הרופא שלי עם התענה ש"אין לנו דרך לדעת מה היא יודעת" מזל שעשיתי לה את האבחון ולכן היו חייבים להפסיק לה את המבחנים עקב חרדת מבחנים ומזל שהמורה שלה השנה ושנה הבאה היא נשמה אחרת היתי מאבדת את הילדה. אבל גם זה סוג האבחונים שעושים מכיתה ד' ולא לפני לכן עד כיתה ד' עברנו גהנום ולא היבינו למה עד כיתה ג' הילדה לא ידעה לקרוא...מסקנה... אושר

 

[עדו בן צבי]

מסקנה: אף פקיד ממשלתי מוסמך לא

יכול להחליף את אמא. אושר, אל תוותרי. את פשוט כן יכולה להחליט את ההחלטות החינוכיות לבדך. זו בכלל לא זכותך - זו חובתך.

 

[בלתי מלוטש]

../images/Emo24.gif כל הכבוד לכם!