האם יש תפקיד לקושי../images/Emo35.gif
האם הקושי בא ללמד אותנו משהו? לבדוק אותנו? לפני כעשר שנים שמעתי לראשונה את הפתגם - "מה שווה הפסגה ללא הדרך, מה שווה הדרך ללא הפסגה". אפשר לראות גם בטבע את התפקיד של המעטפת של הגולם ששומרת עליו עד שהתפתח מספיק בשביל לפרוץ החוצה ולהפוך לפרפר. אותו דבר עם התינוק ברחם, הגוזל בביצתו, והנבט בקליפתו. כשרואים את המציאות הלא תמיד נעימה בחוץ, שואפים לשנות אותה, לחיות בהרמוניה עם עצמינו ועם העולם, בשלום, בשפע, בבריאות, בשמחה. האם קיים אדם בעולם שלא חווה סבל מימיו? האם יש משמעות לסבל, שברגע שנבין אותה הסבל יפסק (כמו שטוען הבודהיזם)? האם הסבל בוחן אותנו ומעורר אותנו (כפי שאולי מובא בספר איוב)? האם האתגר האמיתי הוא להיות בשמחה תמיד, למרות אי הנוחות הנגרמת לעתים (רבי נחמן)? זו היא שאלה עתיקת יומין, שההתעסקות ברעיונות של ה"סוד" מעוררת מחדש. מה דעתכם?
האם הקושי בא ללמד אותנו משהו? לבדוק אותנו? לפני כעשר שנים שמעתי לראשונה את הפתגם - "מה שווה הפסגה ללא הדרך, מה שווה הדרך ללא הפסגה". אפשר לראות גם בטבע את התפקיד של המעטפת של הגולם ששומרת עליו עד שהתפתח מספיק בשביל לפרוץ החוצה ולהפוך לפרפר. אותו דבר עם התינוק ברחם, הגוזל בביצתו, והנבט בקליפתו. כשרואים את המציאות הלא תמיד נעימה בחוץ, שואפים לשנות אותה, לחיות בהרמוניה עם עצמינו ועם העולם, בשלום, בשפע, בבריאות, בשמחה. האם קיים אדם בעולם שלא חווה סבל מימיו? האם יש משמעות לסבל, שברגע שנבין אותה הסבל יפסק (כמו שטוען הבודהיזם)? האם הסבל בוחן אותנו ומעורר אותנו (כפי שאולי מובא בספר איוב)? האם האתגר האמיתי הוא להיות בשמחה תמיד, למרות אי הנוחות הנגרמת לעתים (רבי נחמן)? זו היא שאלה עתיקת יומין, שההתעסקות ברעיונות של ה"סוד" מעוררת מחדש. מה דעתכם?