האם יש תשובה?

rofemazor

New member
האם יש תשובה?

אמי, 86, חולת אלצהיימר מזה כשנה, האשימה את הסובבים אותה (בת ומטפלת פיליפינית) ואת כל העולם בגניבת 2 חולצות שלה, גניבה שלא הייתה ולא נבראה. האשמה זו שלה לוותה בצעקות ובכעס גדול על כולנו. חולצות אלו ניתנו על ידה במתנה (כך היא רצתה) לפני שבועיים לנכד שלה. איך אנו אמורים להגיב בו ברגע? מה לומר לה? מובן שאת החולצות ניתן להחזיר. הנקודה היא: איזו תגובה מיידית שלנו תרגיע אותה ותיישר את ההדורים. האם יש כזו? האם להסכים אתה? או אולי לנסות ולהסביר לה מה שקרה (את זה עשינו - וזה לא עזר להרגעתה) תודה. מצפה לעזרה.
 

zs1957

New member
ברוכה הבאה לפורום rofemazor

שלום רב, אמך בתחילת המחלה בשלה הזה של המחלה החולים מאשימים את יקריהם בגניבות חפצים ואף פוגעים בהם מאד.כל הסבר וויכוח לא יועילו אלא רק יגבירו את המתח ביניכן. מאחר ואת יודעת שהיא חולה אלה סימני המחלה הניחי לה, תתעלמי מדבריה גם אם יהיו פוגעים ביותר.אם זה יחריף יש לשקול טיפול תרופתי להרגעה. זהבה שחם
 
ברוכה הבאה

אלו סימני המחלה, ולכן אני חושבת שאת צריכה להניח לה.. בסופו של דבר תשכח מזה.. גם כשסבתי היתה בתחילת המחלה, היא האשימה את אמי ואותי ואת כל העולם שנגענו לה בארון של התכשיטים וגנבנו לה תכשיטים.. היא בכתה נורא ולא הסכימה לדבר עם אמי, אבל בסופו של דבר שכחה מזה, חזרה לעצמה ונרגעה..
 

ronnyw

New member
תשובה לרופאמזור

הנושא עלה כבר בצורות שונות במסרים בעבר (בכלל, אם אתה חדש בפורום, מומלץ מאוד לקרוא כמה חודשים לאחור. מבטיחה לך שתמצא הרבה דברים שיסיעו לך). בכל אופן למקרים כמו שלך: אין טעם להתווכח או להסביר שטועה, או להוכיח באותות ובמופתים שכלום לא קרה. בעצמך נוכחת לדעת שזה לא עוזר... כי זו המציאות הוודאית בעיני האימא, זה מה שהיא ראתה או שמעה או יודעת - ולך תוכיח אחרת... השיטה המומלצת היא "לזרום איתה", להסכים עם מה שאמרה (למרות שזה כואב). להגיב בתגובות של "חבל, היו חולצות יפות" או "אי אפשר היום לסמוך על אף אחד" ולנסות להסיח את דעתה. לפעמים כדאי להסכים ממש (למשל - אם מאשימה את הדוור שגנב לה, לציין "תמיד חשדתי בו". אם תספר לך שמישהו שכבר מת התקשר אליה, תשאל "מה הוא סיפר לך" ותצקצק בלשונך בהתאם וכו' וכו'). העיקר לא להתעמת, כי יש להם מציאות משלהם !! הם באמת ראו אותו גונב, או ממש דיברו בטלפון עם ההוא שמת וכו, וכל עימות יגרום לרוגז ולבלבול. אלו שקרים לבנים, שמטרתם העיקרית היא שמירה על שלוות הנפש של החולה, ולכן הם כשרים !! אגב, זו מיומנות שמתפתחת... בהתחלה זה די קשה, מתפתלים, אומרים להם חצאי אמיתות. לאט לאט מבינים כמה שהשקרים האלה מקילים - והופכים לכזבנים נחושי מצח... בהצלחה !!
 

ענתי44

New member
ברוכה הבאה לפורום../images/Emo24.gif

בהתחלה זה קשה, העלבון והכעס עולים ומטפסים וחונקים את הגרון, אבל לומדים לנשוך שפתיים ולא לענות. למזלי, אמא לא מאשימה בגניבה.אבל אספר לך על שכני הטוב שחולה.הוא רואה דמויות ומאשים בקולניות שגולשת לעיתים לכוחניות את אשתו, האישה הכי נאמנה ונפלאה\ בבגידה. בתחילה אני, כמו בני משפחתו, האמנו שיש גבול ולא לכל דבר צריך להסכים. שעות דיברתי על ליבו שאשתו צדיקה גמורה ולא עושה כלום אבל... הוא ראה אותה איתו ורק התרגז יותר וכשהפסקנו להתעמת איתו הוא נרגע וזה פחת עד למינימום.פשוט שותקים ולא מתעמתים. חברה של אמא שלי נשארה יום אחד להשגיח על השכן שלי. איך שישבה לידו הוא הרים יד מונפת לאגרוף ושאג.... " תחזירי מיד את כלי הכסף שגנבת"... היא כל כך נעלבה אבל, בקול שקט ונכנע אמרה לו בסדר אני מיד מחזירה אותם... והוא ענה לה שזו לא היא אלא האישה הזו שגונבת לאשתו. והחברה שלנו צעקה על ה"גנבת" ודרשה ממנה להחזיר את שלקחה.
 

rofemazor

New member
תודה לכל התגובות

אכן. אנו לא לבד. תודה לכל העונים. בהחלט תמיכה מבורכת.
 
למעלה