אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
האם יתכן שחלילה תבוא שואה נוספת ?
- פותח הנושא קליט
- פורסם בתאריך
זה
http://he.wikisource.org/wiki/ביאור:יחזקאל_לח#.D7.93 כתוב שהוא יבוא כאשר א"י תהיה כבר מיושבת ביהודים , זה יכול להיות גם עכשיו.
http://he.wikisource.org/wiki/ביאור:יחזקאל_לח#.D7.93 כתוב שהוא יבוא כאשר א"י תהיה כבר מיושבת ביהודים , זה יכול להיות גם עכשיו.
בהחלט !
ארץ ישראל היא המקום ליהודים - זה הבית הרוחני והגשמי שלנו. בלעדיו אין כלום. אפילו המצוות שעושים בחוץ לארץ כמעט ולא נחשבות לעומת המצוות הנעשות בארץ ישראל - כך כתב הרמב"ן. גם מבחינה טבעית והגיונית , ארץ ישראל היא היום מקום בטוח ברוך ה'. (ככל שיהיו כאן יותר יהודים , ויהיו יותר יהודים גם ביהודה ושומרון וירושליים, זכותינו על הארץ תהיה ברורה יותר וממילא יבוא שלום גם עם הערבים). ובארץ ישראל יהודים תמיד יהיו יותר בטוחים מאשר בגלות. "ארץ אשר עיני ה' אלוהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". היעוד הרוחני של עם ישראל יכול להתממש רק כאן. וכאשר אדם רחוק מיעודו , הוא מופקר לכל דברים רעים. כאשר האדם מחובר ליעודו - ה' איתו. (זה שהיה גם כאן חורבן בעבר כי עם ישראל לא שמרו את התורה זה עדיין יותר טוב מאשר בגלות. על זה כבר נאמר "אם במקום חיותינו אנו מתיראים , במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה"). ארץ ישראל היא ארץ החיים עבורינו. אין לנו ארץ אחרת.
ארץ ישראל היא המקום ליהודים - זה הבית הרוחני והגשמי שלנו. בלעדיו אין כלום. אפילו המצוות שעושים בחוץ לארץ כמעט ולא נחשבות לעומת המצוות הנעשות בארץ ישראל - כך כתב הרמב"ן. גם מבחינה טבעית והגיונית , ארץ ישראל היא היום מקום בטוח ברוך ה'. (ככל שיהיו כאן יותר יהודים , ויהיו יותר יהודים גם ביהודה ושומרון וירושליים, זכותינו על הארץ תהיה ברורה יותר וממילא יבוא שלום גם עם הערבים). ובארץ ישראל יהודים תמיד יהיו יותר בטוחים מאשר בגלות. "ארץ אשר עיני ה' אלוהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". היעוד הרוחני של עם ישראל יכול להתממש רק כאן. וכאשר אדם רחוק מיעודו , הוא מופקר לכל דברים רעים. כאשר האדם מחובר ליעודו - ה' איתו. (זה שהיה גם כאן חורבן בעבר כי עם ישראל לא שמרו את התורה זה עדיין יותר טוב מאשר בגלות. על זה כבר נאמר "אם במקום חיותינו אנו מתיראים , במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה"). ארץ ישראל היא ארץ החיים עבורינו. אין לנו ארץ אחרת.
במצב שרוב העם לא מקיימים חלק רציני בתורה
ארץ ישראל היא בטוחה ? . . . לפי ההגיון - כמדומני שיש סיכויים לא מעטים שתיפול עלינו אטום -חלילה . ובכלל אנחנו בסיכון לא קטן . . . אולי יש לך לשאול רב רציני בענין ?? . . . מה שכתוב "ארץ אשר עיני ה` וכו` זה לא אומר שלא יקראו כאן אסונות . אולי ההיפך . כי אינו דומה מי שחוטא למלך כשהוא בבית המלך, וכך כתוב בספרים .
ארץ ישראל היא בטוחה ? . . . לפי ההגיון - כמדומני שיש סיכויים לא מעטים שתיפול עלינו אטום -חלילה . ובכלל אנחנו בסיכון לא קטן . . . אולי יש לך לשאול רב רציני בענין ?? . . . מה שכתוב "ארץ אשר עיני ה` וכו` זה לא אומר שלא יקראו כאן אסונות . אולי ההיפך . כי אינו דומה מי שחוטא למלך כשהוא בבית המלך, וכך כתוב בספרים .
יש לי לשאול את התלמוד ואת הרמב"ם :
הם רבנים מספיק רציניים ? דברי הרמב"ם מתוך הלכות מלכים פרק ה' : "[י] גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל, ומנשקין אבניה, ומתגלגלין על עפרה; וכן הוא אומר "כי רצו עבדיך, את אבניה; ואת עפרה, יחוננו" (תהילים קב,טו). יד [יא] אמרו חכמים, כל השוכן בארץ ישראל, עוונותיו מחולין--שנאמר "ובל יאמר שכן, חליתי; העם היושב בה, נשוא עוון" (ישעיהו לג,כד). אפילו הלך בה ארבע אמות, זוכה לחיי העולם הבא. וכל הקבור בה, נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנאמר "וכיפר אדמתו עמו" (דברים לב,מג). ובפורענות הוא אומר "על אדמה טמאה תמות" (עמוס ז,יז). ואינו דומה קולטתו מחיים, למי שקולטתו לאחר מיתה. ואף על פי כן גדולי החכמים היו מוליכין את מתיהן לשם; צא ולמד מיעקוב אבינו, ויוסף הצדיק. טו [יב] לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים; ואל ידור בחוצה לארץ, ואפילו בעיר שרובה ישראל: שכל היוצא לחוצה לארץ--כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר "כי גירשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמור לך עבוד אלוהים אחרים" (שמואל א כו,יט). ובפורענות הוא אומר "ואל אדמת ישראל לא יבואו" (יחזקאל יג,ט)." עד כאן דבריו. ישיבת ארץ ישראל היא מצווה , ולכן גם מי שיש לו חבילות של עבירות נגיד לו לשבת בארץ ישראל. לא רק זה , ישיבת הארץ בעצמה מכפרת עוונות. וכי נגיד לאדם - בגלל שיש לך עבירות אז תצא לחוץ לארץ ותהיה כמי שאין לו אלוה ? ההיפך הגמור ! דווקא מי שיש בידו עבירות צריך לבוא הנה ! בגלות ידרדרו לגמרי , כאן זכות ארץ ישראל תעזור. כך רואים בפירוש גם מעזרא ונחמיה - הם הביאו הנה לארץ עליה שלימה , שחצי מהם היו נשואים לגויות , ובניהם אפילו לא ידעו עברית ! כך כתוב בספר עזרא : "וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר: "לֹא נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת, כְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִי. כִּי נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת, וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה" וכך בספר נחמיה : " גַּם בַּיָּמִים הָהֵם רָאִיתִי אֶת הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים (אשדודיות) אַשְׁדֳּדִיּוֹת (עמוניות) עַמֳּנִיּוֹת מוֹאֲבִיּוֹת. כד וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית, וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם. " רואים כי הם העלו לארץ לא בהכרח את "צדיקי הדור" , אך זכות ארץ ישראל עזרה והם שבו בתשובה ומהם נבנה בית שני. גם על עומרי שהיה מלך רשע ועובד עבודה זרה שלא היה כדוגמתו אמרו חכמינו כי זכה להעמיד ארבע דורות למלוכה מאחר ובנה עיר בארץ ישראל (שומרון). זכות ארץ ישראל עוזרת - כתוב בהלכה אפילו אם לאדם אין בנים ועולה לארץ יחכה עוד 10 שנים לפני שיגרש את אשתו. כי עצם העליה לארץ ישראל יכולה לגרום לו לבנים. מכל זה רואים כמה זו מצווה גדולה ישוב ארץ ישראל , שלא אומרים דבר כזה על אף מצווה אחרת. וגם אם האדם עובר עבירה , אם יחזיק בעניין ישוב ארץ ישראל זכות הארץ תעזור לו , ויזכה לשוב בתשובה. ארץ ישראל היא המקום הכי בטוח ליהודים , ואם כאן לא בטוח - שום מקום לא בטוח. לגבי "אינו דומה החוטא למלך כשהוא בבית המלך וכו'" - זה נכון. אבל לא בגלל זה נמנע עצמינו מלבוא לבית המלך. אנחנו בניו של הקב"ה , בית המלך הוא מקומינו הטבעי. המלך כבר קרא לנו לשוב לארץ ישראל , כבר הביא עלינו שואה כשלא עשינו כך , מה עוד צריך לקרות כדי להבהיר את זה ?
הם רבנים מספיק רציניים ? דברי הרמב"ם מתוך הלכות מלכים פרק ה' : "[י] גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל, ומנשקין אבניה, ומתגלגלין על עפרה; וכן הוא אומר "כי רצו עבדיך, את אבניה; ואת עפרה, יחוננו" (תהילים קב,טו). יד [יא] אמרו חכמים, כל השוכן בארץ ישראל, עוונותיו מחולין--שנאמר "ובל יאמר שכן, חליתי; העם היושב בה, נשוא עוון" (ישעיהו לג,כד). אפילו הלך בה ארבע אמות, זוכה לחיי העולם הבא. וכל הקבור בה, נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנאמר "וכיפר אדמתו עמו" (דברים לב,מג). ובפורענות הוא אומר "על אדמה טמאה תמות" (עמוס ז,יז). ואינו דומה קולטתו מחיים, למי שקולטתו לאחר מיתה. ואף על פי כן גדולי החכמים היו מוליכין את מתיהן לשם; צא ולמד מיעקוב אבינו, ויוסף הצדיק. טו [יב] לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים; ואל ידור בחוצה לארץ, ואפילו בעיר שרובה ישראל: שכל היוצא לחוצה לארץ--כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר "כי גירשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמור לך עבוד אלוהים אחרים" (שמואל א כו,יט). ובפורענות הוא אומר "ואל אדמת ישראל לא יבואו" (יחזקאל יג,ט)." עד כאן דבריו. ישיבת ארץ ישראל היא מצווה , ולכן גם מי שיש לו חבילות של עבירות נגיד לו לשבת בארץ ישראל. לא רק זה , ישיבת הארץ בעצמה מכפרת עוונות. וכי נגיד לאדם - בגלל שיש לך עבירות אז תצא לחוץ לארץ ותהיה כמי שאין לו אלוה ? ההיפך הגמור ! דווקא מי שיש בידו עבירות צריך לבוא הנה ! בגלות ידרדרו לגמרי , כאן זכות ארץ ישראל תעזור. כך רואים בפירוש גם מעזרא ונחמיה - הם הביאו הנה לארץ עליה שלימה , שחצי מהם היו נשואים לגויות , ובניהם אפילו לא ידעו עברית ! כך כתוב בספר עזרא : "וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר: "לֹא נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת, כְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִי. כִּי נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת, וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה" וכך בספר נחמיה : " גַּם בַּיָּמִים הָהֵם רָאִיתִי אֶת הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים (אשדודיות) אַשְׁדֳּדִיּוֹת (עמוניות) עַמֳּנִיּוֹת מוֹאֲבִיּוֹת. כד וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית, וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם. " רואים כי הם העלו לארץ לא בהכרח את "צדיקי הדור" , אך זכות ארץ ישראל עזרה והם שבו בתשובה ומהם נבנה בית שני. גם על עומרי שהיה מלך רשע ועובד עבודה זרה שלא היה כדוגמתו אמרו חכמינו כי זכה להעמיד ארבע דורות למלוכה מאחר ובנה עיר בארץ ישראל (שומרון). זכות ארץ ישראל עוזרת - כתוב בהלכה אפילו אם לאדם אין בנים ועולה לארץ יחכה עוד 10 שנים לפני שיגרש את אשתו. כי עצם העליה לארץ ישראל יכולה לגרום לו לבנים. מכל זה רואים כמה זו מצווה גדולה ישוב ארץ ישראל , שלא אומרים דבר כזה על אף מצווה אחרת. וגם אם האדם עובר עבירה , אם יחזיק בעניין ישוב ארץ ישראל זכות הארץ תעזור לו , ויזכה לשוב בתשובה. ארץ ישראל היא המקום הכי בטוח ליהודים , ואם כאן לא בטוח - שום מקום לא בטוח. לגבי "אינו דומה החוטא למלך כשהוא בבית המלך וכו'" - זה נכון. אבל לא בגלל זה נמנע עצמינו מלבוא לבית המלך. אנחנו בניו של הקב"ה , בית המלך הוא מקומינו הטבעי. המלך כבר קרא לנו לשוב לארץ ישראל , כבר הביא עלינו שואה כשלא עשינו כך , מה עוד צריך לקרות כדי להבהיר את זה ?
יש הוכחה ברורה מרבי עקיבא :
"אם במקום חיותינו אנו מתיראים , במקום מיתתינו על אחת וכמה". (משל הדגים והשועל). אם במקום אליו יש מצווה לעלות , וזכות המקום עוזרת לנו ( שאפילו מי שלא היה לו ילדים מסוגל שיהיו לו) , ואנו קרובים בו לפני אבינו שבשמיים ("ארץ אשר עיני ה' אלוהיך בה") , והיא עצמה מכפרת עוון (להולכים בה ארבע אמות וכל שכן לנמצאים בה בקביעות) - אנו מתיראים , אז במקום ארצות הגויים הטמאות שאין בהם כל אלו , על אחת כמה וכמה. אני אישית מעולם לא יצאתי מארץ ישראל , ואני מקווה גם שלעולם לא אצטרך. וכתוב גם בסיום ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי : "ובהערת בני אדם והתעוררותם אל אהבת המקום ההוא הקדוש ינחץ (=מלשון "נחוץ") העניין המיוחל, שכר גדול וגמול רב, כמו שנאמר: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, - רוצה לומר כי ירושלים תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה." כך שהגאולה באה אך ורק כאשר עם ישראל נכספים ורוצים את ארץ ישראל תכלית הכוסף ויחוננו אבניה ועפרה !!! לא כאשר מעדיפים לשבת בחו"ל. כאן מכל דברי רבותינו וחכמינו יש היום מצווה לעלות לארץ ישראל (אפילו לרמב"ם שלא מנה מצווה זו בכלל התריג' יש מצווה) ומאחר וכך אין שום תירוצים. מי שיכול לעלות , צריך לעלות. ומי שלא יכול - שיתאמץ. השיקולים על סכנות וכו' לא רלוונטיים. כל העולם יש בו סכנות , ודווקא בארץ ישראל יש עלינו שמירה יותר. וגם אם נניח וחלילה היתה "סכנה" כבר כתב ריה"ל בספר הכוזרי כי ראוי להסתכן סכנה סבירה (כמו נסיעה בים וביבשה בזמנם) כדי לעלות לארץ : ". . . אבל השכינה הנסתרת הרוחנית היא עם כל בן ישראל זך המעשים וטהר הלב אשר כל משא נפשו קדש לאלהי ישראל וארץ ישראל היא המיחדת לאלוהי ישראל ואין המעשים שלמים כי אם בה והרבה מצוות שנתנו לישראל בטלות ממי שאינו דר בארץ ישראל והלב לא יזך והכונה לא תהיה כלה קדש לאלוה כי אם במקום אשר יאמן עליו כי הוא מיחד לאלוה אף כשאין באמונה זאת כי אם דמיון ומשל על אחת כמה וכמה אם היא אמונת אמת כמו שהוכחנו זאת למעלה כי אז תתעורר התשוקה למקום הזה ורק בו תהיה הכונה קדש לאלהו ביחוד אצל אדם השואף אל המקום הזה מרחוק וכל שכן אם הוא בא לבקש כפר על חטאים שחטא לפני בואו שמה שהרי אין הוא יכול להביא כיום את הקרבנות שבאה עליהם המצוה מאת האלוה קרבן מיחד לכל חטא וחטא זדון ושגגה ואין לו לסמך אלא על מאמר החכמים גלות מכפרת עון והן עתה גולה הוא אל המקום הנרצה אשר לסכנה ביבשה ובים אינה בגדר לא תנסו את יי אלהיכם דומה היא יותר לסכנה שמסתכן למשל הסוחר הנודד למרחקים מתוך תקוה להרויח בסחורתו ואם האיש העולה לארץ ישראל מכניס עצמו לסכנות גדולות יותר מפאת תשוקתו ותקותו לכפרת עוונות יש לו התנצלות על שימו את נפשו בכפו לאחר שעשה חשבון הנפש והודה על החיים שנתנו לו עד היום וגמר בלבו להסתפק בהם ולהקדיש שארית ימיו לעשית רצון אלהיו ואם יזכה כי יצילהו האלוה מכל הסכנות יודה וישבח ואם יאבד בעוונותיו ימצא ספוק בידיעה כי רב עוונותיו נתכפרו לו במותו יודע הוא כי דרכו זאת טובה מדרך האנשים המסכנים נפשותם במלחמה אם למען יזכירום בשירי הגבורה והנצחון או בגלל השלל הגדול אשר יקחו אכן קלה הסכנה שסכן הוא את נפשו אף מזו שנסתכנו בה האנשים היוצאים למלחמת מצוה מתוך תקוה כי יהיה להם חלק לעולם הבא:" לגבי "לספור רבנים" - אף אדם עם ידיעה בתורה לא מקבל ככה החלטות. כשאדם יודע תורה הוא לא מתחיל "לספור רבנים" על כל עניין השיטה של "לספור" רבנים. זוהי שיטה המיועדת לבורים ולעמי ארצות שאינם יודעים לעשות משהו אחר. בסנהדרין היו יושבים כולם ביחד ושומעים נימוקי כולם , ורק אחר כך היו עומדים למניין ומחליטים. בזמנינו אין את זה , ממילא עניין הספירה לא שייך. אדם היודע תורה בזמנינו הולך בעצמו למקורות - משנה , גמרא , רמב"ם , ספרי קבלה ורואה מה אמרו רבותינו , מה טעמם ומה נימוקם. חוץ מזה הוא משתמש בחוכמתו ובשכלו אשר נתן לו הקב"ה כדי לבדוק את המציאות העומדת לפניו. לפי זה הוא מחליט.
"אם במקום חיותינו אנו מתיראים , במקום מיתתינו על אחת וכמה". (משל הדגים והשועל). אם במקום אליו יש מצווה לעלות , וזכות המקום עוזרת לנו ( שאפילו מי שלא היה לו ילדים מסוגל שיהיו לו) , ואנו קרובים בו לפני אבינו שבשמיים ("ארץ אשר עיני ה' אלוהיך בה") , והיא עצמה מכפרת עוון (להולכים בה ארבע אמות וכל שכן לנמצאים בה בקביעות) - אנו מתיראים , אז במקום ארצות הגויים הטמאות שאין בהם כל אלו , על אחת כמה וכמה. אני אישית מעולם לא יצאתי מארץ ישראל , ואני מקווה גם שלעולם לא אצטרך. וכתוב גם בסיום ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי : "ובהערת בני אדם והתעוררותם אל אהבת המקום ההוא הקדוש ינחץ (=מלשון "נחוץ") העניין המיוחל, שכר גדול וגמול רב, כמו שנאמר: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, - רוצה לומר כי ירושלים תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה." כך שהגאולה באה אך ורק כאשר עם ישראל נכספים ורוצים את ארץ ישראל תכלית הכוסף ויחוננו אבניה ועפרה !!! לא כאשר מעדיפים לשבת בחו"ל. כאן מכל דברי רבותינו וחכמינו יש היום מצווה לעלות לארץ ישראל (אפילו לרמב"ם שלא מנה מצווה זו בכלל התריג' יש מצווה) ומאחר וכך אין שום תירוצים. מי שיכול לעלות , צריך לעלות. ומי שלא יכול - שיתאמץ. השיקולים על סכנות וכו' לא רלוונטיים. כל העולם יש בו סכנות , ודווקא בארץ ישראל יש עלינו שמירה יותר. וגם אם נניח וחלילה היתה "סכנה" כבר כתב ריה"ל בספר הכוזרי כי ראוי להסתכן סכנה סבירה (כמו נסיעה בים וביבשה בזמנם) כדי לעלות לארץ : ". . . אבל השכינה הנסתרת הרוחנית היא עם כל בן ישראל זך המעשים וטהר הלב אשר כל משא נפשו קדש לאלהי ישראל וארץ ישראל היא המיחדת לאלוהי ישראל ואין המעשים שלמים כי אם בה והרבה מצוות שנתנו לישראל בטלות ממי שאינו דר בארץ ישראל והלב לא יזך והכונה לא תהיה כלה קדש לאלוה כי אם במקום אשר יאמן עליו כי הוא מיחד לאלוה אף כשאין באמונה זאת כי אם דמיון ומשל על אחת כמה וכמה אם היא אמונת אמת כמו שהוכחנו זאת למעלה כי אז תתעורר התשוקה למקום הזה ורק בו תהיה הכונה קדש לאלהו ביחוד אצל אדם השואף אל המקום הזה מרחוק וכל שכן אם הוא בא לבקש כפר על חטאים שחטא לפני בואו שמה שהרי אין הוא יכול להביא כיום את הקרבנות שבאה עליהם המצוה מאת האלוה קרבן מיחד לכל חטא וחטא זדון ושגגה ואין לו לסמך אלא על מאמר החכמים גלות מכפרת עון והן עתה גולה הוא אל המקום הנרצה אשר לסכנה ביבשה ובים אינה בגדר לא תנסו את יי אלהיכם דומה היא יותר לסכנה שמסתכן למשל הסוחר הנודד למרחקים מתוך תקוה להרויח בסחורתו ואם האיש העולה לארץ ישראל מכניס עצמו לסכנות גדולות יותר מפאת תשוקתו ותקותו לכפרת עוונות יש לו התנצלות על שימו את נפשו בכפו לאחר שעשה חשבון הנפש והודה על החיים שנתנו לו עד היום וגמר בלבו להסתפק בהם ולהקדיש שארית ימיו לעשית רצון אלהיו ואם יזכה כי יצילהו האלוה מכל הסכנות יודה וישבח ואם יאבד בעוונותיו ימצא ספוק בידיעה כי רב עוונותיו נתכפרו לו במותו יודע הוא כי דרכו זאת טובה מדרך האנשים המסכנים נפשותם במלחמה אם למען יזכירום בשירי הגבורה והנצחון או בגלל השלל הגדול אשר יקחו אכן קלה הסכנה שסכן הוא את נפשו אף מזו שנסתכנו בה האנשים היוצאים למלחמת מצוה מתוך תקוה כי יהיה להם חלק לעולם הבא:" לגבי "לספור רבנים" - אף אדם עם ידיעה בתורה לא מקבל ככה החלטות. כשאדם יודע תורה הוא לא מתחיל "לספור רבנים" על כל עניין השיטה של "לספור" רבנים. זוהי שיטה המיועדת לבורים ולעמי ארצות שאינם יודעים לעשות משהו אחר. בסנהדרין היו יושבים כולם ביחד ושומעים נימוקי כולם , ורק אחר כך היו עומדים למניין ומחליטים. בזמנינו אין את זה , ממילא עניין הספירה לא שייך. אדם היודע תורה בזמנינו הולך בעצמו למקורות - משנה , גמרא , רמב"ם , ספרי קבלה ורואה מה אמרו רבותינו , מה טעמם ומה נימוקם. חוץ מזה הוא משתמש בחוכמתו ובשכלו אשר נתן לו הקב"ה כדי לבדוק את המציאות העומדת לפניו. לפי זה הוא מחליט.
יהודי פ ש ו ט
New member
שואה נוספת
שואה נוספת ח"ו לא תיגרם מכך שפצצת אטום תגיע לידיים הלא נכונות, או לא. כי מה שקובע על פי היהדות והקבלה זה רק המעשים שלנו שמיצרים זכויות או חובות, ואם על פי מעשינו נהיה ח"ו ראויים לשואה נוספת, אז היא יכולה לצאת לפועל בכל צורה שהיא, כגון אסונות טבע, או פצצות קונבנציונליות על כל המדינה, או כיבוש המדינה ע"י צבאות זרים, או כל דרך אחרת, שנאמר: "הרבה דרכים למקום". בכל מקרה לא צריך לדאוג יותר מדי, אלה להיות עסוק במקום זה ביצור זכויות, וכך נקטין את הסיכוי לשואה נוספת, וגם אם ח"ו בסוף תהיה, האז בכך נקטין או נבטל את הסיכוי שאנו נפגע ממנה באופן אישי.
שואה נוספת ח"ו לא תיגרם מכך שפצצת אטום תגיע לידיים הלא נכונות, או לא. כי מה שקובע על פי היהדות והקבלה זה רק המעשים שלנו שמיצרים זכויות או חובות, ואם על פי מעשינו נהיה ח"ו ראויים לשואה נוספת, אז היא יכולה לצאת לפועל בכל צורה שהיא, כגון אסונות טבע, או פצצות קונבנציונליות על כל המדינה, או כיבוש המדינה ע"י צבאות זרים, או כל דרך אחרת, שנאמר: "הרבה דרכים למקום". בכל מקרה לא צריך לדאוג יותר מדי, אלה להיות עסוק במקום זה ביצור זכויות, וכך נקטין את הסיכוי לשואה נוספת, וגם אם ח"ו בסוף תהיה, האז בכך נקטין או נבטל את הסיכוי שאנו נפגע ממנה באופן אישי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.