האם כדאי להגיש את הבקשה על שמי או על בן הזוג?

קשת76

New member
האם כדאי להגיש את הבקשה על שמי או על בן הזוג?

שלום רב, אני ומשפחתי מעוניינים להגר לקנדה דרך מסלול SW לבן זוגי יש אחות בטורונטו ולשם אנו רוצים להגר. האנגלית שלי טובה יותר משל בן זוגי לכן חשבנו להגיש את הבקשה על שמי. האם עדיף להגיש על שמי או על שמו מאחר ויש לו משפחה בקנדה? שנינו הנדסאים במקצועינו אך לבעלי יש יותר ניסיון תעסוקתי בתחום מאשר לי.
 

kanata

New member
תלוי במספר הנקודות

אתם צריכים לבצע את הסימולציה באתר ההגירה, ובמידה ולשניכם יש לפחות 67 נקודות אז זה לא משנה מי יגיש. מה שכן, בהנתן אחות בטורונטו כדאי לשקול ספונשרשיפ (ייתכן והתהליך קצר יותר) או לפחות שתעזור לכם למצוא מעסיק שיהיה מוכן לתת לאחד מכם הצעת עבודה (ואז התהליך מתקצר משמעותית). דבר נוסף, כדאי למסד או להגדיר את עניין "בן זוגי". קנדה תכיר בכם רק אם אתם נשואים או לפחות ידועים בציבור... מציע שתתחילו לקרוא בפורום ובקומונה, ותערכו להמתנה קצת ארוכה (התהליך עומד כיום בין 3 ל-4 שנים).
 
אם יש לשניכם 67 נקודות

כדאי שיגיש זה שיותר קל לו לעבור בהצלחה את הבחינה באנגלית. נקודות על קרוב משפחה אפשר לקבל גם עבור בן הזוג של המגיש הרישמי כך שזה לא משנה מי מגיש - את הנקודות תקבלו בכל מקרה. לצערי טועה הכותב שמעלי, אין ספונסרשיפ לאחים או אחיות, רק לבעל - אשה ו הורים-ילדים-או סבים, גם אזרח קנדי ערירי יכול לעשות ספונסרשיפ אבל זה נדיר ומסובך. אז מה שנשאר מכיון שאתם הנדסאים, וקל מאד לקבל הצעת עבודה לבעלי מקצועות טכניים אם יש קשרים מתאימים, היא לדבר עם האחות, ולארגן הצעת עבודה קנדית אמיתית בתחום ההתמחות שלכם. זה מאפשר לעבור לטורונטו תוך חודשיים במקום 3 שנים.
 

kanata

New member
צודק, טעות מצידי...

מה שכן, עדיין שווה לשקול את עזרת האחות לגבי מציאת עבודה. זה נראה הדבר הכי הגיוני לעשות.
 
למעלה