לא כתבת לי מתי אפשר סוף סוף להפסיק.
כלומר, לא כתבת לי מתי אפשר להפסיק לשמוע את השטויות שהוא אומר, ועדיין להיות מסוגל לענות לך.
אבל בקצרה,
ראשית, הוא צודק שאין לווינים במרחק של מליון ק"מ, אבל טועה בכך שהוא מייחס אמירה כזאת לנאסא או לכל פיסיקאי רציני.
יש טלסקופי חלל במרחקים דומים שיכולים לצלם, אבל הם לא לווינים, מהבחינה הזאת שהם לא אמורים להקיף את כדה"א. אני לא חושב שהוא יודע את ההבדל בין לווין ובין טלסקופ חלל, או תחנת חלל.
שנית, לא רק שאין לו צל של מושג קלוש בפיסיקה - גם אין לו צל של מושג קלוש בצילום.
האופן שבו הוא דן בגדלים שגוי מיסודו.
כשאתה מצלם את הבניין שממול למרפסת שלך, סביר להניח שהמעקה של המרפסת שלך בהיותו קרוב אליך יתפרש על כל הצילום, בעוד שהבניין שממול יתפוס רק חלק מרוחב הצילום. כשאתה מצלם את שניהם ממרחק, המעקה של המרפסת שלך יראה קטן יחסית לגודל הבניין שממול. כלומר זה לא רק עניין של גודל אלא של זווית צילום. יתרה מכך, זום מעוות גדלים. מכל הדברים האלו נראה לי שהוא מתעלם, אבל כאמור יכול להיות שהפסקתי את הקשקשת שלו מוקדם מדי.
אני לא צריך צילומים של נאסא כדי לדעת שכדה"א עגול, מספיקים לי חוקי הפיסיקה שלמדתי ושאני מלמד, ושעל בסיסם מפתחים נוסחאות שמאפשרות לחשב את זמן המולד וזמן המחזור של הירח לרמות דיוק של הרבה מאוד ספרות משמעותיות, ובאופן שמתאים לתוצאות הניסיוניות, ומתכננים GPSים שעובדים, ומתכננים טילים בליסטיים שעובדים. אם כל מה שלמדתי ושאני מלמד הוא קשקוש, אז איך מהנדסים שמתכננים דברים על סמך חישובים בעזרת המשוואות האלו מצליחים לייצר דברים שגם עובדים?