האם לאחר ניתוח לשינוי מין...

א ו ר1

New member
האם לאחר ניתוח לשינוי מין...

איבר המין נראה כאיבר נשי לכל דבר או שניתן להבחין בהבדל כלשהו? האם התחושות הן דומות בזמן סקס? והאם ניתן להגיע לאורגזמה?
 

Michelle B

New member
ובוא נגיד שכן

מה ע תפקודו של האיבר מבחינה פיזיולוגית כלומר עשיית צרכים? גמירות ומראה זה לא הכל..
 
לאחר הניתוח

האיבר אחרי ניתוח נראה ומתפקד כמו האיבר הטבעי, וגם מסוגל להעניק את אותן התחושות, כולל רגישות מלאה ואורגזמה, הן פנימית והן בדגדגן. מה ששונה הוא שהנרתיק הוא סגור בקצהו העליון, הפנימי (לעומת נרתיק של אישה גנטית, המסתיים בצוואר הרחם). כמו בן, רוב הניתוחים הנערכים היום, המשתמשים בטכניקה הקרויה penile inversion, יוצרים נרתיק שאינו מסוגל לייצר נוזלי סיכה כמו נרתיק טבעי. חלק קטן מהניתוחים משתמשים בטכניקה של השתלת קטע מן המעי הגס, אשר הריקמה שלו דומה לזו של נרתיק גנטי בכך שהיא מסוגלת ליצור הרטבה. מאידך, נשים רבות סובלות מיובש בנרתיק, כך שאנחנו באותה הסירה. לנרתיק שנוצר בניתוח אין את יכולת הניקוי העצמי שיש לנרתיק של אישה גנטית. מחיר קטן שצריך לשלם בדרך אל האושר. לא נורא, מסתדרים. נורה
 

גיי

New member
נורה איך זה אצל טרנסקסואלים ?

מבחינת אחרי הניתוח, כלומר מאישה לגבר....
 
מאישה לגבר

הטכניקה ליצירת איבר מין זכרי טרם הצליחה להתגבר על כל הבעיות הכרוכות בכך. בניתוח מאישה לגבר חייבים ליצור איבר שמסוגל להשתין, לקבל זקפה, וגם לגרום הנאה מינית. ובתוך כל זה, גם להראות טבעי. דרישות אלה, שבניתוח מגבר לאישה פתורות בצורה מלאה, עדיין לא יכולות להתמלא במלואן על ידי המנתחים. שנאמר: it´s easier to make a hole than a pole (קל יותר לעשות חור מאשר עמוד). המצב הוא, שמי שמבקש לעבור ניתוח מאישה לגבר נאלץ לבחור בשתיים משלשת המטרות האלה: השתנה דרך ראש הפין, מראה טבעי, והנאה ממין. בינתיים, בטכניקה הקיימת, אי אפשר לספק את כל שלשת הדרישות. על אחת מהן חייב המנותח להתפשר, על פי בחירתו. שיטות ליצירת האיבר הן מורכבות מאד, ובדרך כלל הפרוצדורה כוללת מספר ניתוחים (עד חמישה), ומשתרעת לאורך תקופה ארוכה. עקרונית, יש שתי שיטות בסיסיות: האחת כוללת שחרור הדגדגן ממקומו (הדגדגן עצמו גדל מאד עקב נטילת ההורמונים), כך שידמה לאיבר. הטכניקה השניה בונה איבר חדש משרוול של עור הנלקח מן הזרוע, מן הירך או מן הבטן. את שק האשכים יוצרים מן השפתיים החיצוניות של הפות. הטכניקה המדוייקת תלויה במה שהמנותח בחר מתוך שלשת האפשרויות המתוארות. חייבים לציין שהן ניתוח לשינוי מין מגבר לאישה והן הניתוח מאישה לגבר, לא נעשים מתוך כוונה לקיים יחסי מין. ברור שיכולת האיבר לתפקד מינית חשובה מאד, אבל המניע לניתוח איננו קשור למין, אלא לתחושות מצוקה חריפות של האדם המנותח. נורה
 

לסדו

New member
מעניין

את רוצה להגיד לי שלאחר ניתוח יש בדיוק את אותה התחושה של אורגזמה והכל? קשה לי להאמין לזה..כי בכל זאת, זה לא אמיתי.. ומאוד (!!!) קשה לי לדמיין ולהאמין שנגיד גבר שהפך לאישה יכול להרגיש את מה שאני מרגישה כשאני גומרת.. (סליחה על הבוטות) אגב, אני סך הכל בת 15 וחצי, ואני לא טראנס או משהו כזה אבל יש לי משיכה לנשים וגברים, עם גבר התנסתי..(רק נשיקות,חירמונים) ועם אישה לא התנסתי למרות שדיי הייתי רוצה אני עדיין לא נותת לעצמי הגדרה של "דו" כי אני בגיל שאי אפשר לדעת בוודאות, ולמקרה שמי שחושב שאני מדחיקה, אני לא, אני דווקא שמחה שאני נמשכת לשני המינים, לי אישית זה יותר מגוון וכיף בכל מקרה, כל העניין של הומואים/לסביות וכו´ מאוד מענין אותי אז אני שמחה להצטרף לפורום הזה
 

לסדו

New member
ויש לי שאלה קצת טיפשית

אני לא ממש יודעת מה זה טראנס - סקסואל אז מי שיכול, שיענה.. תודה לפי מה שחשבתי עד עכשיו זה נגיד בת שעושה שינוי ללהיות גבר או ההפך אם זה נכון.. תגידו לי
 

manner

New member
אין קשר בין הדברים

נטייה מינית זה דבר אחד וטרנסקסואליות זה דבר אחר. טרנסקסואלים מרגישים השתייכות למין השני. ההתלבטויות שלך לגבי הנטייה המינית יכולות להיות רלוונטיות מאד בפורומי גאווה למיניהם אבל אין להם שום קשר לכאן.
 

Michelle B

New member
צודק..

ההתלבטות של הטרנסקסואלים היא לגבי מה אני, גבר או אישה ההתלבטות של הומוסקסואלים ולסביות הוא לאן אני נמשך או מה מושך אותי יותר(בי סקסואלים) אגב נורה, תהיתי. יש כאלה שאומרים אישה גנטית ויש בכאלה שאומרילם אישה נקבה ביולוגית איזו דרך ביטוי היא יותר נכונה? נקבה ביולוגית? או אישה גנטית?
 
מה שאנו מרגישות

לסדו היקרה, את קובעת כעובדה מוגמרת שלא ייתכן שאישה טרנסקסואלית מנותחת מרגישה את אותו הדבר כמוך. הרי "זה לא אמיתי", כלומר אישה טרנסקסואלית איננה "אישה אמיתית". באותה הנשימה את מודה שאין לך מושג ירוק מה זאת טרנסקסואליות. אני מקווה שאת מסתדרת עם העקביות. הפליאה שטרנסקסואליות גורמת לך נובעת מכך, שמאז נולדת הכניסו לראשך תפיסה של מגדר הנקראת "תפיסה מהותנית". בקיצור נמרץ, התפיסה הזאת גורסת שהיות אדם גבר או אישה זו תכונה מהותית שלו. טלי מן האדם את היותו גבר או אישה, והוא אינו קיים. אדם נולד גבר או אישה, זה חלק ממה שהוא. זה נובע ממבנה גופו. המין הביולוגי, לפי תפיסה זו, קובע את זהות המגדר באופן מוחלט. האמת היא, שהיותנו גברים או נשים איננו חלק ממהותנו. זהות המגדר נבנית על ידי החברה. איננו נולדים גברים או נשים. אנו נולדים תינוקות, ללא קשר למה שיש בין הרגליים שלנו. תהליך החיברות מלמד אותנו להיות גברים או נשים. מה שאנו מביאים לעולם מהבטן של אמא זה, לכל היותר, נכונות בסיסית להזדהות עם צד זה או אחר של הרצף המגדרי. זאת זהות המגדר הגרעינית שלנו (core identity). שוב, זהות זו אינה קשורה לאיבר המין שלנו, ובוודאי שאינה נקבעת על ידו. עכשיו לאורגזמה. את מסרבת להאמין שאישה טרנסקסואלית מנותחת מרגישה בדיוק את מה שאת מרגישה כשאת גומרת. שאלת אולי את עצמך האם מה שנשים גנטיות אחרות מרגישות כשהן גומרות הוא בדיוק מה שאת מרגישה? מיניות האישה, כמו מיניות האדם בכלל, היא תחום רחב ידיים, עשיר ומגוון. נשים מגיעות לאורגזמה בצורות שונות ותוך חוויית תחושות שונות. יש המגיעות לאביונן באמצעות חדירה, יש המסוגלות להגיע לסיפוק רק על ידי חיכוך בדגדגן, יש שאינן מסוגלות להגיע לאורגזמה כלל, אך עדיין מרגישות הנאה ממגע מיני. יש החשות הנאה בשדיים, ויש שלא. יש שחשות הנאה בכל הגוף, ויש שלא. יש החוות אורגזמה אינטנסיבית, ויש החשות איזה רטט טיפה יותר חזק ותו לאו. עולם ומלואו. באמת אינני יודעת האם אני מרגישה בדיוק את מה שאת מרגישה. סביר להניח שלא, מהסיבות שציינתי. עם זאת, הניתוח שעברתי, בנוסף לעובדה שהציל את חיי, מאפשר לי היום ליהנות ממין באופן מלא ומספק. יש לי איבר פונקציונלי, בעל רגישות מלאה, וזה כל מה שאני יודעת, וכל מה שמעניין. הניתוח לשינוי מין מגבר לאישה משמר את כל המבנה העצבי הקיים, על מנת שלא לאבד רגישות. להפך, שמירת הרגישות נחשבת לאחד הקריטריונים העיקריים לקביעת הצלחת הניתוח. ללא כל קשר, מן הידע המועט שלי על מיניות נשית, התחושות שלי אכן נופלות בתוך תחום התחושות המוכרות לנשים. זה בוודאי מין שונה לגמרי ממה שחוויתי כגבר. מקווה שסקרנותך באה על סיפוקה. נורה
 

22alona

New member
שאלה

יש לי חברה ללא ניתוחים וללא השתלות עדיין גבר מבחוץ אך אישה מבפנים היא תמיד מעלה אומרת לי שהיא מרגישה כלואה בגוף שלה ושהיא הייתה רוצה להוריד את הזין כי היא לא אוהבת אותו כמוכן יש לה הרבה התלבטויות ממש כמוני לגבי המגדר המיני שלה היא שוכבת עם גברים ומתנהגת כאישה ואיתי גבר עדין ומתוק היא מבולבלת מאוד. ותמיד שואלת אותי אם כדאי לרוב זה בקטע של לראות את התגובה שלי לשאלה. אני תמיד עונה לה שלא משנה מה היא תעשה אני מקבלת ואוהבת ותומכת בה כל הזמן. יש לך אולי עצה בשבילי איך אני אוכל לעזור לה להתלבטויות שלה כי היא הבן אדם שיקר לי מאוד ולא הייתי רוצה שתנקוט בצעד שבסוף תתחרט עליו.. ובנוסף יש לי שאלה נוסף את מכירה מישהי שעברה את הניתוח והתחרטה? זקוקה לכל עצה בנושא.. תודה
 
תשובה

אם האדם הזה חש מצוקה עקב זהות המגדר שלו - כדאי, כמינימום, שיבדוק את הדבר. קשה מאד, בלי להכיר אותה אישית, לתת עצות אחרות. מכל מקום - טרנסקסואליות היא הרבה יותר מניתוח לשינוי מין; שינוי המין הוא תהליך שבו האדם מברר לעצמו את זהותו, מחפש את המקום על רצף זהות המגדר שבו יוכל לחיות את חייו ללא מצוקה, ולומד תפקיד מגדר חדש. זה הרבה מאד, עוד לפני שמגיעים לניתוח. רובם המוחלט של הטרנסקסואלים שחיים בתפקיד המגדר המועדף עליהם (לפי הערכות שונות - כ-80% מהטרנסקסואלים מגבר לאישה, וכ-95% מהטרנסקסואלים מאישה לגבר) אינם עוברים ניתוח. חלקם מסיבות כלכליות, בריאותיות או אחרות, ורובם כי פשוט אינם חשים צורך בכך. הניתוח הוא שלב חשוב מאד בתהליך השינוי, אבל הוא איננו מטרה בפני עצמה. טעות גדולה היא לגשת לבירור סוגיית זהות המגדר תוך התמקדות בניתוח. יש הרבה שלבים שקודמים לניתוח, וההחלטה עליו אמורה לבוא בשלב מאוחר יחסית בתהליך. ברוב המקרים, מי שנמצא בתחילת תהליך השינוי כלל אינו מסוגל להחליט האם לעבור את הניתוח או לא. בכל מקרה - איש אינו עובר את הניתוח המכונה "ניתוח לשינוי מין" כדי להפוך לאישה או לגבר. לא מה שיש בין הרגליים קובע את זהות המגדר שלנו. מי שעוברים את הניתוח עושים זאת מתוך מצוקה גדולה מאד עקב הדיסוננס בין צורת גופם לבין זהות המגדר שלהם. זה הכל. הניתוח איננו חובה, וכאמור - רוב הטרנסקסואלים אינם מרגישים צורך לעבור אותו. אין הרבה נתונים לגבי התחרטויות, אם כי לא ידוע על מקרים רבים. במחקר שנעשה בהולנד לפני כמה שנים בקרב קבוצה של טרנסקסואלים שעברו ניתוח התברר שכ-2.5% מהם הביעו רגשות חרטה או חוסר שביעות רצון. מתוכם, כ-1.5% אמרו שלא היו חוזרים על הניתוח אילו התאפשר להם לחזור אחורה, אם כי לא הייתה להם בעיה לחיות ולתפקד, ואילו רק 1% הביעו ממש חרטה ווגעגועים למצב הקודם. בכל מקרה, זה מצביע דווקא על נחיצות תהליך שינוי מסודר, שבמהלכו יכול האדם לברר לעצמו את רגשותיו ולהחליט מה ברצונו לעשות. מי שעלולים יותר להתחרט על כל התרגיל הם דווקא מי שרצים לניתוח או לשינויים בלתי הפיכים אחרים ללא הכנה מוקדמת. מכל מקום, את וחברתך מוזמנות לפנות אליי באימייל אם רצונכן לקבל מידע נוסף. נורה
 

·

New member
לא עברתי את הניתוח, אבל הייתי בדרך.

הייתי כבר שם, דיברתי בטלפון עם מנהלת הפרוייקט לשינוי מין בבית החולים תל השומר... הייתי אצל אנדוקרינולוג לבדיקות וקבלת הורמונים... והיום? היום יש לי חברה כבר שנתיים. צאו מזה. אפשר להתחרט, ואפשר להשתנות. טראנסקסואליות זה לא משהו קבוע, בסיסי, חלק יסוד. זו בחירה, זו לא העדפה, כי אף אחד לא יעדיף להיות אומלל למשך חייו, וסליחה אם אני פוגע כאן אבל טראנסקסואליות חיות חיי כלב. אתן בוחרות את העתיד שלכן, לרוב טראנסקסואליות מוצאות בשינוי מין פתרון למצב אליו נקלעו, נחמה... ומאמינות שכך חייהן יהיו טובים יותר, עם טיפול פסיכולוגי מתאים, אני יכול לומר בבירור: מי שרוצה - יוצא. לא קל לצאת מזה אומנם, אבל בהחלט משתלם, מומלץ וכדאי. פרטים נוספים אצלי... נימי אנונימי.
 
למעלה