לאנשים עם הפרעות אכילה יש בעיית אכילה
למעשה, למי מאלו שמגיעים להשמנת יתר מורבידית אין בעיית אכילה?
לכולם יש הפרעת אכילה ברמה זו או אחרת. כולם רעבים ואוכלים יותר ממה שהם צריכים לאכול, ולכן הגיעו להשמנת יתר מורבידית.
כולם צריכים להתמודד עם הפרעת האכילה שלהם, עם תאוות היתר וייצריות היתר, וההתמודדות היא ע"י טיפול נפשי או אימון וכד'. ככל שהקושי גדול יותר, כך ההתמודדות קשה יותר וארוכה יותר.
כולם גם צריכים עזרה פיזית בגלל השלכות הקושי שלהם. העזרה הפיזית (הניתוח) מצמצם את היכולת לאכול וגם את התאווה והחשק לאכול, כך שבאופן זמני זה גם פותר לבעלי הבולמוס חלק גדול מהבעיה. אבל רק זמנית, ולא באופן שורשי.
כך שככל שהם יצליחו להתמודד עם בעייתם בטיפול האמיתי, בראש, כך הם יוכלו ליהנות יותר מהתוצאה של הניתוח. וככל שלא יצליחו, כך התוצאה של הניתוח תהיה יותר זמנית. ואחרי כמה שנים, אולי יצטרכו לשים טבעת על השרוול, אולי יצטרכו ניתוח חוזר, אולי סתם יחזרו להיות שמנים והרוויחו כמה שנים של רזון.
בקיצור, החיים לא קלים.