האם לגזור ציפורניים לחתולים?

[קשת בענן מעל העיר1]

האם לגזור ציפורניים לחתולים?

היי,
הגורים בני חצי שנה רצים ומשתוללים בבית, מדי פעם קופצים עלינו כשעוברים לידם ושורטים. היום בבוקר הרמתי אחד מהם וכשהוא ירד נשרטתי. בלילה הם לפעמים מציקים לילדים ושורטים (תוך כדי משחק? לא יודעת מה הם חושבים לעצמם כשהם שורטים ילדון ישן).
אני בדילמה כי מצד אחד זה הטבע שלהם ומוזר שהם יהיו בלי ציפורניים, לא?
אני גם לא יודעת לגזור בעצמי, ולקחת לוטרינר פעם בשבועיים בערך זה כבר סיפור.
מצד שני, זה לא נעים השריטות. לרוב זה לא בכוונה לדעתי, הם שורטים פשוט כי יש להם ציפורניים...
דילמה.

 

[be_roo]

אין סיבה שלא, ואפשר ללמוד לעשות זאת לבד

גזירה של הקצה המחודד של הציפורן לא תפריע להם, ותקל על השריטות.
&nbsp
ועכשיו כשהם עוד גורים זה הזמן ללמוד לעשות זאת לבד:
לקנות מספרי ציפורניים יעודיים לחתולים (בכל חנות חיות).
למצוא זמן שבוא הם רגועים, במצב של התפנקות ולא אנרגטיים ומלאי מרץ. כשהם מתפנקים עליך.
לתת להם להריח את המספריים, שיתרגלו לחפץ החדש.
להתחיל בללטף בעדינות את כף הרגל, שיתרגלו למגע.
אם הם לא נרתעים להמשיך בלחיצות עדינות על הכרית שיגרמו לציפורן לצאת החוצה.
אם החתול עדיין רגוע לגזור את הציפורן. בהתחלה ממש רק את הקצה, מילימטר שניים, לא יותר.
לא חייבים להספיק לגזור את כולם בבת אחת, אם החתול מתנגד, לא לריב, החוויה צריכה להיות חיובית. אפשר לתת צ'ופרים תוך כדי כל עוד הם רגועים.
&nbsp
אם הציפורניים שלהם בהירות אפשר לראות בבירור היכן בבסיס מתחילים כלי הדם ואז לדעת כמה אפשר לגזור. ואז כשהם יתרגלו, אפשר בכל פעם לגזור יותר. אם יש להם ציפורניים כהות אפשר להסתפק בלגזור רק את הקצה כדי לא להכאיב להם בטעות.

 

[קשת בענן מעל העיר1]

תודה על ההסבר המפורט

 

[גורדיאן]

אין סיבה שכן, זה לא נעים לאף אחד ולא עוזר בכלום.

אפשר להישרט באותה קלות גם מציפורניים גזורות, רוב החתולים לא אוהבים את הגזירה ומגיבים בתוקפנות, והבעיה היא לא הציפורניים אלא הגיל שלהם, הם פשוט עדיין לא יודעים להיזהר ולא לשרוט.
הפתרון הוא חינוך, ולא באמצעות עונשים אלא באמצעות תגובה שלילית קולנית (או בקיצור לצעוק 'אי!', מה שבכל מקרה בא באופן טבעי), החתולים יקלטו במהרה ששריטות לא נעימות לזולתם וילמדו לא לשרוט.
יש לי כרגע שלושה חתולים ולפניהם היו דורות רבים של חתולים, אף אחד מהם לא קיבל קיצוץ ציפורניים וכולם למדו להיזהר.

 

[be_roo]

ציפורניים גזורות שורטות פחות

חתולים שורטים לא רק תוך כדי משחק (ואכן אפשר ללמד אותם לא לשחק עם ציפורניים) אבל הם שורטים גם בלי לשים לב כבוגרים, גם אם פחות.
&nbsp
הגזירה אינה כואבת. ואפשר להרגיל את החתול בקלות לטיפול, ואז אין שום תוקפנות. החתול שלי מגרגר כשגוזרים לו ציפרוניים כי הוא למד לשייך את זה לחלק מהפינוק. לפעמים הוא אפילו ישן תוך כדי.

 

[גורדיאן]

לא, השריטה פחות עמוקה אבל יותר רחבה.

ובוגרים מחונכים לא שורטים, יש לי חתולה בת 7 ושניים בני 6 והם לא שרטו אותי מזה שנים רבות, כל פעם שהם קרובים אלי הציפורניים שלהם טמונות עמוק בכף הרגל ולא יוצאות משם מפני שהם יודעים להיזהר.

 

[be_roo]

יש שריטות שלא מתרחשות אם אין קצה חד

זו פיזיקה בסיסית, אותו כח שמרוכז על שטח קטן יותר = יותר לחץ ולכן יותר סיכוי לשריטה.
בעוד שבציפורן גזורה הכח מתפזר על שטח גדול יותר מה שאומר שבחלק מהמקרים הוא לא יספיק כדי לפצוע את העור.
&nbsp
החתולים הבוגרים שלי אכן לא שורטים תוך כדי משחק, אבל לפעמים מי מהם בטעות נתקל בי או משתמש בי כאדן זינוק, ויותר נעים לא לסיים זאת עם דם.
&nbsp
בכל מקרה, זו בטח לא חובה, וזה לא סותר את הצורך ללמד את הגור לא לשרוט תוך כדי משחק. אבל לא הייתי מוותרת על להרגיל את הגור למגע בכפות הרגליים (לצורך בדיקות רפואיות עתידיות או סתם לפינוק)

 

[dimitrygo]

מסכים, וגם אורך הציפורן משחק פה תפקיד חשוב

אני בעד לגזור ציפורניים כל עוד החתול רגיל לפרוצדורה ולא מתנגד.

 

[אלישבע777]

גיל חצי שנה להרגלת קיצוץ ציפורניים עלול להיות מאוחר

אני התחלתי להרגיל את החתול שלי מגיל 8 שבועות, מהיום שאימצתי אותו. תחילה שיחקתי קלות בכפות, כמה שיכולתי, אפילו עשר פעמים ביום. קרבתי את הקוצץ לכפות ונגעתי בהן. ככה כל יום ויום כמשחק. כעבור שבוע כבר פרשתי את הציפורניים לצדדים ונגעתי בהן עם הקוצץ. עשיתי את זה ללא לאות המון המון פעמים. כעבור שבועים יכולתי לגקצוץ קצה של ציפורן בזריזות . כל פעם ציפורן אחרת, גם כן תוך כדי משחק של מגע בכף הרגל ובציפורנים. עם זאת - זה לא היה קל! חתולים שונאים מגע בכפות ופוחדים מזה עד מוות. היום החתול שלי בן 9 ואני קוצצת ציפורנים משתי הרגלים תוך עשרים שניות...אני עושה את זה כה מהר, שהוא לא מספיק להתעצבן. אם קורה שמשהו מפריע לי וזה קצת לאט, הוא מילל מפחד. למרות שהוא יודע שאני לא מכאיבה לו לעולם.קצת יותר קשה לקצוץ את ציפורן הבוהן ולכן לפעמים אני מוותרת לו עליה...
בגיל חצי שנה, החתול כבר גור גדול וחזק. ללמד אותו זה אפשרי, אבל צריך אורך רוח, אסרטיביות בלי פשרות , אומץ רב... וכוח סבל...זאת אחת הסיבות שאני ממליצה לאמץ גור קטן שאפשר להרגיל אותו למה שנוח לנו.
את החתול הקודם התחלתי להרגיל בערך בגיל 3 חודשים ועד סוף ימיו, הוא פחד מזה ונהג לברוח לי או להתנגד.