האם לדבר עם הגננת או לא

האם לדבר עם הגננת או לא

היי,
הבן שלי שנה שעברה היה בכיתה אצל גננת למשך 3 שבועות
אחרי 8 ימים היא בא אליי ואמרה לי ״ראיתי הרבה ילדים אבל לא ראיתי ילד רע כמו הילד שלך״ ועוד דברים כמו שאני צריכה לשים אותו בחינוך מיוחד והוא לא מתאים כך
המילים שלה פגעו בי מאוד כמו חץ בלב במיוחד שהוא היא רק בן 3 ורק 8 ימים עברו
אחרי יום היא כבר התנהגה בצורה חנפית כנראה הבינה שמה שאמרה לא היה במקום לשמחתי הוא היה שם רק 3 שבועות
ובתחילת שנה הוא עבר לכיתה האחרת(יש 2 כיתות גן)
מאז הוא פרח שמח יותר לבוא לגן מתנהג בצורה יפה
אולי 3 פעמים אמרו לי שהוא לא הקשיב תמיד אומרים שהוא היה טוב ומקשיב ועוזר
2 הכיתות עושות הכול ביחד הפסקות פיעליות והיא כזו מתנהגת לבן שלי ואמרת לו מתוקי חמודי וכו..
בתחילת שנה היא ניסתה כמה פעמיים שלום ופשוט התעלמתי
ממנה היא הייתה בשוק
עכשיו אני מרגישה רע עם זה עם התעלמות במיוחד שהיא
הרבה דברים עושים ביחד אז כן יוצא לה להיות עם הילד שלי
שסיפרתי למאבחנת את הסיטואציה היא אמרה לי ללכת להתלונן
אבל בעלי ביקש ממני לא לעשות זה
כי בנאדם יותר מידי ולא רוצה לפגוע בפרנסה שלה
אבל אני מרגישה שזה ממש יושב לי הלב כול פעם
שאני נזכרת במילים האלו יורד לי דמעות
זה היה ממש קשה במיוחד שהוא כל-כך טוב בגן
עם המורה והחברים
חשבתי ללכת לדבר איתה ולהגיד לה כמה היא פגעה
בי אני מרגישה שזה ממש יושב לי על הלב
מה הייתם עושים בסיטואציה הזו
אציין שאנחנו גרים בארצות הברית אם זה משנה
 

schlomitsmile

Member
מנהל
הייתי פותחת את זה איתה
לא מתלוננת עליה, לא מאשימה אותה, לא תוקפת אותה,
אלא פשוט מעלה את העניין לשיתוף הדדי:
מספרת מה החויה שלי מהאינטראקציה בינה לבן הילד ובינה לביני
(להתמקד בכאב שלך, בלי לתקוף אותה)
ומקשיבה לחויה שלה, מקשיבה באמת.
&nbsp
כדאי להתחיל באמירה חיובית כלשהי (למשל כמה את שמחה לראות את הילד פורח בגן)
אולי אפילו לשתף שאת מרגישה רע עם ההתעלמות שלך ממנה,
כדי להעלות את השיחה על פסים חיוביים, שיהיה ברור לה שאין כאן מתקפה
והיא לא צריכה להתגונן או לתקוף חזרה,
אלא באמת שיתוף ממקום חיובי של רצון לבניית שיתוף פעולה ואמון הדדי
מתוך הסתכלות קדימה, לא התחשבנות אחורה.
 
זה מה שאני יעשה

במיוחד שהילד שלי הולך להיות שם עוד שנה
ואז אני מכניסה את הקטן שלי גם לעוד שנתיים שם אז באמת לא רוצה להיות באווירה כזו
האמת שגם חשוב לי לדבר איתה בשביל שלא תדבר ככה לעוד הורים בעתיד כי אני יודעת כמה זה פוגע
שבוע הבא אני אמצא את הזמן ואדבר איתה
תודה

&nbsp
 
מעדכנת

אז היום דיברתי איתה
ניגשתי לכיתה שלה ופתחתי בזה שאני מאוד מתנצלת על התעלמות ממנה היא ענתה שהכול בסדר
אמרתי לה שהיא אמרה כמה דברים שנה שעברה שמאוד פגעו בי
היא הייתה בשוק
אמרתי לה את המשפט שאמרה מאוד פגעה בי
היא טענה שלא אמרה את זה ויכול להיות שהתבלבתי
אמרתי שזה בסדר יכול להיות שהמשפט נאמר מתסכול באותו יום היה לו יום קשה
עניתי לה שאמא בחיים לא תשכח משפט כזה שנאמר על הבן שלה
אמרתי לה שאני לא תוקפת אותה או אני פשוט רוצה לפתוח דף חדש ורוצה להוריד את זה מליבי
שאולי זה גם הייתה אשמתי כי הייתי צריכה לבוא אלייך בהתחלה ולספר לך שלבן יש קושי בשינויים (כל התחלה של משהו חדש מאוד קשה לו) ושהיא קצת שמה תווית על הבן שלי מכיוון שלפני הוא היה בחינוך מיוחד לכמה חודשים והחלטנו להעביר אותו
והכי חשוב לי שהבן שלי ממש טוב עכשיו ושמח
היא הודתה שהוא מתנהג בצורה יפה אבל התעקשה שהיא לא אמרה את המשפט הזה ושאולי אמרה משהו אחר והתבלבלתי
לא רציתי להתעקש ואמרתי שהכול בסדר
וסיימנו את השיחה
האמת אני מרגישה ממש הקלה ואני כל-כך שמחה שדיברתי איתה והורדתי את זה מליבי
הכי חשוב לי זה הבן שלי ולא לשמור טינה לאישה מורה
למדתי מהחוויה הנוראית
בתקווה שזו תיהיה החוויה האחרונה שהיה לי עם מורה
ואם יהיה אני יענה מיד ולא ישמור כמה חודשים בבטן
תודה על העצה לא ידעתי איך לפתח את השיחה ואיך לנהל והעצה מאוד עזרה מאוד מעריכה את זה
 

schlomitsmile

Member
מנהל
שמחה לשמוע
זה גם הנסיון שלי
לא טוב להחזיק מועקות בבטן.
הן רגשית, והרבה פעמים גם עניינית, כי אז דברים לא נפתרים אולי אפילו מסתבכים יותר.
מצד שני, לא בהכרח תמיד רצוי לענות מיד...
לפעמים טוב להתבשל קצת בבית ולענות מתוך מחשבה על מה ואיך ומתי ולא בלהט הרגע.
באותו רגע היית מסוגלת לענות לה בצורה שקולה ומכילה כמו שדיברת איתה עכשיו?
&nbsp
כן, כמו שאומרים: הילדים עושים לנו בי"ס

אם ישירות ואם בחוויות שהם מזמנים לנו.
זה נכון לכל הילדים ולילדים מיוחדים במיוחד
 
למעלה