האם לדעתך (במיוחד מריוס) יש יתרון במטפל פסיכולוג?

mega byte

Member
האם לדעתך יש יתרון (ואולי ההיפך) להיות המטפל/ת גם פסיכולוג לטובת טיפול גם באספקט הנפשי?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
לדעתי טיפול זוגי הוא לגמרי טיפול באספקט הנפשי, הגם שהוא נעשה בשלושה ולא בשניים.
נכון שאופי ההתעסקות קצת שונה מאשר בטיפול פרטני, אבל במהותו הוא נוגע באותם דברים.
אז זה וזה הם פסיכולוגים - או מטפלים נפשיים בהגדרה אחרת.

עכשנו השאלה היא האם צריך או עדיף פסיכולוג קליני, או שאפשר גם אחרים?

אז קודם כל גילוי נאות: אני מהאחרים. אני לא פסיכולוג קליני. בהכשרתי הפורמלית אני מטפל משפחתי, מוסמך מכון אדלר ומכון מעגלים ועוד כמה.

לפסיכולוג קליני (וזה אמור כמובן בזכר וגם בנקבה) יש יתרון אחד גדול: הוא בוודאות בעל השכלה רחבה, ויש עליו פיקוח כלשהו של משרד הבריאות (לפחות רישוי).
כל מטפל אחר שאיננו פסיכולוג קליני, עלול להיות בעל הכשרה פחותה מזו. הוא עלול גם להיות בעל הכשרה גדולה מזו - אבל יהיה לך יותר קשה לדעת אם יותר או פחות או שווה ערך. זה החיסרון בחוסר פיקוח. למטפלים זוגיים יש גם אגודה, שדורשת הכשרה נוספת לטיפול זוגי ומשפחתי. עוד יתרון.

מצד שני, יכולים להיות גם יתרונות למישהו שאיננו מטפל קליני: אולי גישות שונות, אולי לפעמים רחבות יותר (או כאמור, לפעמים צרות יותר...).

שורה תחתונה? לדעתי הניירת והתארים לא מספקים תשובה לאיכות הטיפול. השונות הגדולה ביותר איננה בין סוגי התעודות, אלא בתוכן.
כלומר יש פסיכולוגים קלינים מעולים, ויש כאלה שפחות.
ויש מטפלים שאינם קליניים, שהם מעולים, ויש כאלה שפחות.

בין הלא קליניים יש גם שרלטנים. בהחלט.
אבל אני מכיר גם פסיכולוגים קליניים שהם שחוקים, ואפילו חולי נפש ממש, ומשרד הבריאות לא נוגע בהם מסיבת שונות. כמובן שהם מיעוט שבמיעוט, והרוב טובים ומקצועיים. אבל יש גם באוכלוסיה הזאת נפילות.

שורה תחתונה כבר אמרנו? התרשמות אישית והמלצות.
ומרגע שהתחיל הטיפול, גם להקשיב לעצמכם, האם מרגישים שהטיפול רציני או לא.
____________________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

mega byte

Member
ראשית. תודה רבה על התשובה המפורטת.
אני שואל את זה כי במצבים מסוימים בעת משבר זוגי ישנן גם תופעות נלוות כגון חרדה שלא מרפה.
זה כשלעצמו נושא שנראה לי שלפסיכולוג יהיה יתרון בלטפל.
מה דעתך?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
כן ולא. יותר נכון, בעיקר לא.

טיפול בחרדה, ככל שהיא יותר מציקה, דורש באמת טיפול פרטני, והוא לא יוכל לקרות או להיות אפקטיבי בטיפול זוגי.
אם תתחיל בטיפול זוגי, ויתגלה שהחרדה דורשת התייחסות מרכזית, כנראה שתופנה לטיפול פרטני.
ברוב המקרים הבחירה תהיה ללכת למטפל.ת אחר.ת, ולא למטפל.ת הזוגי, כדי שזה יוכל להתמקד בטיפול הזוגי ואילו אתה תקבל את המסגרת הכי מתאימה לבעייה הפרטנית.

יש אגב הרבה שיטות לטפל בחרדה, גם בפסיכולוגיה הקלינית וגם מחוצה לה.
בפסיכולוגיה הקלינית שתי האפשרויות העקריות הן טיפול פסיכודינמי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
מחוץ לפסיכולוגיה הקלינית יש שיטות כגון NLP ועוד.

השאלה לגבי בחירת מסלול טיפול תלויה בכמה שאלות:
(א) כמה החרדה הזאת חמורה או מפריעה בחייך. כל חרדה היא קשה ומפריעה מאוד, אבל עדיין יש רמות שונות של סבל
(ב) כמה היא מפריעה תפקודית. עם חרדה קשה, חלק מהאנשים מתפקד טוב יותר וחלק מתפקד טוב פחות.
(ג) באיזו מידה החרדה היא מרכיב מרכזי בבעייה הזוגית, כלומר האם זו הבעייה העיקרית בזוגיות, או שהיא עוד אחת מכמה בעיות

ככל שהסבל גדול יותר והתפקוד נפגע יותר, כך יותר נדרש לתת תשובה וטיפול לחרדה לפני הכל, וזה יקרה בטיפול פרטני.
גם אם הבעייה הזוגית היא בעיקר החרדה, האינדיקציה היא להתחיל בטיפול פרטני.

אם לעומת זאת החרדה היא רק אחד הגורמים, ובעיקר במידה והתפקוד שלך פחות נפגע, ואם הבעייה הזוגית לוחצת (מצב משברי, למשל), אזי כן יהיה חשוב ומעשי להתחיל בטיפול זוגי, כשטיפול פרטני יכול לקרות במקביל או בהמשך, וכמו שאמרתי, לא בהכרח אצל אותו מטפל.ת.

השורה התחתונה: מציע להתייעץ בטלפון אם האדם אליו אתם חושבים ללכת, להסביר לו בקצרה את מה שדובר כאן בפורום, ולשמוע את דעתו על סדר הדברים. אם זה מסובך מדי לטלפון, אפשר בהחלט ללכת לפגישת היכרות אחת, לשטוח את המצב, ולשמוע מה המטפל.ה הזה מציע. ואפשר ללכת לפגישת היכרות גם לשניים שלושה אנשים, עד שמרגישים שנמצאה המסגרת הנכונה.
____________________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 
למעלה