הנחה בארנונה
בוקר טוב, אזרחים ותיקים יכולים לקבל הנחה בארנונה בשיעור של עד 30% (תלויה במדיניות הרשות המקומית) ובתנאים הבאים: · בית בגודל עד 100 מ"ר. · האזרח הוותיק רשום כבעל הנכס/הדירה או כשוכר הדירה בחוזה השכירות*. · רק אם כל הכנסותיו לא עולות על השכר הממוצע במשק. • מקבלי גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי זכאים להנחה של עד 70% בארנונה. • ההנחה תינתן גם כאשר רק אחד מבני הזוג המתגוררים באותה דירת מגורים הוא אזרח ותיק. ההנחה תינתן לאזרח ותיק שסך כל הכנסותיו, מכל מקור, אינו עולה על השכר הממוצע. אם גרים בדירה יותר מאזרח ותיק אחד, תינתן ההנחה רק אם סך כל הכנסות המתגוררים באותה דירה אינו עולה על 150% מהשכר הממוצע". *לפי פקודת העיריות ותקנות ההסדרים: "מחזיק" - אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון למעט דייר משנה מחזיק" - למעט דייר-משנה; "דייר-משנה" - אדם הגר בחדר, או בחלק מחדר, של בנין שאחר מחזיק בו, והמשלם למחזיק דמי שכירות בעדו. עבור נכים לאחר גיל הפרישה: תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) תשנ"ג–1993 קובעות כי רשות מקומית רשאית לתת הנחות אלה בתשלומי הארנונה: · לנכה אשר טרם קבלת קצבת הזקנה נקבעה לו לצמיתות דרגת אי–כושר השתכרות בשיעור של 75% לפי סעיף 200(א) לחוק הביטוח הלאומי - הנחה בשיעור שאינו עולה על 80%. · לנכה אשר דרגת נכותו הרפואית על פי כל דין היא בשיעור 90% ומעלה - הנחה בשיעור שאינו עולה על 40% ובלבד שאין בבעלותו נכס נוסף. · למקבל גמלה כאסיר ציון או כבן משפחה של הרוג מלכות לפי חוק התגמולים לאסירי ציון ובני משפחותיהם התשנ"ב–1992 - הנחה בשיעור שאינו עולה על 66%. · לבעל תעודת עיוור לפי חוק שירותי הסעד התשי"ח–1958 - הנחה בשיעור של עד 90%. הרשויות המקומיות אינן מחויבות במתן ההנחות. ההנחות האמורות לעיל הן בשיקול דעת המועצה ולפי החלטתה. השיעור שנקבע הוא שיעור מרבי ורשאית הרשות המקומית להחליט על שיעור הנחה פחות מהמרבי.
