האם לחזור לעבוד בפנימיה??? - דילמה!

[my sTar]

האם לחזור לעבוד בפנימיה??? - דילמה!

ערב טוב לכולם אז כידוע (?) סיימתי את השירות ועזבתי את הפנימייה ועכשיו אני עובדת במועדונית לילדים ממשפחות מצוקה. עד כה, נחמד לי שם מאוד, אומנם אני צריכה להסתגל ולהתרגל לכל השינויים שהתחוללו בחיי בתקופה שבין השירות לאזרחות אבל סה"כ אני מאוד אוהבת שם את העבודה ולמרות שזאת רק ההתחלה וכל הצוות שם וותיק חוץ ממני והילדים עדיין מאוד בוחנים ומנסים, סה"כ בסדר לי מאוד - ובטוחה שרק יילך ויהיה יותר בסדר עם הזמן. ביום חמישי באתי לבקר בפנימייה, היה לי מאוד נחמד, אבל גם חיזק לי את התחושה שאני לא צריכה לחזור ושסה"כ סגרתי מעגל וסגרתי תקופה מאוד מאוד יפה בחיים שלי - ועל אף הגעגוע החזק והגדול מאוד, אני מרוצה מהחיים שלי כרגע. אז כשהייתי שם הרכז פנימייה שאל אותי *שוב* אם אני רוצה לחזור בתור מדריכה בשכר לפנימייה, אמרתי לו שכבר התחלתי לעבוד בעבודה אחרת אבל נראה כאילו זה לא ממש אכפת לו

בכל אופן כמובן שדחיתי את ההצעה על הסף [למרות שנורא קורץ לחזור למקום שאתה מכיר ואוהב ויודע ובעיקר מאוד מתגעגע..] היום בבוקרף המנהל של הכפר התקשר אליי [ואני הייתי בשוק] והציע לי לחזור לעבוד בפנימייה בתור מח"מית, בגלל שהמח"מית הנוכחית יצאה לחופשת לידה שאמורה להמשך עד דצמבר. אמרתי לו שאני עובדת בעוד עבודה והסברתי לו את מגבלות השעות שלי והוא אמר שנצליח להתגמש ולסדר את הכל. אני אמרתי שאני אחשוב על זה ומחר אני אחזיר לי תשובה אז נראה לי מחר אני אסע לשם ואבדוק בדיוק מהן מסגרת השעות שהם רוצים ומה מסגרת המשכורת שהם מציעים ואהיה יותר חכמה.. למרות שאני נוטה להבין שזה לא יהיה טוב שאחזור ויהיה יותר מדי לחץ בשבילי, אבל מצד שני אני כן מחפשת עוד עבודה ויש לי ראיון השבוע למקום אחר שהוא קצת פחות שואב [להעביר שיעורים במסגרת קרן קר"ב בבתי ספר..] ובכלל, לחזור למקום שכבר גמרתי בליבי שהוא מוצה על ידי וטוב שהיה וטוב שנגמר וכו וכו מצד שני, למה לא? מה דעתכם?

 

[my sTar]

ועוד הערה חשובה

כמובן שברגע שהמח"מית המקורית חוזרת מהחופשת לידה אני מפנה לה את מקומה ואני רק ממלאת מקום עד שהיא תחזור. 3 וחצי חודשים כולה.. אבל לחזור לשם???? בע. אני ממש אמביוולנטית ביחס שלי לזה.. נו שוין.

 

[צ י נ י כ א ן]

אני מצביע "לא"

מה יהיה עוד שלושה חודשים? שוב פרידה? אם לחזור אז רק למשרה מלאה עם תנאים חבל"ז, כי תכלס עדיף לך לא לחזור (לדעתי). נפרדת, את צריכה לעכל את מה שהיה, לראות קצת את העולם, לראות את נחיים ה"נורמלים" לפני שאת נכנסת לתפקיד ששואב אותך חזק. היום נפגשתי עם בת שירות שסיימה אצלנו והיא אמרה שהיא שמחה שהיא לא לקחה עבודה שהוצעה לה כמדריכה ראשית בפנימייה דומה לשלנו. היא חווה עבודות דפוקות, אבל בלי צורך בהשקעת משאבים נפשיים. אחריי שנתיים מתישות חייבים לארגן ת'ראש. אני מציע: תעבדי קצת בארץ, סעי לחו"ל, תראי עולם (כדי שתהיה לך השקפת עולם), תלמדי, ואם זה עדיין "ידגדג" לך לחזור, תחזרי (כמו שבעצם אני עשיתי...). תמיד תחכה לך עבודה בתחום. זה לא היי-טק, אין פיצוציי "בועות" ואין המון אנשים טובים, אבל ילדים יש למכביר. בהצלחה

 

[my sTar]

נכון

אבל הם לא מציעים לי לחזור בתור מדריכה אלא בתור מחמית וזו עבודה קצת פחות שואבת ומאוד שונה. בכל אופן, עכשיו חזרתי מהשיחה עם המנהל ואני לא חושבת שאקח את זה, הם רוצים חצי משרה ואין לי מספיק שעות לתת להם כך שזה יסתדר בצורה הגיונית.. אם לא הייתה לי את הבעיה של השעות והזמן הייתי לוקחת את זה. צינכיאן, אתה כל הזמן מציע לי לטוס לחו"ל!!!!! ובשביל חו"ל צריך כסף! ורק היום גיליתי שאני לא יכולה למשוך או לגהץ יותר כסף כי המינוס שלי קצת גדול... וגם, סתם שתדע, שאני ממש לא מהאלה של שנתיים בהודו וחצי שנה בתיאנלד.. לא מושך אותי בכלל, אולי אני אסע לאיזה חודשיים לאתיופיה, אבל עדיין לזמן מאוד מוגבל.. אבל מעבר לזה, כמובן שמסכימה איתך בקשר להרבה דברים גם לזה שאין לי לאן למהר ועבודה בתחום תמיד תישאר לי. תודה רבה לך!

 

[אומרים שהיה פה שמח ל]

אני אתך

יוו, אם את לאתיופיה- אני באה איתך!!! דווקא פעם בררתי מחירים וכאלה... בקשר לכפר- נראה לי שעשית בשכל. הכי קל זה להגיד להם 'כן'. הכי קל זה לחזור למקום האהוב והמוכר... אבל לעניות דעתי כרגע עדיף שלא. יש מלא אתגרים בחוץ, מלא דברים לחוות... הם לא יברחו. תכבשי פסגות נוספות! המממ, מה זה מחמ"ית??

 

[צ י נ י כ א ן]

מה זה באמת מח"מית ???

לנסוע לחול זה לא כזה גדול. אתיופיה זה מגניב, אבל כדאי לרדת משם דרומה (אחד החלומות שלי זה לרדת עד דרום אפריקה). זה אגב, גם לא מאוד זול ולא מאוד בטוח. רוצה עוד רעיון? אם היום הייתי צריך להחליט על טיול של כמה חודשים, לא יקר במיוחד, הייתי נוסע לתורכיה דרך הקצ'קאר לגרוזיה (גאורגיה), ולאזרבאיג'אן. 3 חודשים, איזור לא ממש מתוייר, עם המון נופים מיוחדים ותרבות שלא הכרת (אולי בפנימייה חלק...). אגב, אני מתכנן טיול לגרוזיה וזה נראה לי הולך להיות פצצות. אני באמת חושב שטיול מרחיב את האופקים ומכניס את החיים בישראל לפרופורציות. זאת הזדמנות להכיר למשל דרך חיים נינוחה יותר (הדבר הכי חשוב שאני קיבלתי מאוסטרליה). כדי לממן טיול, או כל דבר אחר את צריכה לשים יעד כספי (נניח 5000 דולר) ולתכנן את החיים בהתאם. מקבלים משכורת ושמים אלפיים שח בצד וחיים ממה שנשאר, גם אם צריך להצטמצם לכמה חודשים ולא לבקר בקניון כל שישי... תוך פחות משנה יש לך את הסכום בקלות. זה גם לא נורא לא לצאת ל"טיול של החיים", אפשר גם למצוא משהו אחר במקום, אבל שלא יהיה חלק אינטגרלי ממסלול החיים, למשל ללמוד יוגה ולהתרכז רק בזה חצי שנה, או להתנדב בתנו לחיות לחיות (שזה קצת כמו להתנדב בפנימייה...)

 

[my sTar]

מח"מ - מרכזייה חינוכית מקומית

אחראית על הפעלות פעילויות, חוגים, מסיבות, סמנרים וכדו'. אני לא אקח את העבודה הזאת, זה יותר מדיי בשבילי גם ככה הימים שלי מתחילים להיות עמוסים יותר מדי, וגם המשכורת שהם הציעו לי משו, אמרתי לעצמי שאם הם יציעו משכורת ממש משתלמת שאני אהיה טיפשה שלא אקח אותה רק אז אעשה את זה, אני צריכה כסף, אבל במסגרת נפשית נכונה

 

[juha]

מח"מ

איפה זה ממוקם?

 

[לילי שלי]

מח"מ וחזרה לפנימיה

מאד מפתה לחזור למה שנראה לנו כל כך נעים, למוכר ולידוע, אלא שאת עבודת המח" מ צריך לעבד וללמוד זמן רב. כמי שעבדה שנים רבות בפנימיה ובעיקר במח"מ ,יכולה להעיד ששנה ראשונה הינה תהליך למידה את המקום ובנייתו (למרות שכביכול את נכנסת למשהו "בנוי") . בעבודה זו את צריכה להביא את עצמך ,ליצור ,לפתח ולהתפתח... והעובדה שרכזת המח"מ תחזור לאחר שלושה חודשים תביא לתחושה אמיתית של החמצה -משהו שהתחלת ולא ממש מיצית. בכל מקרה ולכל החלטה שתחליטי -שיהיה לך בהצלחה.