האם לימול את הילד
- פותח הנושא dana12327
- פורסם בתאריך
ודאי שלא (ככה זה בפורום הזה...
)
לא הבנתי מה הקשר בין השאלה לתמונות... (אם הכוונה לתמונות של פין לא נימול אני מעריכה שאפשר למצוא בגוגל די בקלות). מה הסיבה שבעלך מעוניין למול?
ממליצה לכם להגיע לאחד ממפגשי קה"ל ולפגוש הורים שלא מלו:
http://www.kahal.org/meetings.aspx
 
חידוד לשוני קטן: אין כזה פועל "לימול", רק "לָמוּל".
מל >> למול כמו דן >> לדון, רץ >> לרוץ, עף >> לעוף, צד >> לצוד וכו'.
לא הבנתי מה הקשר בין השאלה לתמונות... (אם הכוונה לתמונות של פין לא נימול אני מעריכה שאפשר למצוא בגוגל די בקלות). מה הסיבה שבעלך מעוניין למול?
ממליצה לכם להגיע לאחד ממפגשי קה"ל ולפגוש הורים שלא מלו:
http://www.kahal.org/meetings.aspx
 
חידוד לשוני קטן: אין כזה פועל "לימול", רק "לָמוּל".
מל >> למול כמו דן >> לדון, רץ >> לרוץ, עף >> לעוף, צד >> לצוד וכו'.
לא ברור לי איך מראה הפין ישנה משהו... זו הרי לא בחירה אסתטית
ואני מניחה שאין איברים אחרים (בריאים ותקינים) שאתם שוקלים להעביר אותם ניתוח פלסטי מייד לאחר הלידה... אז למה דווקא פין?
 
כן, ייתכן בהחלט שהמשפחה והסביבה יגיבו, אם תבחרו לשתף אותם. זה תלוי בכם וגם בהם. אבל אם היחסים ביניכם מאפשרים ביקורת על החלטות הוריות שלכם, קחו בחשבון שהיא כנראה לא תתחיל ותסתיים במילה... וזו צריכה להיות החלטה שלכם, בתור הורים, כמה אתם משתפים את הסביבה, כמה אתם פתוחים לקבל ממנה ביקורת, כמה אתם מוכנים להקשיב, להגיב, להצטדק וכו'. יש הורים שמוכנים להגן בלהט על בחירותיהם ואולי אפילו לנפנף בהן לכל מי שרק מציף את הנושא, ויש כאלה שפשוט סוגרים את הנושא עוד בטרם התחיל. בחירה שלכם כמה "לשחרר" את החבל.
 
האם תתפשרו על כל החלטה הורית רק מחשש "מה יגידו"? האם תבחרו לעשות משהו שלדעתכם אינו הטוב ביותר עבור ילדכם או אפילו פוגע בו ממש רק כדי להימנע מביקורת? האם זו הצדקה שתוכלו לעמוד מאחוריה אם יום יבוא והילד ישאל "למה מלתם אותי?" (אולי הוא לא ישאל, אבל דמיינו רגע שכן, לצורך הדיון).
 
באשר לחוסר ביטחון ושונות, זה לחלוטין תלוי חינוך. ילד שלא משדרים לו שהוא שונה או שהוא צריך להתבייש במה שהוא / מי שהוא / בגוף שלו – לא חושב כך בעצמו. וילד יכול להיות שונה באין ספור דברים בולטים פי כמה וכמה. אם הילד יהיה הג'ינג'י היחיד בגן, תצבעו לו את השיער? אם רק לו יהיו נמשים, תשלחו אותו לגן עם מייקאפ? אם רק הוא יצטרך משקפיים, תמנעו אותם ממנו ותתנו לו לראות מטושטש, העיקר שלא יהיה "שונה"? נשמע מגוחך, נכון? וכל מה שכתבתי אינו ניתוח פולשני בגיל שבוע שמשפיע לכל החיים. אז למה מילה נשמעת כמו "פתרון" הגיוני?
 
בפועל זו אפילו לא המציאות, כי סביר להניח שהוא לא יהיה הלא-נימול היחיד בגן (בימינו זה כבר ממש לא נדיר) וכנראה לא תדעו כי לא מקובל לנפנף בפומבי באיבר המין בחברה שלנו. וכפי שאתם לא תדעו איך נראה הפין של ילדים אחרים בגן, כך גם הורים של ילדים אחרים לא ידעו איך נראה הפין של בנכם, וטוב שכך.
 
מלבד זאת, אין אות קין. ילד עם פין שלם הוא ילד רגיל לחלוטין, ויש כאלה אלפים בישראל, הם לא סובלים משום דבר מיוחד (שקשור בעורלה שלהם). למעשה חלקם לא רק שלא "סובלים" מהשונות הזאת, הם גאים בה ומרוצים ממנה. הם מרגישים שלמים ומרוצים מהציוד שלהם, שמחים שהוריהם לא הורידו להם חתיכה מהגוף ללא אישורם.
 
נסו רגע לצאת מהראש של מבוגרים שחיים בנורמה חברתית מסוימת ולהסתכל על זה בעיניים של ילד. אם תחשבו רגע על ילדים קטנים, הם לא דופקים חשבון, כן?
כידוע, הם עושים לא פעם דברים שמביכים את הוריהם (או אולי אמורים להביך אותם, לכאורה) והם לא עסוקים בפנקסנות "מה יגידו השכנים". זה פשוט לא משהו שקיים אצלם עדיין (ויש כאלה שאצלם זה לא קיים גם בהמשך החיים...
).
 
עכשיו חשבו על ילד שמגלה שהורים של ילדים אחרים הורידו להם חתיכה מהגוף מייד לאחר הלידה. סתם, כי ככה עושים. אם קשה לכם לדמיין את זה, נסו לדמיין חברה במדינה אחרת שבה מורידים לכל הילדים את תנוך האוזן. כי זו המסורת. מטריד/מחריד, נכון? ככה בדיוק מגיבים אנשים שלא שבויים בנורמה החברתית של ברית מילה, וכך מגיבים ילדים. בדוק (מניסיון של הורים רבים).
 
כשילדים קטנים שומעים בפעם הראשונה על ברית מילה הם מוטרדים מאוד (ובצדק!) מהרעיון שלהורים מותר לעשות דבר כזה, שיש ילדים שהורידו להם חתיכה מהגוף. חלקם אף נחרדים מכך. היו כאן הורים שסיפרו בדיוק על זה... והילדים לא רק שמרוצים שלא הורידו להם כלום, הם שמחים על כך ומכירים תודה להוריהם. זה גורם להם לבטוח יותר בהוריהם שלא סתם הורידו להם חתיכה מהגוף. באמת. כי כשלא שוטפים לך את הראש בנורמה חברתית שזה הגיוני ונורמלי, אתה לא תופס הסרה כפויה של חלקים מהגוף כמשהו הגיוני ונורמלי...
 
רק לנו, שעברנו התניה חברתית ואנחנו חזק בנורמה הזאת כל חיינו, זה נראה הגיוני ונורמלי. הייתי שם רוב חיי, אני זוכרת את ההרגשה. אבל כשמשתחררים ממנה זה פתאום נראה מוזר מאוד, איך בכלל אפשר היה לחשוב כך כ"כ הרבה שנים. היום אני מסתכלת על זה מבחוץ, כמו אדם זר שמסתכל על שבט שבו חותכים לילדים את תנוך האוזן. אני יודעת שזה מקובל, אני יודעת איך זה נתפס, ועדיין מתקשה להאמין שהמנהג הזה ממשיך להתקיים.
ואני מניחה שאין איברים אחרים (בריאים ותקינים) שאתם שוקלים להעביר אותם ניתוח פלסטי מייד לאחר הלידה... אז למה דווקא פין?
 
כן, ייתכן בהחלט שהמשפחה והסביבה יגיבו, אם תבחרו לשתף אותם. זה תלוי בכם וגם בהם. אבל אם היחסים ביניכם מאפשרים ביקורת על החלטות הוריות שלכם, קחו בחשבון שהיא כנראה לא תתחיל ותסתיים במילה... וזו צריכה להיות החלטה שלכם, בתור הורים, כמה אתם משתפים את הסביבה, כמה אתם פתוחים לקבל ממנה ביקורת, כמה אתם מוכנים להקשיב, להגיב, להצטדק וכו'. יש הורים שמוכנים להגן בלהט על בחירותיהם ואולי אפילו לנפנף בהן לכל מי שרק מציף את הנושא, ויש כאלה שפשוט סוגרים את הנושא עוד בטרם התחיל. בחירה שלכם כמה "לשחרר" את החבל.
 
האם תתפשרו על כל החלטה הורית רק מחשש "מה יגידו"? האם תבחרו לעשות משהו שלדעתכם אינו הטוב ביותר עבור ילדכם או אפילו פוגע בו ממש רק כדי להימנע מביקורת? האם זו הצדקה שתוכלו לעמוד מאחוריה אם יום יבוא והילד ישאל "למה מלתם אותי?" (אולי הוא לא ישאל, אבל דמיינו רגע שכן, לצורך הדיון).
 
באשר לחוסר ביטחון ושונות, זה לחלוטין תלוי חינוך. ילד שלא משדרים לו שהוא שונה או שהוא צריך להתבייש במה שהוא / מי שהוא / בגוף שלו – לא חושב כך בעצמו. וילד יכול להיות שונה באין ספור דברים בולטים פי כמה וכמה. אם הילד יהיה הג'ינג'י היחיד בגן, תצבעו לו את השיער? אם רק לו יהיו נמשים, תשלחו אותו לגן עם מייקאפ? אם רק הוא יצטרך משקפיים, תמנעו אותם ממנו ותתנו לו לראות מטושטש, העיקר שלא יהיה "שונה"? נשמע מגוחך, נכון? וכל מה שכתבתי אינו ניתוח פולשני בגיל שבוע שמשפיע לכל החיים. אז למה מילה נשמעת כמו "פתרון" הגיוני?
 
בפועל זו אפילו לא המציאות, כי סביר להניח שהוא לא יהיה הלא-נימול היחיד בגן (בימינו זה כבר ממש לא נדיר) וכנראה לא תדעו כי לא מקובל לנפנף בפומבי באיבר המין בחברה שלנו. וכפי שאתם לא תדעו איך נראה הפין של ילדים אחרים בגן, כך גם הורים של ילדים אחרים לא ידעו איך נראה הפין של בנכם, וטוב שכך.
 
מלבד זאת, אין אות קין. ילד עם פין שלם הוא ילד רגיל לחלוטין, ויש כאלה אלפים בישראל, הם לא סובלים משום דבר מיוחד (שקשור בעורלה שלהם). למעשה חלקם לא רק שלא "סובלים" מהשונות הזאת, הם גאים בה ומרוצים ממנה. הם מרגישים שלמים ומרוצים מהציוד שלהם, שמחים שהוריהם לא הורידו להם חתיכה מהגוף ללא אישורם.
 
נסו רגע לצאת מהראש של מבוגרים שחיים בנורמה חברתית מסוימת ולהסתכל על זה בעיניים של ילד. אם תחשבו רגע על ילדים קטנים, הם לא דופקים חשבון, כן?
 
עכשיו חשבו על ילד שמגלה שהורים של ילדים אחרים הורידו להם חתיכה מהגוף מייד לאחר הלידה. סתם, כי ככה עושים. אם קשה לכם לדמיין את זה, נסו לדמיין חברה במדינה אחרת שבה מורידים לכל הילדים את תנוך האוזן. כי זו המסורת. מטריד/מחריד, נכון? ככה בדיוק מגיבים אנשים שלא שבויים בנורמה החברתית של ברית מילה, וכך מגיבים ילדים. בדוק (מניסיון של הורים רבים).
 
כשילדים קטנים שומעים בפעם הראשונה על ברית מילה הם מוטרדים מאוד (ובצדק!) מהרעיון שלהורים מותר לעשות דבר כזה, שיש ילדים שהורידו להם חתיכה מהגוף. חלקם אף נחרדים מכך. היו כאן הורים שסיפרו בדיוק על זה... והילדים לא רק שמרוצים שלא הורידו להם כלום, הם שמחים על כך ומכירים תודה להוריהם. זה גורם להם לבטוח יותר בהוריהם שלא סתם הורידו להם חתיכה מהגוף. באמת. כי כשלא שוטפים לך את הראש בנורמה חברתית שזה הגיוני ונורמלי, אתה לא תופס הסרה כפויה של חלקים מהגוף כמשהו הגיוני ונורמלי...
 
רק לנו, שעברנו התניה חברתית ואנחנו חזק בנורמה הזאת כל חיינו, זה נראה הגיוני ונורמלי. הייתי שם רוב חיי, אני זוכרת את ההרגשה. אבל כשמשתחררים ממנה זה פתאום נראה מוזר מאוד, איך בכלל אפשר היה לחשוב כך כ"כ הרבה שנים. היום אני מסתכלת על זה מבחוץ, כמו אדם זר שמסתכל על שבט שבו חותכים לילדים את תנוך האוזן. אני יודעת שזה מקובל, אני יודעת איך זה נתפס, ועדיין מתקשה להאמין שהמנהג הזה ממשיך להתקיים.
אם מדברים על אסתטיות, מתי בת"א ונגד הכפיה הדתית
נזכה ליצירה
אחת הצופות אמרה "זה יכול להיות גרוע יותר, הוא לפחות במצב מנוחה"
נזכה ליצירה
אחת הצופות אמרה "זה יכול להיות גרוע יותר, הוא לפחות במצב מנוחה"
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.