מה בדיוק לא הבנת ?
מנין הגעת וכ"כ בקלות , כי התורה בברית הישנה אוסרת על יחסי מין ( למשל ) בין גבר רווק לבין אישה רווקה, שלא חל לגביהם "איסור עריות" ? ביהדות - קיימת מחלוקת לגבי פרשנות המילים "זנות" ו"ניאוף". הגדרת המילה "ניאוף" לעתים משתנה בהתאם לטקסט. קיימות מחלוקות בין פרשנים , לגבי המילים "ניאוף" וזנות". לעיתים "ניאוף" הוא עבירה שבה לפחות אחד מבני הזוג , הנו נשוי לאדם אחר. לעתים "ניאוף" (לדעת המחמירים ביהדות ) , הוא במשמעות של יחסי זנות, או הפקרות , ומתייחס באופן גורף לכל יחסי מין של תאווה מינית. הקביעה הזאת שלך, ששלפת מהשרוול כלאחר יד, אינה קולעת לאיסורי היהדות. מכאן שאינך מבין את ההבדלים בין האמונה במשיח, לבין האמונה היהודית האורתודוקסית. בנוסף- הגישה שלך שבה אתה מבצע השוואה של מצווה פלונית מול מצווה אלמונית, אינה נראית לי. אמונתך היא עניינך הפרטי ואיני שואל לאמונתך, אך בכל הכבוד, אינך יכול לבקר ספר קודש על פי ההיגיון הפרטי שלך, יהא צרוף ככל שיהיה. עיקר האמונה באמונת המשיח האמיתי, הוא המשיח ישוע, הוא תקוות הישועה לחיי נצח בעולם הבא, והידיעה כי אתה נושע אך ורק בזכות אמונתך בצדקת המשיח, ובשום אופן אינך נושע בזכות מעשיך ולא בזכות קיום מצוות כלשהן. באמונה הנוצרית, אינך מקבל "גמול" או "תמורה חוזית" שנובעת מקיום תורת משה. האמונה הנוצרית , היא אינה כריתת חוזה הדדי בין המאמין לבין הקב"ה והיא אינה קיום חוזה הדדי בין המאמין לבין האל. אם נושעת- זכית בחסד וברחמים. אם הורשעת- הורשעת בדין על חטאיך. באמונה המשיחית, אתה נושע אך ורק מתוך חסד, אך ורק מתוך חמלת הקב"ה, שמעוניין לסלוח לך , שמעוניין לתת לך חיי נצח, שמעוניין לשחרר אותך מעול התורה שלעולם אינך עומד בכל תרי"ג מצוותיה. זה המאמין באמת באמונת המשיח, מבין כי לעולם לא ניתן לספק את רצונו של הקב"ה למעט אם הוא (האדם) מאמין במשיח ישוע, כי הוא המשיח האמיתי. זה המאמין באמת באמונת המשיח, מפנים כי אלוהים ביטל כל דרישה כלפי האדם והוא אינו ניתן לשום שוחד או פיוס. דרישתו היחידה של הקב"ה היא דרישה אחת ויחידה. היא דרישת האמונה בבנו שנולד אל העולם הזה כבן אנוש, חי חיי צדקה אלוהיים ונרצח על לא עוול בכפו למען חטאי האנושות כולה. המשיח ישוע קם לתחייה ביום השלישי , עלה השמיימה וחי לנצח לצד הגבורה.