האם לספר לשותפיי שאני בדסמי?
שו"ת בעיתון הארץ, והמשיב נותן תשובה מאוזנת, אמיתית, קלילה אך מתאימה בלי לגלוש לסטראוטיפים, הומור של גנון וצהבהבות יתר. רוחות של שינוי??
https://www.haaretz.co.il/blogs/musar/.premium-1.5811779
האם עליי לגלות לשותפיי העתידיים לדירה שאני חובב BDSM רעשני?
האם זה לגיטימי לשמור את פיסת המידע הזאת לעצמי ולתת לשותפים בדירה החדשה לגלות בעצמם, או שאני צריך לגלות את המידע הזה לפני כניסתי לדירה?
אני כרגע מועמד לכניסה לדירת שותפים. כמו כל אדם הניגש לראיון קבלה, בחרתי להדגיש את התכונות הטובות שלי ונמנעתי מלדבר על החסרונות שלי. כעת אספר כי אני חבר בקהילת ה-BDSM כבר כמה שנים. כצפוי לא גיליתי את המידע הזה בראיון, מכיוון שנושא זה נחשב עדיין טאבו בחברה. כחלק מהקהילה מדי פעם אני וזוגתי מקיימים "סשנים" אשר נראים מהצד כאלימות ללא מטרה, אך עבורי זה מאפשר פורקן נפשי ומיני. הסשן עצמו מלווה ברעשים, בדירתי הנוכחית אני מנסה לצמצם את הסשנים לזמן שהשותפים אינם בבית אך זה לא תמיד מצליח. כעת שאלתי, האם זה לגיטימי לשמור את פיסת המידע הזאת לעצמי ולתת לשותפים בדירה החדשה לגלות בעצמם, או שאני צריך לגלות את המידע הזה לפני כניסתי לדירה? חשוב לציין כי כל הפעילויות שלי ושל בת זוגי חוקיות ובהסכמה מלאה.
תשובה: תחילה אסביר לטובת הקוראים ש-BDSM הוא מונח מטרייה, שמתאר בהכללה פעילויות מיניות ורגשיות שקשורות לשליטה ולכאב. על אף שמדובר בפעילות מינית שמבוצעת בין בגירים בהסכמה, אנשים לא מעטים מתייחסים לכך כאילו מדובר בהפרעה נפשית. למעשה, רק בשנת 2013 הואילה האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה להוציא את ה-BDSM מרשימת הפתולוגיות המעודכנת ב-DSM, התנ"ך של אבחון ההפרעות הנפשיות, שגם הומוסקסואליות הוצאה ממנו סופית רק ב-1987.
אולם מחקר של הפסיכולוג ההולנדי אנדראס ויסמאייר, שפורסם גם הוא ב-2013, הראה שלא רק שחברי הקהילה הבדס"מית אינם סובלים מפתולוגיה נפשית – אלא להיפך, בריאותם הנפשית טובה מהממוצע. המחקר בחן 1,336 אנשים, מתוכם 902 מהקהילה הבדס"מית, וגילה שהאחרונים נוטים להיות פתוחים יותר, בטוחים יותר בזוגיות שלהם, בעלי תחושת רווחה גבוהה יותר ונוירוטיים פחות מאשר חבריהם בעלי העדפות הוונילה. נראה שקצת מכות בטוסיק יכולות להקל על כל נפש רעועה.
כך או אחרת, אין לך כל חובה לדווח מראש לשותפים העתידיים על העדפתך המינית הקינקית. השוואה רלוונטית היא הקהילה הלהט"בית: בדיוק כפי שלסבית שנכנסת לדירת שותפים אינה מחויבת להצהיר מראש על זהותה המינית, גם מי שעושה סקס בדס"מי לא חייב להתוודות. זכותו לעשות את הסקס שמתאים לו בדל"ת אמותיו (שזה, דרך אגב, בדיוק הגודל של דירת שותפים תל אביבית). כמו בקהילה הלהט"בית, גם בקהילה הבדס"מית אנשים רבים מעדיפים לא להיחשף בגלל סכנה של אפליה ואלימות. סקר של הקואליציה הלאומית לחירות מינית משנת 2008, שבו השתתפו 3,058 חברי הקהילה הבדס"מית (מתוכם כ-83% אמריקאים), העלה כי 1,146 מתוכם דיווחו כי חוו אפליה, הטרדה או אלימות על רקע העדפותיהם המיניות הקינקיות.
יחד עם זאת, אם כבר השוויתי בין הדברים, לסבית שנכנסת לדירה אינה חייבת לספר זאת לשותפיה העתידיים אבל זה בהחלט יקל עליה. זה נכון גם בהקשר הבדס"מי: עדיף לדעת שאתה נכנס לדירה עם אנשים פתוחים, שלא יתייחסו אליך כמצורע אם תצא בחליפת לייטקס למסיבה או אם הם יחטטו לך בחדר וימצאו שוט בארון. וחשוב מכך, בדיוק כמו אצל להט"בים בארון, התחושה שאתה חייב להסתיר סוד אפל גורמת למצוקה נפשית לא מעטה, הן בגלל מאמצי ההסתרה והן בגלל חוויית הבושה שהסתרה כזו מייצרת. אין צורך בהצהרה בומבסטית מראש או בשיתוף-יתר כפוי של העדפותיך, מספיק לא להתאמץ להסתיר. למשל, אם הם שואלים אפשר להסביר במשפט קצר ובלי להיכנס יותר מדי לפרטים מיותרים.
וכמו שאין סיבה להחריג אותך לרעה, כך גם אין סיבה להחריג אותך לטובה. כמו סקס בדס"מי, גם החיים בדירה משותפת נשענים על גבולות ברורים, על כבוד הדדי ועל ניחוח קל של שתן. זה לא לגיטימי שקולות הזיונים שלך יהדהדו ברחבי הבית כאשר שוהים בו אנשים אחרים. לא בגלל העדפותיך הקינקיות, אלא מתוך כבוד בסיסי לזולת, בדיוק כשם שלא מגיע לשותפים שלך שאתה ובת זוגך תריבו בקולי קולות כאשר הם שם. לא הצלחת לתזמן את הסשן כך שייגמר לפני שיגיעו? בעיה שלך, לא שלהם, עכשיו תמשיך בשקט (תמיד אפשר לשלב את זה במשחק התפקידים, להעניש על גניחה בקול, להשתמש במחסום לפה וכן הלאה – שלבו בצורה יצירתית בין הנעים למועיל!).
כפי ששותפיך לדירה נמנעים מלעשות סקס בתנוחה מיסיונרית על הספה בסלון בזמן שאתה צופה בטלוויזיה, גם אתה ובת זוגך צריכים להימנע מלכפות על השותפים להיות עדים למשחקים שלכם. רוצה שהיא תשלח אותך לזחול על ארבע וללקק את הרצפה במטבח? אחלה, אבל רק כשהשותפים האחרים אינם בבית ואין סיכוי שיופיעו באמצע. ותנקו אחריכם, למען השם. בעצם תנקו גם לפניכם, דירות שותפים הן טינופת שאין לתאר.
שו"ת בעיתון הארץ, והמשיב נותן תשובה מאוזנת, אמיתית, קלילה אך מתאימה בלי לגלוש לסטראוטיפים, הומור של גנון וצהבהבות יתר. רוחות של שינוי??
https://www.haaretz.co.il/blogs/musar/.premium-1.5811779
האם עליי לגלות לשותפיי העתידיים לדירה שאני חובב BDSM רעשני?
האם זה לגיטימי לשמור את פיסת המידע הזאת לעצמי ולתת לשותפים בדירה החדשה לגלות בעצמם, או שאני צריך לגלות את המידע הזה לפני כניסתי לדירה?
אני כרגע מועמד לכניסה לדירת שותפים. כמו כל אדם הניגש לראיון קבלה, בחרתי להדגיש את התכונות הטובות שלי ונמנעתי מלדבר על החסרונות שלי. כעת אספר כי אני חבר בקהילת ה-BDSM כבר כמה שנים. כצפוי לא גיליתי את המידע הזה בראיון, מכיוון שנושא זה נחשב עדיין טאבו בחברה. כחלק מהקהילה מדי פעם אני וזוגתי מקיימים "סשנים" אשר נראים מהצד כאלימות ללא מטרה, אך עבורי זה מאפשר פורקן נפשי ומיני. הסשן עצמו מלווה ברעשים, בדירתי הנוכחית אני מנסה לצמצם את הסשנים לזמן שהשותפים אינם בבית אך זה לא תמיד מצליח. כעת שאלתי, האם זה לגיטימי לשמור את פיסת המידע הזאת לעצמי ולתת לשותפים בדירה החדשה לגלות בעצמם, או שאני צריך לגלות את המידע הזה לפני כניסתי לדירה? חשוב לציין כי כל הפעילויות שלי ושל בת זוגי חוקיות ובהסכמה מלאה.
תשובה: תחילה אסביר לטובת הקוראים ש-BDSM הוא מונח מטרייה, שמתאר בהכללה פעילויות מיניות ורגשיות שקשורות לשליטה ולכאב. על אף שמדובר בפעילות מינית שמבוצעת בין בגירים בהסכמה, אנשים לא מעטים מתייחסים לכך כאילו מדובר בהפרעה נפשית. למעשה, רק בשנת 2013 הואילה האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה להוציא את ה-BDSM מרשימת הפתולוגיות המעודכנת ב-DSM, התנ"ך של אבחון ההפרעות הנפשיות, שגם הומוסקסואליות הוצאה ממנו סופית רק ב-1987.
אולם מחקר של הפסיכולוג ההולנדי אנדראס ויסמאייר, שפורסם גם הוא ב-2013, הראה שלא רק שחברי הקהילה הבדס"מית אינם סובלים מפתולוגיה נפשית – אלא להיפך, בריאותם הנפשית טובה מהממוצע. המחקר בחן 1,336 אנשים, מתוכם 902 מהקהילה הבדס"מית, וגילה שהאחרונים נוטים להיות פתוחים יותר, בטוחים יותר בזוגיות שלהם, בעלי תחושת רווחה גבוהה יותר ונוירוטיים פחות מאשר חבריהם בעלי העדפות הוונילה. נראה שקצת מכות בטוסיק יכולות להקל על כל נפש רעועה.
כך או אחרת, אין לך כל חובה לדווח מראש לשותפים העתידיים על העדפתך המינית הקינקית. השוואה רלוונטית היא הקהילה הלהט"בית: בדיוק כפי שלסבית שנכנסת לדירת שותפים אינה מחויבת להצהיר מראש על זהותה המינית, גם מי שעושה סקס בדס"מי לא חייב להתוודות. זכותו לעשות את הסקס שמתאים לו בדל"ת אמותיו (שזה, דרך אגב, בדיוק הגודל של דירת שותפים תל אביבית). כמו בקהילה הלהט"בית, גם בקהילה הבדס"מית אנשים רבים מעדיפים לא להיחשף בגלל סכנה של אפליה ואלימות. סקר של הקואליציה הלאומית לחירות מינית משנת 2008, שבו השתתפו 3,058 חברי הקהילה הבדס"מית (מתוכם כ-83% אמריקאים), העלה כי 1,146 מתוכם דיווחו כי חוו אפליה, הטרדה או אלימות על רקע העדפותיהם המיניות הקינקיות.
יחד עם זאת, אם כבר השוויתי בין הדברים, לסבית שנכנסת לדירה אינה חייבת לספר זאת לשותפיה העתידיים אבל זה בהחלט יקל עליה. זה נכון גם בהקשר הבדס"מי: עדיף לדעת שאתה נכנס לדירה עם אנשים פתוחים, שלא יתייחסו אליך כמצורע אם תצא בחליפת לייטקס למסיבה או אם הם יחטטו לך בחדר וימצאו שוט בארון. וחשוב מכך, בדיוק כמו אצל להט"בים בארון, התחושה שאתה חייב להסתיר סוד אפל גורמת למצוקה נפשית לא מעטה, הן בגלל מאמצי ההסתרה והן בגלל חוויית הבושה שהסתרה כזו מייצרת. אין צורך בהצהרה בומבסטית מראש או בשיתוף-יתר כפוי של העדפותיך, מספיק לא להתאמץ להסתיר. למשל, אם הם שואלים אפשר להסביר במשפט קצר ובלי להיכנס יותר מדי לפרטים מיותרים.
וכמו שאין סיבה להחריג אותך לרעה, כך גם אין סיבה להחריג אותך לטובה. כמו סקס בדס"מי, גם החיים בדירה משותפת נשענים על גבולות ברורים, על כבוד הדדי ועל ניחוח קל של שתן. זה לא לגיטימי שקולות הזיונים שלך יהדהדו ברחבי הבית כאשר שוהים בו אנשים אחרים. לא בגלל העדפותיך הקינקיות, אלא מתוך כבוד בסיסי לזולת, בדיוק כשם שלא מגיע לשותפים שלך שאתה ובת זוגך תריבו בקולי קולות כאשר הם שם. לא הצלחת לתזמן את הסשן כך שייגמר לפני שיגיעו? בעיה שלך, לא שלהם, עכשיו תמשיך בשקט (תמיד אפשר לשלב את זה במשחק התפקידים, להעניש על גניחה בקול, להשתמש במחסום לפה וכן הלאה – שלבו בצורה יצירתית בין הנעים למועיל!).
כפי ששותפיך לדירה נמנעים מלעשות סקס בתנוחה מיסיונרית על הספה בסלון בזמן שאתה צופה בטלוויזיה, גם אתה ובת זוגך צריכים להימנע מלכפות על השותפים להיות עדים למשחקים שלכם. רוצה שהיא תשלח אותך לזחול על ארבע וללקק את הרצפה במטבח? אחלה, אבל רק כשהשותפים האחרים אינם בבית ואין סיכוי שיופיעו באמצע. ותנקו אחריכם, למען השם. בעצם תנקו גם לפניכם, דירות שותפים הן טינופת שאין לתאר.