האם לספר על אוטיזם לפני קבלה לחטיבה?

[אנה חדשה]

האם לספר על אוטיזם לפני קבלה לחטיבה?

 

[schlomitsmile]

לספר למי?

 

[אנה חדשה]

לצוות שעושה ראיון קבלה

בחטיבה שאני רוצה שהוא ילמד.

 

[אנה חדשה]

עושים ראיון ואז יש מכינה ומבחן במתמטיקה

שאותו הוא בטוח יעבור. בעיקרון, הבנתי שלא פוסלים רק על סמך ראיון. מצד שני, לא פוסלים ילדים "רגילים" .
אם לא מקבלים את כולם, אז למה להם לקבל אותו?

 

[אנה חדשה]

ועוד שאלה

מה עדיף - חטיבה קטנה ודי ביתית דלת תקציבים או חטיבה ענקית עם מלא כיתות ומלא ילדים בכיתה ובלגן ושיעורים שמתבטלים אבל עם הרבה תקציבים שיכולים לתת לו יותר עזרה בלימודים ופרא רפאוי וכד'. אני מעדיפה את הקטן יותר, אבל חוששת מזה שהוא לא ערוך בכלל לאוטיסטים.

 

[schlomitsmile]

תלוי בצרכים שלו ובאנשים- הצוות ובעיקר המחנכת
מנסיוני, אין תחליף למחנכת. עליה יקום ויפול דבר.
אם היא שמחה שהוא בכתתה, רואה את היש שבו, קשובה לו ולכם-
זכיתם.
מליון שעות פארא-רפואי ועזרה לימודית לא יכפרו על מחנכת גרועה.
&nbsp
וכמובן תלוי בצרכים שלו: באיזו מידה הבלגן בחטיבה הגדולה ישבש לו את האיזון הפנימי,
באיזו מידה עזרה לימודית ופארא-רפואי חיוניים לו.

 

[schlomitsmile]

אגב, אם הוא זקוק לפארא-רפואי ועזרה לימודית-איך זה יקרה בלי
שיידעו על האבחון?
זה מעבר להערכות מנטלית ואחרת מצד ביה"ס,
כדי שביה"ס יפעיל את המערכת לשם קבלת השעות האלה,
הוא חייב לדעת על האבחון.

 

[schlomitsmile]

את רוצה שהם יתנו לו מענים שנכונים לו?
אם אין פתיחות הדדית, כבוד הדדי, קשב הדדי-
הסיכוי שזה יעבוד, נמוך.
לכן לא הייתי מסתירה מהם, הייתי משתפת אותם במי ומה שהוא,
שזה כולל את היותו על הספקטרום- הרגישויות, הקשיים והיכולות.
לא מדובר בילד "פגום", אין מה להסתיר

מדובר בילד שונה, עם מתנה מיוחדת וגם צרכים מיוחדים.
נסיון להסתיר נראה לי נועד לכשלון מראש, הרי בשלב כלשהו הם יגלו, לא?
ואז מה?
מה תהיה התגובה שלהם לדעתך?
ומה המסר בנסיון להסתיר- מסתירים רק דברים רעים...

 

[אנה חדשה]

לא הבנת אותי

נכון לעכשיו, יש לו סייעת סמויה ועזרה בבית ספר. אין ספק שיצטרך עזרה בתחום השפה בהמשך - מתחיל לפתח לקות למידה בנושא. כך שבכל מקרה אין לי כוונה להסתיר איבחון. הכוונה היא האם לגלות כבר בראיון ולהסתכן בדחיה או לנסות להתקבל ולספר רק אחרי זה. אבל אז להסתכן שמשהו בהתנהגות שלו יפריע להם - דווקא כי לא יודעים על האבחון.

 

[schlomitsmile]

וגם חוסר היושר, הנסיון למעשה לרמות אותם כנראה יפריע להם...

 

[אנה חדשה]

אז איך להתנהג?

יש מצב שעד אז לא נספר לילד, אבל גם אם כן - לספר כשקובעים מועד לראיון? שזה לא בהכרח מי שיראיין אותו אלא סתם מזכירה. או שרק בכניסה לראיון? או אולי דווקא בסוף? ושוב, איך אדע אם לא יסרבו לנו בגלל האוטיזם? הרי זה לא מבחן אובייקטיבי.

 

[schlomitsmile]

לעניות דעתי, קודם כל ואפילו בלי קשר לשאלת השיתוף עם ביה"ס
חשוב ביותר לשתף את הילד.
גם בגיל צעיר משלו, ועל אחת כמה וכמה בגילו
זה נראה לי חשוב בכ"כ הרבה רמות... לא יודעת אפילו מאין להתחיל...
אם תרצי, אפרט.

נניח לרגע את הסוגיה המאד חשובה הזאת הזאת בצד-
לגבי שיתוף ביה"ס- הייתי משתפת בכך כחלק מהראיון.
הראיון נועד ככל הנראה, להכרות עם הילד, נכון?
אז זה חלק מההכרות איתו, ממי שהוא.
שם אפשר להציג את העניין בנחת, לא בצורה טלגרפית ככותרת
אלא כחלק מהמכלול שמרכיב את הילד
על כשרונותיו, קשייו, רגישויותיו, הפוטנציאל שלו והצרכים שלו -
שבכולם יש לאוטיזם חלק, הוא צובע את כולם.
כן, גם את הכשרונות והביטוי הנחשב יפה של הרגישויות.

אם יסרבו לכם בגלל האוטיזם- ניצלתם.
בי"ס שנוהג כך, יהיה עינוי ואסון לילד א"ס.
בי"ס שנוהג כך, ויגלה בדיעבד, אחרי שקיבל ילד, שהוריו העלימו ממנו את האבחון בראיון,
לא ייטה להיות קשוב, פתוח, מכיל, מכבד כלפי הילד והוריו.
או כמאמר המשפט הידוע (נדמה לי שזה ציטוט של צ'ארלי צ'אפלין):
אינני רוצה להיות חבר במועדון שלא מקבל אנשים כמוני.

 

[מלאת תקוות]

יש משהו בדבריך

אם צוות לא מוכן לעבוד עם אוטיסט אז באמת יכול להיות המצב שלא יוטב לו להיות שם. ויש מצב שצוות לא ירצה בכך.
מצד שני, אוטיסטים מאוד מאוד שונים אחד מהשני. הרבה אנשים שכל כך שונים אחד מהשני מכניסים תחת אותה הכותרת. ויכול להיות שעם אוטיסט אחד קשה לעבוד, אבל עם אוטיסט אחר יהיה בסדר לעבוד. ואולי דווקא עם בן של אנה הם היו מסתדרים יפה. אני לא יודעת. וחבל שישללו אותו רק בגלל הכותרת.....

 

[schlomitsmile]

אבל זאת בדיוק הנקודה

מי שיש לו קבעונות וחשיבה סטריאוטיפית, ושולל מראש קבלת אוטיסט רק בגלל הכותרת,
מן הסתם לא יהיה מוכן לפתוח ראש, להתנסות בעבודה עם תלמיד א"ס
ולגלות כמה שזה מעשיר גם אותו.
ועוד אם ירגיש מרומה, ירגיש שהגניבו לו את התלמיד הזה בניגוד לרצונו.
הרי מיד בתחילת השנה צריך להתחיל לארגן משלבת, הוראה מותאמת/מרכז למידה וכו',
אז אין לאנה כוונה לנסות להסתיר מהם את האבחון.
איך תקבל מהם שיתוף פעולה ופתיחות,
אם הם ירגישו מרומים ואם הם כאלה שלא מסתכלים על הבנאדם אלא על הכותרת?
לעומת זאת, מי שיש לו ראש פתוח,ישמח להזדמנות ויצמח מעבודה עם כל תלמיד א"ס,
לא משנה איזה, בטח כזה שועדת שילוב מצאה אותו מתאים לשילוב.

המחנכת ורכז השכבה של ה

שלי בכתה ז' הודיעו כבר בישיבה הראשונה, בתחילת השנה, שאינם רוצים אותו.
ואכן היה לו רע מאד שם (לא פלא...)
מי שלא רוצה תלמיד א"ס,
אינו ראוי ואינו כשיר להזדמנות האנושית והמקצועית המיוחדת הזאת.

העיקר אינו להכניס את הילד, העיקר הוא למצוא שותפים ראויים,
דחיה בגלל היותו א"ס מעידה שאינם כאלה,
וכדאי לדעת זאת לפני שהילד נכנס לשם.

וזאת כוונת הציטוט הנ"ל-
גם אם המועדון משום-מה יקבל אותי, למרות שאינו מקבל אנשים כמוני,
אני איני רוצה להיות חבר בו.

 

[אנה חדשה]

הבעיה היא שאין לי חלופה

בתקווה שיוכל להמשיך בשילוב, למעט בית הספר הזה, יש רק בית הספר של הישוב שלנו - 10 כיתות בשכבה, 40 ילדים בכיתה ובשיעורי פיזיקה וכד' - גם 50 ילדים, המון רעש, המון שיעורים שמתבטלים. אין לו שום סיכוי לשרוד שם.

 

[schlomitsmile]

אנחנו רוצים שיהיה לו טוב, לא ש"ישרוד"
בבי"ס עם בלגן, אם תהיה לו מחנכת ויהיה צוות שישמח לעבוד איתו
ויבוא עם ראש פתוח ולב קשוב,
יש סיכוי גבוה יותר שיהיה לו טוב
מאשר בבי"ס עם פחות בלגן ועם צוות שלא רוצה אותו
ומחשיב אותו כעונש שהופל עליו בחוסר יושר.
&nbsp
נקוה שביה"ס המועדף בעינייך אינו אטום ומקובע כפי שאת חוששת,
שכשישמעו בראיון שהוא א"ס זה יעורר בהם עניין וחשק לעבוד איתו
(כן, יש גם אנשי חינוך כאלה, אנשי חינוך הראויים לתארם).
אם למרבה הצער יסתבר שהם לא כאלה,
תוכלי רק לברך על כך שזה התגלה לכם לפני שהילד שם ולא על גבו...
ואז תהיה לכם הבחירה בין ביה"ס של הישוב לבין כתת תקשורת
שגם זו לפעמים אפשרות טובה, ודאי בשנים הסוערות והמבלבלות של גיל ההתבגרות.

 

[מלאת תקוות]

מה זה "אנשים כמוני"

זה בדיוק הפוינטה. אוטסטים לא דומים אחד לשני.
אוטיסט אחד הוא לא כמו אחר. אז אין פה "כמוני".

 

[schlomitsmile]

הכוונה במקור (כאמור של צ'אפלין) היתה יהודים
גם יהודים לא כולם אותו דבר ,
אפילו היהדות שלהם אינה בהכרח אותו דבר

ובכ"ז יש להם משהו משותף, משהו משמעותי, שהוא חלק מהזהות.
ובעיני האנטישמים כולם נחותים.
בדומה לכך, גם א"סים כמובן כל אחד יחיד ומיוחד,
ועם זאת כולם על הספקטרום האוטיסטי-
יש להם משהו משותף, משהו משמעותי שהוא חלק מהזהות,
מההויה, המהות של כל אחד מהם.
ובעיני אלה שלא רוצים א"סים בבית ספרם, כולם לקויים, פגומים.