האם לפעמים המוות הוא טוב?

[דנה אז]

האם לפעמים המוות הוא טוב?

אתמול הייתי בניחום אבלים אצל חברים, אישה מבוגרת שלקתה בסרטן ונפטרה.
היה עצוב, אבל , לדבריהם, הייתה גם נחמה לפחות הפסיקה לסבול. כך גם אמרו אצל גיסי כשנפטר מהסרטן (היה בן 50) ובסוףהסבל מאוד בקושי דיבר, בקושי ראה, התנפח מהטיפולים, וסבל מכאבים...
ברור לי שמתגעגעים, עצובים כמו כל אהוב אחר שנפטר.
אבל תוהה, האם במצבים כאלה של סבל, לקרובים יש נחמה בכך שהסבל נגמר, והאם זה עוזר לאלהשנשארו בהתמודדות?
האם מצב כזה מאפשר לנו לראות את המוות באופן אחר?

 

[אומר דרשני 9]

לי אישית זה לא עוזר

נהפכו הכאב הולך ומתגבר

 

[דנה אז]

מרגישים את כאבך בתגובה

התרצה לשתף, מי אבד לך, ובאילו נסיבות.
לי השיתוף והשיח על האובדן עוזר. וקמל מעט את המחנק, גם אם לא את הכאב והגעגוע.