האם לשוחח על בעית הגמגום ?

[אמאאי]

האם לשוחח על בעית הגמגום ?

שלום. אני אמא לילד מגמגם כמעט בן 13. בעית הגמגום אינה מדוברת כמעט וזאת מהפחד שהגמגום יחמיר, שנעביר תחושה של חוסר שביעות רצון מבנינו וכדו'. נראה לי שאנו לא נוהגים נכון וכי רצוי לדבר יחד על הבעיה כאילו היתה זו שפעת או כאבי ראש. מענין אותי לדעת כיצד אתם, כמגמגמים חושבים שרצוי לנהוג בסוגיה זו?

 

[RobinhooDw]

הייתי ממליץ לך על לקוות לטובה

אולי זה יעבור, אח שלי למשל התחיל לגמגם קצת כשהיה קטן, הוא הפסיק לדבר למשך שבועיים ואז התחיל לדבר נורמלי.. אולי תגידי לה להפסיק לדבר לאיזה שבוע.. זה ישפיע לה על כל החייים כדאי לנסות.

 

[מירב של פעם]

וואי וואי סוגיה קשה ../images/Emo4.gif

האם הגמגום שלו חדש או שהוא מגמגם מאז שהתחיל לדבר? הסוגיה שהעלית מאוד קשה כיוון שצריך לנהוג עם נושא כזה מאוד בעדינות כדי לא להסב נזק שיגרום לגמגום רק להתקבע יותר. כשאת אומרת לדבר אז למה את מתכוונת? האם לשוחח על המצב , לשאול אם זה מציק לו , אם הוא היה מעוניין בטיפול? או להעיר לו שידבר יותר לאט , שינסה לנשום נכון וכו'...? אני אחפש תשובה שכתבתי פה פעם על גמגום בילדים ואצרף לך.... אני מקווה שתשכילי ממנה קצת ואם תהיינה לך עוד שאלות אני אענה בשמחה. אולי תגדירי קצת יותר טוב את המצב שלו , המקור לגמגום שלו ועל מה את חושבת שכדאי לשוחח איתו. איתי לא דיברו על הגמגום , זה היה מעין טאבו , אבל כשהייתי בביה"ס יסודי הוציאו אותי ליועץ ביה"ס שעשה לי תרגילים מטופשים בנשימה , נורא נפגעתי ונעלבתי מזה ולא הבנתי מה רוצים ממני. אני זוכרת שהיו אומרים לי לדבר לאט , לנשום....אבל זה רק עיצבן אותי כי כמובן שזה לא עזר לגמגום שלי ורק תיסכל אותי ובייש אותי יותר. צריך לנהוג מאוד בעדינות. אני כבר מחפשת את ההודעה שלי...

 

[מירב של פעם]

הנה ../images/Emo26.gif

מצרפת לך קישור להודעה שכתבתי , אמנם היא כוּונה לגמגום אצל פעוטות אבל את תוכלי גם להסיק ממנה כמה מסקנות.

 

[marlen]

תתני לנו יותר פרטים

קשה לי להגיד לך מה לעשות, כשאני לא יודעת ממה נובע הגמגום? ממתי הגמגום? אני רק יכולה להגיד לך שאיתי תמיד דברו על זה , ושלחו אותי לטיפולים בגיל צעיר.... זה עזר? לא, זה רק החמיר את מצבי. לפעמים אני חושבת שאם לא היו עושים מזה כזה ביג דיל, אולי זה היה עובר לבד... אולי הכי טוב, שפשוט תשאלי אותו אם הוא רוצה לדבר על זה ותכבדי את החלטתו - כי הוא יודע הכי טוב, מה טוב לו ואם הוא ירצה לדבר על זה, אז תעלי נושא של טיפול, והוא יחליט אם הוא מעוניין או לא, הכי חשוב שמה שהוא יגיד - תכבדי תתני לו הרגשת בטחון

 

[RobinhooDw]

לא נכון, הוא אינו יודע מה טוב לו...

מה הוא יודע, הוא התחיל לגמגם בלי שום סיבה , זה שהוא יתבייש לדבר על זה לא יעזור לו. אני מקווה לטובה, אבל לדעתי עדיף לא לדבר על זה...

 

[marlen]

הוא יודע מה טוב לו

במובן הזה שהוא יודע אם נח לו לדבר על זה, או לא. אם ירגיש צורך לדבר על זה ,אז הוא ידבר. שאני הייתי קטנה, ההורים שלחו אותי לטיפול קבוצתי אצל ברברה דם, אני ידעתי שזה לא טוב לי מההתחלה, ועובדה שזה לא עזר. רק הרגשתי דפוקה בקבוצה עם עוד דפוקים כמוני. הלואי והיו שואלים אותי, כל אחד הוא הרופא של עצמו, ויודע הכי טוב מה טוב לו.

 

[shuky63]

רצוי שתפרטי יותר כדי שנוכל להגיב

מה שחשוב לי לדעת זה שני דברים:מתי התחילה הבעיה והאם היא מציקה לו. בכל מקרה אם לדבר על הבעיה אז בטח שלא לתת עצות איך לדבר.את אמא שלו ולא קלינאית תקשורת. אם הוא לוקח את הבעיה בקלות,יש לו חברים וחיי חברה והעיקר הוא לא נמנע מלדבר בשום מצב אז אין צורך לדבר על זה. מצד שני אם את מרגישה שזה מציק לו,שהוא נמנע לדבר עם קרובי משפחה,שזה פוגע בחיי החברה שלו,אז בטח לדבר על זה אבל לא בקטע הטכני אלא בקטע של לדחוף אותו להעז,להעביר לו שזה לא נורא וזכותו לדבר בכל מצב עם הגימגום ואם מישהו יצחק או יגלה חוסר סובלנות זו בעיה של אותו מישהו. זה בדיוק מה שאני מרגיש שהיה חסר לי מהורי בגיל 13.