האם לשלוח לאבחון גם את אחיו הבכור?
אני תוהה האם כדאי לאבחן גם את אחיו הבכור בן 11. אין לו שום התנהגות חריגה, לפחות לא משהו שאני רואה. אבל יש לו בעייה חברתית רצינית, הוא נוטה להתבודד, יש לו חבר אחד שגם איתו הוא לא מרבה להיפגש. הוא קצת מפוזר ורשלן, אבל די מצליח בלימודים (גם הוא אובחן כמחונן, אבל לי נראה שהוא רק טיפה מעל הממוצע). הוא מעולה בטיפול באחיו הקטנים, ממש מבין אותם, אחראי מאד. רגיש מאד לצרכים של אחרים, ויודע לדרוש שימלאו את צרכיו. אוהב פרויקטים, אבל מתפזר לכל מיני כיוונים. לאחרונה סיפר שמשעמם לו בהפסקות, והוא מתנדב לכל מיני משימות כדי לא להשתעמם. יודע לעגל פינות אם צריך.
עדיין מרטיב בלילה, ושום טיפול לא תרופתי לא עוזר.
לפני כמה שנים היינו איתו בטיפול פסיכולוגי, אבל זה היה בזבוז זמן.
אני מפחדת שאולי גם איתו מפספסים משהו, מצד שני לא רוצה סתם לבזבז זמן וכסף על אבחונים מיותרים. וגם המאבחנת הזאת מתמחה באוטיזם והפרעות קשב, אולי היא לא מתאימה בכל מקרה. מה דעתכם?
אני תוהה האם כדאי לאבחן גם את אחיו הבכור בן 11. אין לו שום התנהגות חריגה, לפחות לא משהו שאני רואה. אבל יש לו בעייה חברתית רצינית, הוא נוטה להתבודד, יש לו חבר אחד שגם איתו הוא לא מרבה להיפגש. הוא קצת מפוזר ורשלן, אבל די מצליח בלימודים (גם הוא אובחן כמחונן, אבל לי נראה שהוא רק טיפה מעל הממוצע). הוא מעולה בטיפול באחיו הקטנים, ממש מבין אותם, אחראי מאד. רגיש מאד לצרכים של אחרים, ויודע לדרוש שימלאו את צרכיו. אוהב פרויקטים, אבל מתפזר לכל מיני כיוונים. לאחרונה סיפר שמשעמם לו בהפסקות, והוא מתנדב לכל מיני משימות כדי לא להשתעמם. יודע לעגל פינות אם צריך.
עדיין מרטיב בלילה, ושום טיפול לא תרופתי לא עוזר.
לפני כמה שנים היינו איתו בטיפול פסיכולוגי, אבל זה היה בזבוז זמן.
אני מפחדת שאולי גם איתו מפספסים משהו, מצד שני לא רוצה סתם לבזבז זמן וכסף על אבחונים מיותרים. וגם המאבחנת הזאת מתמחה באוטיזם והפרעות קשב, אולי היא לא מתאימה בכל מקרה. מה דעתכם?