נכון, אבל...
האם רב עונה רק על שאלות של כן ולא? ובכלל, האם רב עונה רק על שאלות הלכתיות? שיעור ממוצע של רב הוא באורך של שעה שלמה וודאי שיש הרבה מה ללמוד מעבר לכן וללא.
ואני בכל אופן סבור עדיין שמה שכתבתי הוא מאד רלוונטי למה שהשואל כתב.
ובאופן כללי עיקר מה שאני אישית כותב פה בפורום זה באמת נקודות כלליות יותר וכמעט שאני לא עונה פה לשאלות הקונקרטיות, ראשית כל כי אני מרגיש שיש מענה מספק לשאלות ההלכתיות גם בלעדי (אם בכלל אני מסוגל לענות על השאלות הללו) ושנית כי אני מרגיש שבפן האמוני הכללי התרומה שלי יחסית יותר משמעותית ביחס למה שבא לידי ביטוי בפורום בלעדי ואני חושב שהפן הכללי הזה הוא חלק מאד מרכזי.
יש דרישה להגות בתורה יומם ולילה ולא למוש מדברי התורה, מה שמראה שמעבר לצורך לדעת מה המעשים הנידרשים מאיתנו, יש כאן דרישה נירחבת יותר של חיבור תמידי לתורה. ולכן לומדים כ"כ הרבה תורה ולא רק כדי לדעת מה לעשות, וודאי שלימוד הגמרא הוא לימוד התורה עצמה ולא רק אמצעי ללימוד אחר.
אילו העולם היה נברא ולאחר מכן היתה נבראת התורה היינו אולי אומרים שהתורה ניתנה כהוראות הפעלה למכונת הכביסה שנקראת אדם שידע כיצד לכלכל דרכיו בעולם, אך עתה משלימדונו חז"ל שהתורה קדמה לעולם, איננו יכולים עוד לקבל את ההנחה שהתורה משרתת את העולם ומנחה את האדם כיצד לנהוג בעולם, אלא אדרבא, אנו מבינים שהעולם הוא זה שניברא על מנת לשרת את התורה. והתורה איננה ספר הוראות לעולם אלא העולם הוא כלי שדרכו התורה באה לידי ביטוי "הסתכל בתורה וברא את העולם".
ואם כן התורה היא הרבה מעבר למושגים המעשיים של העולם הזה וממילא היא גם הרבה מעבר למצוות המעשיות שהם למעשה צורה גשמית, דבר ששייך רק בעולם הזה, אך התורה קדמה לעולם ונירחבת ממנה.
התורה היא רוחנית והיא באה לידי ביטוי בעולם הגשמי, והדרך שהיא באה לידי ביטוי זה ע"י המצוות. אך עדיין המצוות הם רק הביטוי המעשי של התורה ולא כל התורה כולה. האדם הוא יצור גשמי ולכן שיא חיבורו לקב"ה ואפילו שיא הרוחניות שלו, חייב לבוא לידי ביטוי בצורה גשמית, בדרכי ביטוי אנושיות. ולכן האדם מבטא את קישורו לקב"ה ואת קישורו לתורה ע"י המצוות.
ויחד עם זאת האדם הוא גם יצור שיכלי ויצור רוחני אשר נשמה באפו, ולכן הוא גם בא לידי ביטוי בדרכים שיכליות ובדרכים רוחניות ולכן הוא חייב להיתחבר לקב"ה גם דרך מושגים שיכליים ומושגים רוחניים, ולכן הוא לומד את התורה ואת הצד השיכלי שיש בתורה (בלי קשר כביכול לצדדים המעשיים שבה) וזה לימוד התורה (בהפרדה מהמצוות ומהצורך ללמוד את המצוות) והתורה שקדמה לעולם היא למעשה נשמה, נישמת ישראל וגילוי הא-לוהות, ולכן היא כמובן הרבה מעבר למעשים פרקטיים. ואכן מעבר לחיבור הגשמי שלנו לה' שיש במצוות ומעבר לחיבור השיכלי שלנו לה' שיש בלימוד התורה, יש את החיבור הרוחני הנישמתי שלנו לה' שניזכה לו לעתיד לבוא שהוא מעין הנבואה (וגם כיום יש מדרגה מסויימת של רוח הקודש).
אכן בסופו של יום בין הביטוי המעשי ובין השיכלי ובין הרוחני, אלו ביטויים שונים וצורות הופעה שונות של אותו הדבר (שהוא שם ה') ולכן למעשה תמיד יש חפיפה ביניהם ולא תמיד ניתן להפריד בין הלימוד ובין המעשה, שהרי בסופו של דבר המעשה הגשמי שבמצווה הוא קצה הקרחון של מדרגות רבות שההתחלה שלהם היא רוחנית לחלוטין והקצה הוא גשמי ולכן מצד אחד א"א להפריד ביניהם אך מצד שני ודאי שמטרת הלימוד היא לא רק ע"מ להשיג את הקצה המעשי אלא להשיג כמה שיותר מהקרחון הרוחני.
"כי נר מצווה ותורה אור" נימשלו המצוות לנר והתורה לאור. הנר הוא הכלי הגשמי שמחזיק את האור, אך האור הוא דבר בפני עצמו והוא המהות עצמה.
יש תורה ויש לבושים לתורה. המצוות ודאי שייכים יותר לצד של הלבוש. יש כאלו שרק רואים בתורה את הלבוש, יש כאלו שרואים בתורה גם את הגוף, ויש כאלו שרואים בתורה את הנשמה שלה.
וחז"ל אומרים שלעתיד לבוא ילמדו את נישמת הנשמה של התורה. אני חושב שאנו צריכים לשאוף להתקדם לקראת הלימוד הנישמתי הזה ולא להסתפק רק בלבושים.
סליחה אם הארכתי יותר מידי ואולי גם לא חידשתי לך דבר, ואולי אתה גם חולק עלי, אך כמו שפתחתי בתחילת דברי, אלו הדברים שאני אוהב לכתוב עליהם פה בפורום וזו כמובן רק דעתי האישית העיקשת, וכבר ציינתי בהתחלה שיש פה מענה הילכתי הולם, ואתה לוקח חלק מאד עיקרי בו, ככה שאתה נותן את הפן שלך ואני נותן את הפן שלי וכל אחד אחר שעונה בפורום נותן את הפן שלו ונימצאנו משלימים זה את זה ולא חסרים.
שבת שלום ושנה טובה
![Smile :) :)]()