אני מהאסכולה שאומרת "להתנהג כרגיל"
הרי נשים שנכנסות להריון עדיין מרימות את ילדיהם והכל בסדר, לא? אבל אני לגמרי לא סמכות בעניין, ויכול להיות שאני טועה לחלוטין. אני מסייגת את דבריי- להתנהג כרגיל אלא אם יש כאבים, ניתנה הוראה אחרת וכו'....
חוצמזה, אני גם מתייסרת אח"כ בשאלות האלו. מה שכן, אחד הדברים שהכי מנחמים אותי בתקופת זו זה החיבוק של הבת שלי ולהרים אותה ולהתנהג איתה כרגיל-גם כי מגיע לה אמא מתפקדת ואוהבת, וגם כי היא באמת נותנת לי הכי הרבה אור ותקווה. אז איך אני יכולה להפסיק?
בכל אופן, שיהיה לך בהצלחה!