האם מותר לשנוא?../images/Emo14.gif
שאלה שמטרידה אותי מאוד. האם אני שהעריצה את אמא א' ושמטפלת הכי טוב שהיא יכולה באמא ב' יכולה לשנוא את אמא ב'??????????? כי אחרי 48 מתישות ומוטרפות זה מה שאני מרגישה ושונאת את עצמי על מה שאני מרגישה. הרי ידידתי מהפורום כאמרה שהחיים מתחלקים ללפני המחלה ואחריה. לאמא א' בעלת העוצמה, הנדיבות והתבונה לבין אמא ב', שהיא דמות בלתי נסבלת לעיתים, שלדעתה אמא א' היתה בעצמה שונאת את אמא ב' וצורחת עליה ומשתגעת ממה שאמא ב' עושה. אז למה לי אסור לשנוא? אני גם שונאת את עצמי על איזה בן אדם אני נהיית. עומדת שם צורחת על הגוף הזה הנבול והרועד וחסר האונים מחד אך העקשן והתוקפן ועם כוח שלא יאומן.עומדת בוכה ומבקשת מאלוהים שיקח אותי אליו, ממש בוגר מצידי נכון?! את אף פעם לא צופה שזה מגיע . זה כמו סערה בין רגע. יושבת לה האישה המתוקה והאהובה על כסא הגלגלים ונהנית ממוסיקה בערוץ המוסיקה ומהנכד שלה שהגיע. את מחייכת אליה וחשה לחבק אותה ואת אחיינך. ומכינה עצמך ללכת למסיבת יום הולדת ואז היא משתנה ורוצה לשירותים. היא לא צריכה לבקש כל הבית מריח ממה שעשתה כבר. ובשירותחם כשהיא כולה מרוחה היא לא רגועה.ועד שהיא לא דורכת על הריצפה עם צרכיה וכולה מכוסה היא לא מפסיקה. והמאבק לקלח אותה במצב הזה. כשהדקות נחוקפות וצריל ללכת כבר. והיום בצהריים הכל היה נעים ורגוע. היא נהנתה מהנכד התינוק שלה ואכלה יפה והלכה לישון ואז התעוררה כאילו שד נכנס בה. מזיעה ורועדת. היא סירבה ללבוש טיטול או תחתונים ואני ניסיתי לאמץ לי את הטון הסמכותי או כפי שאחותי אומרת להפעיל את הסמכותיות ההורית וללא הועיל. היא יושבת בכסא וכל 5 דקות כמעט נופלת וכשאני מנסה לעזור לה היא מפעילה שרירי נגד והגב שלי צועק הצילו!!!! ובתשע וחצי בלילה היא עושה פיפי בכל הסלון.בדיוק אחרי ששאלתי אותה אם היא רוצה לשירותים כמה דקות לפני והיא עונה לי לא הרגע הייתי.ואני מנסה לשכנע אותה ללכת לשירותים ולמקלחת. ולבסוף אני מצליחה להביא אותה עד המקלחת אבל היא נאחזת בכל הכוח בדלת ומפעילה לחץ כל כך חזק שכמעט נפלתי. היא בעקשנות ובכוח צובטת אותי מהפחד ליפול ויורדת בכוח לריצפה ונשכבת. אני חסרת אונים ושונאת אותה מתחילה לנזוף בה, לבכות ולבקש את מותי והיא אטומה. מנסה לקום לבד ולבסוף נכנעת ומושיטה אליי זרועות עם סימנים מזה שהיא נאחזת בקירות.אני נקרעת בתוכי ועוזרת לה לקום. סופו של דבר השכבתי אותה לישון בכותונת נקייה אבל ללא מקלחת. מסריחה. ואני מרגישה מרוקנת בתוכי ומיוסרת על אופן תיפקודי הלקוי ועל השינאה שלי אליה. ועוד בערב 9 באב
שאלה שמטרידה אותי מאוד. האם אני שהעריצה את אמא א' ושמטפלת הכי טוב שהיא יכולה באמא ב' יכולה לשנוא את אמא ב'??????????? כי אחרי 48 מתישות ומוטרפות זה מה שאני מרגישה ושונאת את עצמי על מה שאני מרגישה. הרי ידידתי מהפורום כאמרה שהחיים מתחלקים ללפני המחלה ואחריה. לאמא א' בעלת העוצמה, הנדיבות והתבונה לבין אמא ב', שהיא דמות בלתי נסבלת לעיתים, שלדעתה אמא א' היתה בעצמה שונאת את אמא ב' וצורחת עליה ומשתגעת ממה שאמא ב' עושה. אז למה לי אסור לשנוא? אני גם שונאת את עצמי על איזה בן אדם אני נהיית. עומדת שם צורחת על הגוף הזה הנבול והרועד וחסר האונים מחד אך העקשן והתוקפן ועם כוח שלא יאומן.עומדת בוכה ומבקשת מאלוהים שיקח אותי אליו, ממש בוגר מצידי נכון?! את אף פעם לא צופה שזה מגיע . זה כמו סערה בין רגע. יושבת לה האישה המתוקה והאהובה על כסא הגלגלים ונהנית ממוסיקה בערוץ המוסיקה ומהנכד שלה שהגיע. את מחייכת אליה וחשה לחבק אותה ואת אחיינך. ומכינה עצמך ללכת למסיבת יום הולדת ואז היא משתנה ורוצה לשירותים. היא לא צריכה לבקש כל הבית מריח ממה שעשתה כבר. ובשירותחם כשהיא כולה מרוחה היא לא רגועה.ועד שהיא לא דורכת על הריצפה עם צרכיה וכולה מכוסה היא לא מפסיקה. והמאבק לקלח אותה במצב הזה. כשהדקות נחוקפות וצריל ללכת כבר. והיום בצהריים הכל היה נעים ורגוע. היא נהנתה מהנכד התינוק שלה ואכלה יפה והלכה לישון ואז התעוררה כאילו שד נכנס בה. מזיעה ורועדת. היא סירבה ללבוש טיטול או תחתונים ואני ניסיתי לאמץ לי את הטון הסמכותי או כפי שאחותי אומרת להפעיל את הסמכותיות ההורית וללא הועיל. היא יושבת בכסא וכל 5 דקות כמעט נופלת וכשאני מנסה לעזור לה היא מפעילה שרירי נגד והגב שלי צועק הצילו!!!! ובתשע וחצי בלילה היא עושה פיפי בכל הסלון.בדיוק אחרי ששאלתי אותה אם היא רוצה לשירותים כמה דקות לפני והיא עונה לי לא הרגע הייתי.ואני מנסה לשכנע אותה ללכת לשירותים ולמקלחת. ולבסוף אני מצליחה להביא אותה עד המקלחת אבל היא נאחזת בכל הכוח בדלת ומפעילה לחץ כל כך חזק שכמעט נפלתי. היא בעקשנות ובכוח צובטת אותי מהפחד ליפול ויורדת בכוח לריצפה ונשכבת. אני חסרת אונים ושונאת אותה מתחילה לנזוף בה, לבכות ולבקש את מותי והיא אטומה. מנסה לקום לבד ולבסוף נכנעת ומושיטה אליי זרועות עם סימנים מזה שהיא נאחזת בקירות.אני נקרעת בתוכי ועוזרת לה לקום. סופו של דבר השכבתי אותה לישון בכותונת נקייה אבל ללא מקלחת. מסריחה. ואני מרגישה מרוקנת בתוכי ומיוסרת על אופן תיפקודי הלקוי ועל השינאה שלי אליה. ועוד בערב 9 באב