האם מותר לשנוא?

ענתי44

New member
האם מותר לשנוא?../images/Emo14.gif

שאלה שמטרידה אותי מאוד. האם אני שהעריצה את אמא א' ושמטפלת הכי טוב שהיא יכולה באמא ב' יכולה לשנוא את אמא ב'??????????? כי אחרי 48 מתישות ומוטרפות זה מה שאני מרגישה ושונאת את עצמי על מה שאני מרגישה. הרי ידידתי מהפורום כאמרה שהחיים מתחלקים ללפני המחלה ואחריה. לאמא א' בעלת העוצמה, הנדיבות והתבונה לבין אמא ב', שהיא דמות בלתי נסבלת לעיתים, שלדעתה אמא א' היתה בעצמה שונאת את אמא ב' וצורחת עליה ומשתגעת ממה שאמא ב' עושה. אז למה לי אסור לשנוא? אני גם שונאת את עצמי על איזה בן אדם אני נהיית. עומדת שם צורחת על הגוף הזה הנבול והרועד וחסר האונים מחד אך העקשן והתוקפן ועם כוח שלא יאומן.עומדת בוכה ומבקשת מאלוהים שיקח אותי אליו, ממש בוגר מצידי נכון?! את אף פעם לא צופה שזה מגיע . זה כמו סערה בין רגע. יושבת לה האישה המתוקה והאהובה על כסא הגלגלים ונהנית ממוסיקה בערוץ המוסיקה ומהנכד שלה שהגיע. את מחייכת אליה וחשה לחבק אותה ואת אחיינך. ומכינה עצמך ללכת למסיבת יום הולדת ואז היא משתנה ורוצה לשירותים. היא לא צריכה לבקש כל הבית מריח ממה שעשתה כבר. ובשירותחם כשהיא כולה מרוחה היא לא רגועה.ועד שהיא לא דורכת על הריצפה עם צרכיה וכולה מכוסה היא לא מפסיקה. והמאבק לקלח אותה במצב הזה. כשהדקות נחוקפות וצריל ללכת כבר. והיום בצהריים הכל היה נעים ורגוע. היא נהנתה מהנכד התינוק שלה ואכלה יפה והלכה לישון ואז התעוררה כאילו שד נכנס בה. מזיעה ורועדת. היא סירבה ללבוש טיטול או תחתונים ואני ניסיתי לאמץ לי את הטון הסמכותי או כפי שאחותי אומרת להפעיל את הסמכותיות ההורית וללא הועיל. היא יושבת בכסא וכל 5 דקות כמעט נופלת וכשאני מנסה לעזור לה היא מפעילה שרירי נגד והגב שלי צועק הצילו!!!! ובתשע וחצי בלילה היא עושה פיפי בכל הסלון.בדיוק אחרי ששאלתי אותה אם היא רוצה לשירותים כמה דקות לפני והיא עונה לי לא הרגע הייתי.ואני מנסה לשכנע אותה ללכת לשירותים ולמקלחת. ולבסוף אני מצליחה להביא אותה עד המקלחת אבל היא נאחזת בכל הכוח בדלת ומפעילה לחץ כל כך חזק שכמעט נפלתי. היא בעקשנות ובכוח צובטת אותי מהפחד ליפול ויורדת בכוח לריצפה ונשכבת. אני חסרת אונים ושונאת אותה מתחילה לנזוף בה, לבכות ולבקש את מותי והיא אטומה. מנסה לקום לבד ולבסוף נכנעת ומושיטה אליי זרועות עם סימנים מזה שהיא נאחזת בקירות.אני נקרעת בתוכי ועוזרת לה לקום. סופו של דבר השכבתי אותה לישון בכותונת נקייה אבל ללא מקלחת. מסריחה. ואני מרגישה מרוקנת בתוכי ומיוסרת על אופן תיפקודי הלקוי ועל השינאה שלי אליה. ועוד בערב 9 באב
 

gui1

New member
יש בנו את הרגשות הדואלים

אני אומרת את דבריי בלי הקדמה סבתא שלי התחילה לחגוג בלילות הייתה קמה מתלבשת ורוצה ללכת למועדון ב 2 לפנות בוקר הלילות היו קשים מאד . עכשיו היא במועדון ואנו מבקרים אותה אני יודעת שזה מאד הקל אם היא הייתה נשארת בבית הינו הופכים לפקעת עצבים וזה היה גרוע לשני הכיוונים ככה אני באה למועדון רגועה סבלנית לעשות לה GOOD TIME הטיפול בחולים כאלה הוא מתיש פיזית ונפשית ויבורך המועדון והמטפלים שם בעבודת הקודש שלהם וגם שלך ענתי אבל זה לא יהיה יותר טוב ואת עלילה חוח להפוך למרירה מדוע לא שקלת מועדון ? בפעם האחרונה שהוצאתי את סבתא היא שאלה אותי מדוע אני לא מחזירה אותה הביתה שאלתי אותה סבתא את רוצה לחזור הביתה ולהיות לבד? כי לא יכולתי להבטיח שכל יום מישהו אחר ישן אצלה ואני לא יודעת כמה נוח היא הייתה מרגישה עם עובדת זרה. היא אמרה 'לא עדיף פה' אמרתי לה סבתא כאן יש הרבה אנשים שאוהבים אותך ודואגים לך -הצוות באמת נפלא - והיא נרגעה יותר משלה היה חשובה התשובה היא הרגיעה אותי לא זרקנו את סבתא אלא דאגנו לתנאים הכי מתאימים במצבה. ובבניין ציו ננוחם
 

ענתי44

New member
את צודקת אבל

אצלנו קצת יותר מורכב והכי מתאים לאמא בבית שלה.מה שקרה שיצא שנשארתי לבד במערכה וקצת התקשתי. חלק מהבעיות הם שהבית לא ערוך מספיק למצבה של אמא. חדר האמבטיה קטן ויהיה צריך לשבור קיר או משהו כדי שיחסך ממני להעביר אותה מכסר הגלגלים לכסא הרחצה. וגם הבאת עזרה מקצועית אנחנו בוחנים את האופציות ואני לא אשאר ככה לנצח. בינתיים אני מתגברת. פשוט כשאני משתפת אתכם אז כאילו אני מרוקנת את הכאב מהלב ונמלאת בכוח. ושוב אני אוהבת את עצמי ואת אמא א' ואמא ב' ואת העולם כולו. ואלוהים כבר לא מתרגש כשאני אומרתשאני רוצה למות כי הוא יודע שזו פשוט דרך משלי להגיד שקשה לי ושאני לא מתכוונת ברצינות. ואמא? למזלי היא שוכחת.
 

ענתי44

New member
מרכז יום

קיבלנו פחות משמונה שעות בחוק הסיעוד ומטפלת מדהימה ומסורה הגיעה אלינו אבל אני ראיתי איך עיניה של אמא כבות מלהשאר בבית. אז יצאתי לבחון מרכזי יום כדי למצוא לה מקום שוקק חיים ומלא פעילויות. ומצאתי כזה.אמא פורחת בו.
 

zs1957

New member
מרכז יום- ענתי 44

אני מאד שמחה לשמוע שאמא שלך במרכז יום. שם היא מקבלת את כל הטיפול הדרוש לה ע"י צוות מקצועי וחם, שם מפעילים אותה ולפחות היא נהנת גם מהפעילויןת ויש לה חברה,היא נפגשת עם אנשים, ומתקשרת אתם. מי מטפל באמא לאחר שהיא שבה מהמועדון? האם כל הטיפול נופל עלייך? האם יש לך עזרה מצד אחייך?חשבת להכניס מטפלת לשעות אחר הצהריים והלילה? זה מאד יקל עלייך,ויתן לך מרחב נשימה. זהה שחם -עמותת אלצהיימר
 

ענתי44

New member
בית אביב מרכז יום מצויין

אמא מקבלת שם הרבה מעבר לצרכיה. המקום מדהים. והיא נמצאת 4 ימים וביום הנוסף יש לה מטפלת מדהימה. שאר הזמן זה בעיקר אני. אבל יש לי אח קרוב שעושה כמיטב יכולתו ואחות וגיס שהם איתי לאורך כל הדרך וגם האחיינים שלי. הבעייה שהם גרים בצפון. ויש לי את המלאך שלי כרמלה חברה של אמא שעוזרת. אחותי דוחפת כל הזמן לכיוון חמישה ימים בשבוע מרכז יום ועזרה נוספת מקצועית. וזה מה שקורה בהדרגה. אמא זקוקה להדרגתיות וזה מה שאספק לה. את הקצב שלה.ואז יהיה לי קל יותר. אני גם מתנדבת במרכז היום בו אמא נמצאת וזה תורם לי רבות. אני עורכת להם עיתון של המקום. ונהינת לאללה.ובאותו מפגש שבועי אני גם מקבלת חום ואהבה מהקשישים וגם שיחות ושפיכת הלב למעני עם הצוות המקצועי.
 

gui1

New member
אפשר לקרא לו גם בית אבות

זב גלעד בתל השומר
 

zs1957

New member
האם מותא לשנוא- תץגובה לענתי44

היי ענתי! קראתי את הכתבה שלך. נראה לי שאת מעמיסה יותר מדי על עצמך. האם יש לאמך עובדת זרה? אם כן,האצילי אליה חלק מתפידייך בטיפול באמך. לטובתך ולמען בריאותך הפסיולוגית והנפשית תני למטפלת לטפל באמא. תשחחרי את עצמך מכל הלחץ הזה.יחד עם זאת, עלייך להיות עם אצבע על הדופק ולפקח על המטפלת. תחשבי גם על החיים האישיים שלך, של בעלך וילדייך. היכן הם בתמונה? תתפני לעסוק בדברים אחרים זה ייתן לך כוח להמשך הטיפול באמא שלךכי, ככלשהזמן חולף המצב יתדרדר והטיפול יהיה יותר קשה. כל התוחשות שלך מוכרות וידועות. כל בן/ת משפחה של חןלה אלצהיימר חוותה את מה שעובר עלייך.אני בסך הכל נונתנת לך טיפים מנסיוני כדי שחייך יהיו יותר מאושרים, למרות המצב הקשה בו אנחנו שרויים. זה קשה מאד לטפל החולה אלצהיימר, אך ע"י חשיבה חיובית ניתן להתגבר על כל הקושי. האם אמא שלך מבקרת במועדון יום? מומלץ מאד ללכת לשם. תבררי במחלקת הרווחה בעירייה. זהבה שחם- עמותת אלצהיימר
 

ronnyw

New member
אכן, מותר לשנוא !!

ענתי, מותר גם מותר לשנוא, מותר גם מותר לבכות, לאבד את הראש, להתייאש, להיות מבואס, להתפרץ, לעשות דברים ש"לא מתאימים". קוראים לזה "להיות אנושי", להיות בעל נשמה, לא להיות אוטומט... הרי את עומדת במבחנים קשים ונוראים, במצבים מסובכים הן פיזית והן רגשית. מי שאין לן משברים - כנראה שהוא אטום. להפך, אם אני באה "לשפוט" אותך, מהמעט שאני מכירה אותך מעל דפי פורום זה, אני יכולה רק לאמר שמפליא איך שאת מתרוממת מה"נפילות" שלך. כל ההערכה !! ענתי, הקלי על עצמך, הקלי על משפחתך, הקלי על אימא שלך - קחי עזרה !! שלך בהמון אמפטיה.
 
למעלה